שלום!

ToryMaster

New member
שלום!

חזרתי לי מסיני! קניתי לי שם שני אלים מצריים (קטיה, את צריכה לזהות לי אותם), וגם כמעט טבעתי שם, ואף גיליתי את מהות החיים. ולקטע שכתבתי שם בזמן הזריחה: יום שבת, 23/8/03 תובנה חדשה נגלתה לפני בטיול לסיני. קמתי בארבע ועשרה בבוקר (שהתברר אחר כך כחמש ועשרה) ויצאתי מהחדר, רוח קלילה הכתה בי, אפשר לחשו שהיום יהיה חם. תחושה של השלמה משונה עברה בי כשישבתי על המרפסת מול הים והצבע האדום כתום של הזריחה צובע את השמיים ממעל. כל העולם עוד נוחר, ורק אני יושבת על החוף ונושמת את השלמות הזו, את כל היופי של העולם הזה. אין מילים שיתארו את התדהמה שהכתה בי כשהבנתי שהעולם הוא הרבה יותר מסתם כדור אש שהתקרר, את התחושה שזה מושלם, שלמרות הקשיים, ולמרות כל המכשולים, האדם – כל אדם – מספיק חזק כדי להתגבר. עכשיו נאי ידועת – אני יכולה, אני יכולה להחזיק מעמד, יותר מזה, אני יכולה לחיות חיים טובים ועשירים. הבנתי שאיתי עזר לי המון, ההערכה העצמית שלי עלתה, סגנון הלבוש שלי השתנה, אני יודעת שאני מסוגלת לכל. הלוואי שהייתי יכולה להודות לאלים על שהקשיבו לתפילותיי להקלה, אני עוד אמצא את הדרך. החיים נפלאים ושווה לחיות אותם, ואני אעשה הכול כדי שכולם ידעו את זה. אני יותר הקרבה עצמית למען אנשים, גם לי יש צרכים. זו התחושה המושלמת ולא צריך יותר מזה. יעל
 

ToryMaster

New member
חחחח

קצת אושר בשבילי זה שווה משו? הנה משו שכתבתי יום אחרי: יום ראשון, 24/8/03 השלמות נמשכת, הלוואי שהייתי יכולה להישאר פה עוד כמה ימים, לעולם לא לעזוב. אני חושבת, שכשהאדם מוצא את היופי, הטוב והשלמות שבעולם, אז, ורק אז, הוא יכול למצוא את היופי והשלמות שבו. כי העולם הוא מושלם, וכל אחד מאיתנו הוא עולם בפני עצמו. הכול, הדיכאון, ניסיון ההתאבדות, השעות במחלקה והבנות שפגשתי שם, החתכים, הצלקות, הכאב, ההשפלה והנידוי, התחושה שרוצים אותי רק בשביל הגוף והמחשבה שאול יזה כל מה שאני שווה משולבת בידיעה שזה בעצם לא כך, הכול הוביל אותי במסלול החיים לרגע ההוא, שבו שהכול זה אשליה, ושאם רק נסתכל בשמיים המנצנצים מכוכבים, ובזריחת השמש ושקיעתה, נבין כמה אנחנו טועים בדרך החשיבה שלנו ששמה את החומרי לפני הכול. A whole new world, a new horizon falling on you, no one to tell us no, or where to go, or say we're only dreaming. כל כך הרבה מושגים ופירושים יש לשיר הזה, שדורשים חשיבה יותר מעמיקה, אני אעבוד על זה בהזדמנות. יעל נ.ב. 11 דקות של פאולו קואלו הוא ספר מושלם.
 
ברוכה השבה!

ממה שקראתי, את לא סתם נהנית
 

kitiara 6

New member
אוחתי הקטנטונת....

אני ממש שמחה שנהינת ואני גם מאוד גאה בך! תצלמי את האלים תשלחי לי ואני אגיד לך מי הם
 
באנגלית זה נשמע טוב יותר

(KH קוראים כ-ח'. אם איני טועה יותר מדי, אלו מילים במצרית עתיקה): "The Khabs is in the Khu, not the Khu in the Khabs". תקראי את זה בקול. הוכחה חיה שהמצרים דיברו אידיש <L>
 
ספר החוק

זה לא "גם מספר החוק", Liber Al Vel Legis הוא שמו של ספר החוק. ספר החוק הוא ספר קצרצר שהתקבל, לטענתו של קראולי, בתקשור מישות בשם Aiwass (וקראולי בילה שנים בנסיון לפענח האם מדובר באמת בישות חיצונית או ב"מלאך הקדוש השומר שלו", ובניו-אייג'ית צחה, ה"אני העליון" שלו). הספר מאוד מבלבל, אך יש בו כמה תובנות מרשימות מאוד לתקופה בה הוא נכתב. ניתן להבין את הספר בכמה אופנים שונים. הספר קרוי "ספר החוק" משום שהוא מביא את החוק של הת'למה (Thelema - מילה יוונית ל"רצון") - "עשה את שתרצה וזה כל החוק". הרצון כאן אינו המאווים והדחפים האישיים של האדם, אלא הרצון הטהור שלו, של ה"אני העליון" שלו, שיכול רק להיטיב ואינו יכול להזיק. (פירוט נוסף הוא "אהבה היא החוק, אהבה תחת רצון") לא אתפלא אם גרדנר הסתמך על החוק הזה בקביעת ה-Rede המפורסם שלו. הרבה וויקנים סולדים מקראולי (לצערי), אך הוא המקור, קרוב לודאי, ל"Charde of the Goddess" הידוע (אם תשווי בין "ספר החוק" לבין ה-צ'ארג', תגלי דמיון לא מועט. ספר החוק נכתב ב 1904 בעוד הצ'ארג' פורסם לראשונה בשנות ה 50) מה שבטוח, את השפעת
 

ToryMaster

New member
השפעתי או הושפעתי?

מה הקטע עם קראולי באמת? למה כול םכל כך סולדים ממנו?
 
סליחה, שתי המילים האחרונות

התפקששו לי, שכחתי אז מה רציתי לכתוב... את השפעתו של קראולי בהחלט ניתן לראות בוויקה וב-צ'ארג'. דורין וליאנטה, שהייתה high priestess עם גרדנר, סייעה לו להוציא החוצה הרבה חומר שהיה בהשפעתו של קראולי. למה סולדים מקראולי? הוא היה, איך נקרא לזה, בחור מאוד אקסהבציוני ומאוד אקסצנטרי. הוא היה רודף פרסום (ושמלות) ושמו נקשר לא אחת גם למאגיה "שחורה" (שגם הוא מודה שעסק בה), סמים ואורגיות (שוב, הוא מעולם לא הכחיש). הרבה נוטים לראות רק את הצדדים ה"רעים" שבו, ושוכחים גם שהוא הביא דברים חשובים בכלל לעולם המאגיה והמיסטיקה של המאה ה20-, כי פשוט מעדיפים לשכוח.
 

ToryMaster

New member
ובכן

מאגיה שחורה, אני עוד מסוגלת להבין למה אנשים לא אוהבים את זה, סמים גם, אבל אורגיות? כאילו... ככה זה, אנשים נוטים לזכור את הדברים הרעים באנשים גדולים
 
למעלה