שלום!

[dude579]

שלום!

שלום לכולם,

עברתי על כמה מההודעות בפורום, ואני חושב שמצבי גם דומה וגם שונה מהחבר'ה האחרים פה. מצד אחד אני לא חסר נסיון לגמרי, ויצאתי עם בחורות פה ושם. מצד שני, מערכת יחסים הכי ארוכה שהייתה לי נמשכה חודשיים וזה היה לפני כ-7 שנים (אני בן 36).

אני לא מייחס חשיבות מיוחדת למראה (נראה ממוצע אני חושב), וגם לא מחפש מלכות יופי. אני אוהב אנשים עם עומק, דעות, וכן, יופי פנימי... לא מרגיש מסכן אבל כן רוצה לנצל את הפורום להתלונן קצת... מקווה שאתם מבינים, ואשמח על כל שיתוף פעולה.

הבעייה שלי היא שאני מופנם ומכונס בעצמי באופן קיצוני. פעם אמרו לי שאני ממש "נעול חזק". חולם בהקיץ ללא לאות, הדמיון משתולל. לוקח לי מאמץ ניכר ואמיתי בשביל לפנות תשומת לב למישהו אחר, ואני נוטה לאבד עניין, אלא אם כן מתפתחת שיחה מעמיקה.

בעייה אחרת, אולי קשורה, היא מיקוד וסינון חושי. או שאני סופר ממוקד, או שאני לא ממוקד בכלל, רעשים נעלמים לגמרי, או כל רעש קטן מסיח את דעתי. אלה כנראה צריך לאבחן בנפרד, משהו שאני מתכנן לעשות.

מה שקורה הוא שאני חש שוני והבדל עצומים מהסובבים אותי. אם זה נכון או לא, תפיסת ואולי חווית העולם שלי פשוט לא מסתדרות עם זו של האנשים שאני הכרתי ומכיר. כנראה מזה התפתחה חרדה חברתית כזו או אחרת, פחד, מודעות עצמית משתקת, וכו'. אני מתמודד לא רע -- מתפרנס, עצמאי, גר לבד, יוצא לפעמים עם חברים. אבל, אני רוצה זוגיות, אינטימיות, רוצה הבנה...

הידיעה שיש עוד אנשים במצבי נותנת לי הקלה.

תודה על תשומת הלב!

 

[dori78]

ברוך הבא בצל הפורום

1. תתלונן חופשי, זאת אחת המטרות של הפורום.
2. נשמע שאתה כבר יודע לבד איפה הבעיה ובמה כדא לטפל.
3. אני מזדהה באופן חלקי עם הדברים שכתבת, גם ברמת הניסיון וגם בעניין תפיסת וחווית עולם.
אין לי מה לתרום לך בנושא הזה, חוץ מלהגיד לך שהחיים יכולים להיות קצת מעיקים כשאתה שונה
והכי חשוב (לפחות מבחינתי) זה להיות שלם עם מי ומה שאתה, למרות השוני והקושי.

אני רוצה לציין שממש מרענן לקרוא הודעה כזו של גבר, שלא מאשים את כלל המין הנשי בצרות שלו.
בשבועיים האחרונים יצא לי לקרוא כמה הודעות (גם פה ובעיקר בפורום היכרויות) שהמשותף לכולן היה האשמה גורפת של המין הנשי בכל הצרות של כל הגברים כולם, כולל סיפור ההטרדות של סילבן.

 

[dude579]

היי, להאשים זה פשוט לא מועיל ולא יעיל

וכן, לפעמים מספיק לעבור על הטוקבקים במדורי היחסים בשביל לראות את התסכול של הגברים המגיבים, בעיקר כל התגובות על איך כולן רוצות רק כסף, להתחתן ולהתגרש ולנצל, הרבה תסכול.

אני דווקא חושב שיש מן האמת ברוח הדברים, אבל צריך לדעת איך לפרש את זה. כן, יש נשים שמעוניינות לדעת איך הבן זוג יכול להשתתף ומה יכול לתרום מבחינת משאבים. אולי זה ישמע מוזר, אבל לדעתי יש לא מעט הגיון בדבר הזה. בראייה סטראוטיפית ומכלילה, האישה חושבת על עתיד ילדיה, וטבעי שתדאג לעניין הכסף. יש בזה משהו... נשי.
(לא מצדיק ניצול כמובן.)

לנקודה אחרת, אני כן חושב שבחורות ישראליות יכולות להיות קצת אגרסיביות ודעתניות, אבל יש מכל הסוגים, ונראה לי שאפשר למצוא מישהי שדווקא מתנהגת ביותר רוך ונעימות. אני מתחיל לחשוב שזה תלוי במגזר גם, וצריך לדעת "לנוע" ביניהם, או לדעת איפה לחפש.

תודה על קבלת הפנים!

 

[Message inaBottle]

בגלל שביקשת כ"כ יפה תשומת לב איני יכולה להתעלם מהבקשה.

נקרא שאתה מאוד מודע לעצמך
וזה שלב חשוב בדרך לשינוי.
אבל חשוב משם להחליט ולפעול ולא להשאר בשיתוק.

מאמינה שהרבה אנשים שנראים הכי "כמו כולם" ממש לא מרגישים ככה.
כל אחד/ת והמקומות הרגישים/שונים שלו/ה.

תודה על השיתוף, מקווה שתמשיך לכתוב כאן !

ו

 

[dude579]

תודה על קבלת הפנים,

ועל תשומת הלב, זה באמת כיף ונעים,

נראה לי שמודעות עצמית הופכת לבעייה במקום מסוים. יותר מדי זה כבר באמת גורם לשיתוק, כמו שהערת.

אני צריך לדעת להפסיק כל הזמן להיות עסוק בעצמי ולפתוח את העיניים ואת הראש, להשתחרר ו"לזרום" במובן הטוב של המילה. לפנות מקום לאנשים אחרים.

כן, מסכים עם ההערה השנייה שלך -- זה הזכיר לי את הקריקטורה הזו על מישהו באוטובוס שחושב "אני לא כמו כל האחרים באוטובוס", ואז רואים ששאר האנשים באוטובוס חושבים בדיוק אותו דבר... תכל'ס, כבר פחות מעניין אותי כמו מי אני ומה אני, סתם רוצה לחיות חיים טובים יותר, ואני בכיוון של פתרונות מעשיים. רק קרוב יותר מדי לתיאוריה בשלב הזה.

 

[Message inaBottle]

כתבת:
"אני צריך לדעת להפסיק כל הזמן להיות עסוק בעצמי ולפתוח את העיניים ואת הראש, להשתחרר ו"לזרום" במובן הטוב של המילה. לפנות מקום לאנשים אחרים."

לחפור (במקרה הזה לעצמך ) לרוב לא מוביל להתקדמות.
השאלה, למה אתה כהגדרתך כל הזמן עסוק בעצמך?
או למה, זה לא משאיר מקום לאנשים אחרים.
מעניין.

 

[dude579]

אולי יש פה סוג של קץ'-22

אתה עסוק בעצמך, וכדי להשתחרר אתה צריך להבין למה אתה עסוק בעצמך, וחוזר חלילה.

אני מנסה לא להסתכל על הרצון שלי לזוגיות במושגים של "התקדמות", זו הגדרה שקצת מפריעה לי, כאילו משהו שצריך "להשיג" וכאילו אני "תקוע". אני כנראה מאוד נאיבי, וכנראה כן צריך לחשוב במושגים של "להשיג".

אני משתדל ושואף להיות אדם שלם ומלא כמו שאני, בלי אף אחד נוסף, ובדרך כלל גם מצליח. קשר מבחינתי זה איזשהו בונוס, משהו מעבר. כנראה באיזשהו מקום פה דווקא מתחילה הבעיה. אם הייתי נכשל, יכול להיות שהייתי מנסה יותר?

טכנית, אני לא יודע. אולי זה עניין של אופי (מופנמות מול מוחצנות), אולי של הרגל. מה שבטוח הוא זה שאני מפיק הנאה גדולה מהרהור על נושאים שונים בעולם, מחשיבה על התפתחויות שונות, ניתוח מצבים, וכיוצ"ב. זה מצב טבעי עבורי בו אני מרגיש בנוח.

אומרים שבשביל "להתקדם" צריך לקחת סיכונים ולצאת מאזורי הנוחות.

מה את אומרת?

 

[Message inaBottle]

קאצ' 22 אחד הספרים אם לא האאאא

האמת ש
לא התכוונתי לרצון שלך בזוגיות כשאמרתי "התקדמות"
התכוונתי להתקדמות עם עצמך. אולי ל סוג של זוגיות עם עצמך.
כי כשאתה שלם עם עצמך ואוהב אותך, אז ורק אז אתה יכול באמת לאהוב מישהי
לבוא ממקום שלם ולא ממקום שמחפש סוג של "מילוי" ל"חסרים" שבך.

בקשר ל לצאת מאזור הנוחות כבר אמרתי כאן פעם
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/2353/178785323/תמיכה/חסרי_ניסיון_זוגי_ומיני_בגיל_מאוחר
אז כנראה שמסכימה עם זה מאוד.

 

[dahoe]

ברוך הבא!

אתה מוזמן לשפוך כאן הכל, באמת. ואני מקווה שתזכה להיות מאלה שעוברים תהליך על גבי ההודעות בפורום.
נראה לי שמה שחשוב שתשאל את עצמך הוא כמה אתה באמת שונה. נסה להסתכל על עצמך מבחוץ ולהשוות את מה שנראה בך כלפי חוץ לאנשים אחרים. אתה עשוי לגלות שהרבה דברים שנראים לך יוצאי דופן כשהם אצלך, אתה מקבל אותם בלי בעיה כשהם אצל אחרים.
אתה אומר שאתה כן יוצא עם אנשים לפעמים, כך שאתה באמת לא מבודד לחלוטין. אז מה בעצם אתה מרגיש שחסר לך כדי למצוא זוגיות? ומה אתה מרגיש שהיה בפעמים הקודמות?

 

[dude579]

היי,

תודה, זה באמת נותן הקלה לדבר על הנושאים האלה ככה בפורום, הידיעה שיש עוד אנשים שמתמודדים עם בעיות דומות.

אולי באמת אזכה, ולמה לא בעצם.

תראה, כמו שאמרתי קודם, אני מנסה לא להתמקד בשוני, או, מנגד, מהתפיסה שלי את עצמי כשונה -- אבל בכל זאת להיות מודע. יכול להיות שהתפיסה שלי מוטעת. אני מראש מקבל ומפנים את הביקורת שאני מתרץ את השטויות שלי על-ידי קביעות כמו "אני מיוחד ואף אחד לא מבין אותי". לפעמים זה באמת קל מדי ומחמיא לחשוב על עצמך כיוצא דופן, וחלקנו אולי חוטאים בזה איכשהו ומתישהו.

ברגע שאתה מכיר את עצמך טוב ומקבל את עצמך, כמו שנאמר בתגובה אחרת, פחות חשוב אם אתה באמת שונה, אלא איך אתה מתמודד ומכוונן את החיים שלך בשטח. אני רוצה להשתפר בזה, אבל זה מאבק. ושוב, אין לי דרך אמיתית לדעת אם אני בפרנויה או שיש בסיס לתחושה שיש לי. בכל מקרה, אני לפחות פרנואיד!

לשאלתך, באופן מוזר, אני מתקשה לענות, כי להגיד שיש "פחדים" נראה לי קצת חלש (גם אם נכון). יש פה תמהיל כנראה: נפילות במוטיבציה, חרדה חברתית, אולי חשש מהצפה חושית. לא משהו רציונלי. יכול להיות שלאו דווקא חסר, אלא יש עודף של משהו?

דווקא יותר קל לענות לחלק השני: טעות קלאסית של מעבר מהיר לשגרה ותפיסת הבת-זוג כמשהו מובן מאליו. כאילו תפסה לי את המשבצת שהייתה ריקה, ככלי שימושי. לאף אחד לא נעים להיות כלי שימושי.

מהנסיון שיש לי, יש ערך וחשיבות מאוד גדולים לתיאום ציפיות והבנה בסיסית משני הצדדים, שיכולים לנבוע מהכרות במסגרת חברתית (פורום אינטרנט או בעבודה לדוגמה) די מגובשת. זה מוריד הרבה לחץ, משני הצדדים.

אבל מעבר, צריך להיות בן זוג לכל דבר ועניין, ולתת לבחורה להרגיש מיוחדת וחשובה!

 

[dahoe]

כמה

אין לך דרך אמיתית לדעת אם אתה באמת שונה או לא? אז זה לא יחטא לאמת אם תחליט שאתה כן בסדר. אם תרגיש שיש לך את אותן "זכויות" להנות ממה שכל ה"רגילים" נהנים מהם, כי אין שום דבר שמוריד אותך מהם, אתה תרגיש הרבה יותר טוב, והרבה יותר בנוח לשבת עם כל ה"רגילים" האלה, ואם תצליח "לעבוד" על עצמך שאתה בסדר גמור, בטוח שתצליח "לעבוד" גם עליהם, שבוחנים אותך הרבה פחות ממך.
והשאלה שלי לגבי הקשרים הקודמים הייתה: מה אתה מרגיש שהיה שם כשהקשרים נוצרו?

 

[dude579]

אולי באמת נקודה למחשבה,

למרות שלא רואה את עצמי כסובל מרגשי נחיתות, אבל אולי צריך לבדוק את זה.

כמו שאמרתי קודם, אני נוטה להשתעמם מהר מתקשורת עם אנשים, ורוב תחומי העניין שלי הם כאלה שהם מבודדים אותך באופן טבעי. בדרך כלל אני גם אוהב שזה ככה. לא פעם קיבלתי הערות על התנשאות בגלל זה.

תחומי עניין משותפים היה גם המפתח לקשרים שהיו לי אני חושב. אפשר לדבר על דברים שאוהבים, ולהרגיש קבלה והבנה.