היי ירון
אתה צודק בתשובה שלך.זאת באמת עבודה שוחקת.יש משנו נוסף אני לא יודעת אם זה המקום לעלות ולשתף.בחיים שלי עברתי משבר אישי.בזמן שקמתי...הרגשתי חזקה מול ההתמודדות בחיי היום יום.וקיבלתי סוג של "כוח" להרגיש אנשים.אני לא אספר לך שאני שאני בוג של קורה את העתיד ,או מכופפת חפצים.אבל כל המסך הורוד שהיה לי נעלם.ויש לי מין אינטואיציה שישית לגבי אנשים.זה מתבטא עם אנשים שאני עובדת איתם.יש לי את הכוח לעזור להם לכוון אותם.:זה כמו בסרט שהבמאי נותן לנו תמונות מהעבר של השחקן הראשי,כדאי להזדהות ולהכיר את הדמות.אני לא צריכה את התמונות האלה..אני מרגישה אותן.אני מדברת על זה רק עם ההורים שלי ועוזרת לאנשים שקרובים לי .אז חשבתי למה לא לפתח את זה ולעזור לעוד אנשים.כמו קוואצרית.אני מקווה שלא נשמעתי כמו בסרט...אבל כתבתי משהו אמיתי מהלב .יש לי המון סיפורים.אבל זה לא המקום.תודה ושבת שלום.
