שלום

ט ל י ה 1

New member
שלום

איך מתחילים? אז קודם כל אני אתחיל בשלום לכולם, ואני אציג את עצמי. אז ככה: קוראים לי טליה ועוד חודש בערך אני אהיה בת 22. דוד שלי התעלל בי מינית כשהייתי קטנה בערך בגיל 4, נזכרתי בזה רק לפני חמש שנים בערך, בדיוק ביום שהוא נפטר. בהתחלה לא האמנתי לזכרונות האלה אבל במשך הזמן הבנתי שזה באמת קרה לי. יש לי מעט מאוד זכרונות מהילדות עד קצת לפני גיל 12, ורק בתקופה האחרונה אני מצליחה קצת להיזכר. אני בדילמה מצד אחד, אני כבר לא יכולה לסחוב את המטען הזה לבד ורוצה לספר למישהו. מצד שני, אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו ולקח לי זמן לאזור אומץ ולכתוב פה, אולי יש עוד גורם שמקשה עלי לדבר על זה, זה העובדה שאני דתיה. אז מה עושים?
 
ברוכה הבאה טליה ../images/Emo20.gif

נראה לי לא מקרי שנזכרת דווקא כאשר הדוד נפטר - המוות של המתעלל הוא נקודה חשובה בהתמודדות ושינויים חלים אחריו ובעקבותיו. אצלך כנראה הוסר איזה מחסום שציווה עליך להיות מנותקת לחלוטין מהזיכרונות במשך כל השנים. הצורך לדבר על מה שקרה הוא מובן ובריא. כאן את אנונימית, איש לא יודע מי את באמת. את יכולה לדבר ללא חשש. ואם למישהו צריכה להיות בעיה עם הדת, זה לא לך אלא למי שפגע בך. את נפגעת, מותר לך לקבל כעת עזרה ותמיכה כדי לזרז את ההחלמה שלך מהפגיעה. והנה מאמר של הרב חנן פורת בנושא של תקיפה מינית, אולי זה יראה לך פן אחר לגבי הנושא, גם בקרב אנשים דתיים. הבושה וההסתרה הן מנת חלקו של מי שפשע נגדך. למרות שאלו דבקו גם בך, מותר לך להיאבק בהם עכשיו ולדבר. אז בזמנך, כשנוח לך, תוכלי להתחיל.
 
למעלה