שלום :)))

שלום :)))

היי , אז קודם כל תתעלמו מהניק המטומטם ... המון זמן שאני קוראת כאן בפורום (הוא בהחלט אחד האהובים עליי), אני לא ממש מגיבה בגלל שאני לא ממש בטוחה שכאן מקומי , מכיבן שלא ממש מצאתי מקום ששם "מקומי" אני פשוט אכתוב פה ... בכל מקרה , החלטתי לנסות :) אני אציג את עצמי , אני איילת :) אני חייה במשפחה אומנת אצל זוג לסביות (שתיי אמהות) מגיל דיי צעיר , אני שם כבר כמה שנים , מה שד"א עומד להגמר עוד מעט כי אני מיתגייסת :\ (<אבל זה לא ממש קשור). חוץ מזה , שאני עצמי מחשיבה עצמי כ"נמשכת לבנות" (<לא רוצה , לא יכולה ובנינו- קצת מפחדת , להגיד לסבית) ובקיצור , ייש לי חברה (עוד מעט שנה :))) אני לא ממש יודעת אם ההקדמה הזאת לגיטימית או לא , פשוט חשתי צורך לשתף :) בכל מקרה , הרבה זמן שאני קוראת פה , והמון זמן שאני מרגישה שאני יכולה לתרום ושיש לי מה להגיד (על ההורות , על הקהילה ובכלל ..) הגעתי למסקנה שהגיע הזמן שאני יתחיל לדבר :) מקווה להשתלב \: איילת .
 

urizv

New member
ברוכה הבאה

אם סטרייט מצוי כמוני משתלב גם את תשתלבי
 
ברוכה הבאה איילת ../images/Emo140.gif

הפורום הזה הוא בית לכל מי שרוצה לגור בו. אין צורך בהגדרות כאלה או אחרות. ברוכה הבאה, נעים להכיר!
 
היי איילת ../images/Emo24.gif ברוכה הנמצאת../images/Emo39.gif

בכלל לא ידעתי שיש זוגות של לסביות שאומנות... מאד אשמח לשמוע ממך, על ההורות, בכלל כל מה שיש לך לספר לנו, מהמקום שלך. גם מעניין אותי למה את מפחדת להגיד לסבית? האם זה בגלל שתי האמהות? (את קוראת להן אמהות?) אולי למרות? האם יש עוד ילדים בבית? האם אחרי הגיוס את חושבת שתמשיכי להיות בת בית שם? גם אני חושבת שהגיע הזמן שתתחילי לדבר
. אז קדימה !
 
שלום (שוב ..)

וואו :)קבלו
כולכם , איזו קבלת פנים חמה :))) אני אנסה לענות על חלק מהדברים (בעיקר על אלה שיש לי אליהם תשובה ...) אין זוגות אומנות של לסביות (למיטב ידיעתי), אנחנו (אני ואח שלי) כאן בגלל שאמא שלי ביקשה בצוואה שנהיה אצל חברה שלה (שהיא במקרה לסבית) אין להן אפוטרופסות (<מקווה שככה כותבים) אלינו , לדודה שלי יש , אבל אנחנו גרים אצלהן בפועל , אי אפשר להוציא אותנו מכאן בגלל הצוואה (וניסו ..) אני מאוד מפחדת להגדיר את עצמי כ"לסבית" גם כי אני לא סגורה על עצמי והגדרות רק מסבכות אותי כרגע , אבל בעיקר כי זה יוביל ל"יציאה" מה שאני לא ממש רוצה לעשות רק בגלל המחשבה על בכמה אנשים זה יפגע ובמיוחד במי שזה יפגע (בעיקר בשתיהן). חחח ולא , אני לא קוראת להן "אמא" זה מוזר לי מידיי ,אבל אח שלי כן , אני קוראת להן בשמות פרטיים \: אני מתגייסת כ"חייל-בודד" , אני דיי בטוחה שאני אחזור אחריי זה , זה לא כאילו יש לי לאן ללכת וגם טוב לי כאן , פשוט קצת קשה לי אם כל המצב הזה של להתחבא (ועוד מהן..): בכל מקרה , עד כאן להפעם :) ובאמת תודה על ההיתעניינות וקבלת הפנים
איילת .
 

ציבונה

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

הי איילת ברוכה הבאה. אני מבינה שאם יש צוואה אז אמא נפטרה. אני משתתפת בצערך. ושמחה שהגעת לכתוב פה אצלנו
אפשר כמה שאלות? מאיזה גיל אתם אצלה החברות? למה את חוששת לספר דווקא להן? מישהו כן יודע על רגשותייך? יש לך חברה או ניסיון או שאלה הם רק רגשות? איך קיבלה הסביבה את המשפחה האומנת שלך? האם הציקו לך והטרידו אותך (ילדים אני מתכוונת) בגלל שהמשפחה החדשה היא משפחה לסבית? איך לאחיך? ושוב כיף שהגעת אלינו.
 
וואו, מתוקה -

עצוב לשמוע שאמך נפטרה. אני משתתפת בצערך. את מעלה אצלי המון שאלות... אפשר להמשיך לשאול?
איך זה לגדול אצל זוג נשים?
למה את חושבת שהן ייפגעו אם את תגידי להן שאת לסבית?
את חושבת שהן יפגעו אם פעם תתחרטי, ותהיי "סטרייטית"?
 
../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif-*../images/Emo108.gif<(רציתי לגוון..)

הלו :))))) לא רק שמותר לשאול אפילו רצוי , לא על הכל יש לי תשובה אבל ניראה לי שעל הרוב :)... חחח המון אנשים שואלים אותי איך זה לגדול אצל זוג נשים ... האמת שהתשובה דיי מסובכת , ספק אם אני איי פעם אמצא דרך לנסח את זה , כרגע כל מה שעולה לי בראש זו תשובה בנאלית וברורה שבטח תאכזב ותשעמם אותי ואתכם גם יחד \: בכל מקרה , אני מבטיחה לחזור לזה בהזדמנות . הסיבה שאני כל כך מפחדת להגיד להן שאני לסבית , היא שאני מאוד מפחדת שהן יחשבו שזה בגללן - שהן השפיעו עליי בצורה כזאת או אחרת שגרמה לזה .. נישמע מטומטם הא ? ההיגיון לא ממש עובד במיקרים כאלה ואני יודעת שרוב הסיכויים הם שהן כן יקבלו את זה ויחייכו ויזמינו את החברה שלי לארוחות ערב מציקות , אבל עמוק בפנים אני יודעת שזה יואכל אותן :\ חוץ מזה , יש לי קצת טרואמה ממשרד הרווחה שניסו לקחת אותנו מכאן .. תמיד עשיתי הכל כדיי לא למשוך לעברנו יותר מידיי צומת לב , מה שהיסתבר קצת כלא קשור , כי היה זמן שעובדות סוציאליות פשוט שרצו כאן (רק בזמן האחרון הן קצת נירגעו ..) ויכול להיות שאלו סתם הפראנויות האישיות שלי , אבל תמיד חשבתי שזה יספק להם סיבה מספיק טובה כדיי לקחת אותנו (וואו , רק עכשיו כשכתבתי את זה הבנתי עד כמה מטומטם זה נישמע) אבל בכל מקרה אני דיי מפחדת מהם :\ זהו , עד כאן להפעם , האמת שהייתי ממשיכה לכתוב אבל כרגע קראתי את הכל וקלטתי שעשיתי מספיק בלאגן להפעם , מקווה שתבינו ... ואם לא - לא נורא , לא הפסדתם הרבה :) ושוב פעם תודה על ההיתעניינות וכל ה-
,
ו-
למינהם :)
(?) איילת .
 

.m

New member
../images/Emo140.gif

היי איילת, אני לא הורה, ולא הומולסבית - ואני פה
פה- במקום הכי סובלני, סבלני, נעים, פורה ומרגש... תרגישי כמו בבית שמחים שבאת
mai
 
דווקא נראית לי דיי מתוקה

וגם נראה לי שעוד "ברוכה הבאה" אחד בטח לא יזיק. אז הנה לך! אז גם לי מאוד מסקרן לשמוע על החיים עם זוג נשים כהורות אומנות, ועל היחס של הסביבה וכו', ויותר מכך על למה את חוששת "לצאת" דווקא מולן? פוחדת מהתלהבות יתר? מתיוג? מאיזו מחויבות? בכל אופן, חשוב לי לומר לך שאני מאוד מבינה את הגישה שלך נגד הצהרות בשלב הזה בחייך. אחותי (היחידה) בדיוק בגילך, ולמרות שאני פרצתי לה את הגבולות כשהצהרתי על הלסביות שלי והכנסתי את זוגתי למשפחה, ולמרות שעל פניו נראה שפי אלף יותר קל לצאת מהארון כשיש לך אחות גדולה לסבית שמביאה כבונוס גם בת זוג שהופכת להיות החברה הכי טובה שלך, ולמרות שבמהלך השנים האחרונות התברר שכמעט כל חבריה וחברותיה הם הומואים ולסביות (מדהים!) - עדיין לא בא לך בקלות לצאת בהצהרות. היא לקחה לעצמה את הזמן. התבשלה טוב טוב בהחלטות שלה, חששה מאוד מהצהרות גדולות ופומביות. היא פחדה שיחשבו שהיא הולכת בצל שלי ומושפעת ממני יותר משהיא חושבת בזכות עצמה (חשש מובן), היא חשבה "אבל מה יקרה אם ככה במקרה אתאהב בבחור? יחשבו שאני פסיכית..." אבל עכשיו היא שלמה עם עצמה, וכבר אין לה בעיה להגיד "אני לסבית", וגם אף אחד לא חושב לרגע שהיא הגיעה להחלטה הזו שלא בזכות מחשבה עצמאית. אז מה אני רוצה להגיד בעצם? קחי ת'זמן שלך. תתלבטי לך בכיף. את לא חייבת לאף אחד שומדבר ואל משנה באיזה הצהרות את יוצאת. את צעריה ויש לך זכות מלאה להתלבט, להשתנות, להפתיע את הסובבים לך ואת עצמך. תהני בדרך! אז אני מקווה שתישארי בסביבה, כי כולנו נשמח לשמוע עוד הרבה עלייך ועל משפחתך.
 
למעלה