שלום

[תלתלית]

שלום

קראתי אתכם , נעים לי להיות פה. למדתי מעט על תל"א. היה לי קשה ליישם, לעכל. זה קשור לקונפליקטים לא פתורים בתוכי, וגם לאי אמון שרחשתי לסביבה שלי. אני פה כי אני מרגישה שזה יכול להיות עבורי בית מכיל כמו ש

תאר.. אני מקווה להרגיש את השיפור הזה... שמספרים עליו. שתהיה לי הארה.. אפילו קטנה. . מאחלת לכם שבת שלום. תלתל

 

[ציפורדרור]

שלום לך תלתלית

הי תלתל כשאני קוראה את שאת כותבת בכמה שורות שאומרות המון המון זה נוגע לי ללב כי חשוב לי להבין את המתרחש בפנימיות האדם. כשאת כתבת על מחשבות של "קונפליקטים לא פתורים בתוכך" אז את מרגישה מאוכזבת ? כי חשוב לך אמון בסביבה שלך ? היית רוצה לבקש שאהיה לך אוזן קשבת? אם מתאים לך לענות על השאלות, - אשמח להאיר

ביי

ציפור דרור

 

[תלתלית]

שלום ציפור

כשאני מביטה בתגובתך ומפנימה אותה אני מרגישה נעים בלב, כי אכן חשוב לי להמצא בסביבה שקיימת בה נתינה אמיתית כזו שנובעת ממניעים של אהבה וכנות. חשובה לי האמפתיה הזו, אבל אני מרגישה בלבול, ולפעמים גם ספק. כי אני כבר לא זוכרת איך יוצאים ממבוכים... תודה על תגובתך.

 

[ציפורדרור]

הי תלתלית

אני שמחה שיש לך תחושה נעימה בלב

כשאת מתארת בדבריך מבוכים אז את מרגישה בדידות או נפגעת ? כי את זקוקה לאמון באנשים ? ציפור דרור

 

[טיפה אחת]

אגב, תלתלית....

זה שנעים לך להיות פה זה כבר טוב! חשוב לנו להרגיש שייכים נכון?? אגב, אני חושבת שבענין הקונפליקטים הלא פתורים וגם אי האמון שרכשת לסביבה, מתחיל עמוק בפנים. הקשבה פנימית. לעצמנו. וזה לא קל, אגב. זה בעצם הקונפליקט לא?? לעשות או לא? להאמין או לא? ואיך מגיעים למצב של אי אמון בסביבה? כי היא פגעה?? (לדעתי כן) ואולי היא לא "מתאימה" לנו? כלומר לא משקפת את דעתנו, את הלך הרוח שלנו, את גישתנו לחיים? מה שגורם לנו למאוס בה? לרצות לחפש משהו אחר? במקום אחר? ייתכן, אך אני מאמינה כי הרוב מתחיל בנו (לא הכל תלוי בנו) ולכן יש לנו את חופש הבחירה, אלא שאנחנו תקועים במחשבה איך לעשות איך לשנות וזה תלוי בהכרה העמוקה שלנו את עצמנו וביכולת להתמודד, אך לפני ההתמודדות צריך לברר מהן הסיבות שגורמות לנו להרגיש כפי שאנחנו מרגישים. לדעתי, זה עמוק ונסתר ומה שנראה על פני השטח אינו מגלה את הנמצא תחתיו. אבל הי, זה לא בלתי אפשרי.....מקווה שכאן תמצאי את התשובות לשאלות ואת האור, שבמידה זו או אחרת כולנו רוצים בו צמוד אלינו כצל המחובר לגוף כל טוב

 

[תלתלית]

../images/Emo182.gifלטיפה

קראתי את תגובתך, במהלך הקריאה החלו דמעות לשטוף את פניי.. אלה הנקודות הכואבות. כנראה שככה זה בדרך אל האור. אוחזת בידיי את מילותייך. הן ממלאות בי.. תודה.

 

[l שי l]

זה משעשע שאם כתובים את הניק שלי

יוצא

 

[l שי l]

ואני מקווה שאכן תבוא הארה

אפילו הארונת לכולנו כאן ברוכה הבאה

 

[לי-אור.]

משעשע

באמת. למרות שאצלי העלה הניק שלה בצורה שהוא כתוב משהו שהוא בערך מוחלט. חשבת על זה או שבמקרה יצא ככה?

 

[לי-אור.]

שלה=שלך

 

[l שי l]

מקריות

יש דבר כזה בכלל?

 

[טיפה אחת]

תלתלית../images/Emo39.gif

זה בסדר לבכות...זה אומר שאתה מרגיש....(בניגוד לאדיש) זה אומר שזה מציק מאד. בכי מבטא כאב. אני מבינה את תחושת ההסגר, המחנק. מבוך אמרת??? לפני שמחפשים את דרך היציאה מן המבוך, אולי צריך לחפש את הכניסה?? כלומר, איך הגענו לכאן?? ודאי תגידי לא מרצון. אכן..אבל את יודעת מה, בד"כ אנחנו אחראים לגורלינו. אנחנו בוחרים ועפ"י הבחירה פועלים. אלא שלא תמיד הבחירה היא "נכונה". לעיתים, אנחנו אף יודעים שאנחנו "חוטאים" (לעצמנו) בדרך אל המטרה, מחטיאים אותה מראש ולמה?? מכיון שאנחנו לא יודעים, או פוחדים. פחד - זו מילה חזקה נכון? פחד יכול לשתק ולהניע אותך מלעשות בדיוק את ההיפך, בעצם לא לעשות, להמנע. וכך מתחיל מעגל שלם של פחדים שמניעים אותך ובעצם מונעים ממך....אני בכוון תלתלית??? אם כן, בואי תגידי לי מהן הסיבות לפחד??? את יכולה לתת דוגמא ומשם נמשיך...מה דעתך? (אגב אני רק רוצה להדגיש כי אינני יועצת ואין לי שום הסמכה/תעודה, אני כמו כולם כאן בפורום, מקשיבה, מבינה, מזדהה....ומנסה לעזור... כל טוב יקירה... בתקווה שהחיים יחייכו לנו ..תמיד