שלום....

shabluly

New member
שלום....

מחשבה שעלתה בראשי לאחרונה... עד לאחרונה החשבתי את העצמי לאתאיסטית אבל לפני כמה ימים מצאתי את עצמי תוהה? למה תוהה אתם שואלים? בדיוק אמרתי לעצמי בלב כשחזרתי מאיפושהו שממש בא לי לפגוש מישהו מסויים. ממש הבעתי משאלה שכזאת, ואז חשבתי לעצמי, האם המשאלה הזאת היא לא בקשה? בקשה ממשהו מלמעלה שיגרום לאיש הזה להופיע פתאום? ואם אני מבקשת מזה דברים זה לא אומר שאני מאמינה בזה? ואני בכלל לא בטוחה שאם הבעתי משאלה זה בקשה בכלל, בכל אופן, זה העלה בי תהיות וחשבתי להעלות אותן כאן בכדי לשמוע תגובות.
 
שלום!

אינני מומחה בפסיכולוגיה (למרות שעובד יחד עם פסיכולוגים), ואינני יודע מדוע אנשים נוטים להאמין בכוחות עליונים או לפחות לפנות אליהם. היה כאן ויכוח אם זה טבוע בגֶנים שלנו, או אם זה בעקבות שטיפת המוח שאנחנו עוברים כל חיינו, במידה זו או אחרת. מדוע אנשים כל כך אוהבים אגדות? לא חשוב על מה, יש גיוון רב: שלגיה וסנטה קלאוס, היפהפיה הנרדמת, מלחמות כוכבים, אלוהים ואלילים, חייזרים וקוסמים מרַפְּאִים. בלי אגדות החיים היו משעממים יותר.
 

PanGu

New member
לדעתי...

לדעתי זה הרבה פחות הצורך באגדות כמו הצורך במקום לברוח אליו, לברוח מאחריות. ארתור.
 
למעלה