שלום

[Yerushalmit]

שלום

אני חדשה לפורום וגם אמא חדשה לשי בת שישה חודשים בונקובר. יש לי שאלה בקשר לפחד עזיבה: אני חוזרת לעבודה בעוד 2 חודשים ומנסה להרגיל את שי להיות בלעי לזמן קצר כל יום, רק שהיא פורצת בבכי עז שהופך להיסטרי! אני עדין מניקה ומקוה שבעל ייסתדר איתה אבל אתמול הלכתי לסרט והיא היתה בהיסטריה ועצבנות לאורכו. עזרה נחוצה בדחיפות- השפיות של כולנו תלויה בה!

 

[עדי בשמיים]

שלום וברוכה הבאה לפורום ../images/Emo140.gif

לי עדיין אין עצות, אני מניחה שבעוד כמה חודשים יהיו לי, כשאצטרך לחזור לעבודה אחרי הלידה. בינתיים, אני שמחה שהצטרפת אלינו ומקווה שכמה מהאמהות המנוסות יוכלו לעזור

 

[שרונה13]

קודם כל ברוכה הבאה

בגיל הזה עדיין אין חרדות נטישה כך שלא ברור לי כל כך למה בתך בוכה כל כך אולי כדאי להרגיל אותה לבקבוק כי הסיבה שהיא בוכה היא שהיא יודעת שהאוכל הולך ... אני זוכרת שביתי הייתה בת חודש כשיצאנו בפעם הראשונה... והיא בכתה אצל חמתי למרות שהשארנו לה בקבוק והכל זה לוקח זמן וצריך להיות סבלנים. יכול גם להיות ואל תשללי זאת שהיו לה כאבי בטן או כל דבר אחר והיא הייתה בוכה גם אצלך ... שיהיה בהצלחה.

 

[Yerushalmit]

תודה

תודה לתגובות המהירות! אני מקוה שבזמן הקרוב המצב ישתפר בכל מקרה זה עוזר ליצור קשר עם אחרות. דרך אגב בספר שלי (Dr. Sears) פחד נטישה מתחיל בגיל שישה חודשים?

 

[שרונה13]

הי מתוקה

את בהחלט צודקת לגבי גיל חרדת הנטישה... משום מה חשבתי שמדובר בגיל 6 שבועות. אך אני מוכרחה לומר לך שברגע שתצאי לעבוד זה יסתדר תוך יום !! כך זה גם היה אצלי חזרתי לעבודה כשענבר הייתה בת 7 חודשים וכל כך חששתי כי היא רצתה אותי, אך מרגע שהפגנתי בטחון, היא אהבה את המטפלת שלה וסמכה עליה.

 

[ענת בן צבי]

אני מסכימה עם שרון

אני חזרתי לעבודה אחרי 12 שבועות והשארתי את יותם עם אבא שלו בבית. במשך חופשת הלידה חששתי לעזוב את יותם וכשהייתי חוזרת הוא אם הוא היה בוכה הייתי בטוחה שזה בגללי. בדיעבד היו שני גורמים, אחד ההנקה. כדי לפתור את הבעיה הזאת אני שאבתי ונתתי ליותם עם בקבוק חלק מהפעמים. אחר כך אבא שלו נתן לו ויותם התרגל לבקבוק. הסיבה השניה היתה החשש שלי. ילדים בגיל הזה מאד רגישים לתחושות ולרגשות שלנו. אם את מפחדת הם מרגישים וחשים לא בטוחים. אני השארתי אותו עם אבא שלו ובכל זאת לא חשתי בטוחה

- הרגשתי אני חושבת שהזמן הרב שלי עם יותם הכשיר אותי יותר מאת בעלי. אבל מסתדרים... תנו לעצמכם זמן..

 

[אשת הטייס]

היי ואנקובר !

אנחנו מאלברטה, עיירה קטנה בצפון המחוז, לצערי אין לי ממש עיצות בנושא למרות שיש לי שתי בנות שהקטנה מבינהן בת עשרה חודשים, היא צמודה אלי מהיום בו הגיחה לאוויר העולם, אני לא עובדת כך שזה לא ממש מפריע למרות שלא הייתי מתנגדת לכמה שעות של שקט, אנחנו מנסים להשאיר אותה עם אבא שלה לפעמים אבל זה ממש לא מצליח כי היא לא ממש מכירה אותו כיוון שבגלל עבודתו הוא לא נמצא הרבה בבית, השאלה שלי היא מה את מתכוונת לעשות איתה כשתחזרי לעבוד ? מטפלת , מעון או משפחתון ? אני מניחה שהימים הראשונים לא יהיו קלים לשתיכן אבל תלוי מאד מי יטפל בה כשאת לא נמצאת ואיך הם יתמודדו עם הקושי שלה מהפרידה ממך ביי כרמית