שלום...
- פותח הנושא BlaT©
- פורסם בתאריך
Justin Angel
New member
ולביקורת נוספת לספר זה ../images/Emo26.gif
אולי מישהו כאן בפורום יודע על ספרים בעברית... מיכלישנו רק ספר אחד בעברית
עליו מתנוסס השם "וויקה". זהו ספר שנכתב ע"י טבטה ג'נינגס, ואני מאוד חושד שאסטרולוג בחרו לתרגם אותו (וגם לא הכי נכון) רק בשל הרצון שלהם לחתום חוזה עם הסופרת לסדרת ספרים באגלית. את 120 העמודים שבספר ניתן לסכם ב-6 עמודים וניתן לסכם אותו כספר של ביולוגית שלא היה לה מה לעשות בחיים אז היא החליטה לכתוב ספר על ויקה. רק חבל שהיא עשתה את זה גרוע.
עליו מתנוסס השם "וויקה". זהו ספר שנכתב ע"י טבטה ג'נינגס, ואני מאוד חושד שאסטרולוג בחרו לתרגם אותו (וגם לא הכי נכון) רק בשל הרצון שלהם לחתום חוזה עם הסופרת לסדרת ספרים באגלית. את 120 העמודים שבספר ניתן לסכם ב-6 עמודים וניתן לסכם אותו כספר של ביולוגית שלא היה לה מה לעשות בחיים אז היא החליטה לכתוב ספר על ויקה. רק חבל שהיא עשתה את זה גרוע.
זהירות רמאות!!!
נכנסתי לעמוד על המכירה בוואלה שופס, עמוד מכירות פומביות, שם מישהו מציע לקנות "ערכה" של הספר + תליון עין הדג ב-94 ש"ח (נכון לעכשיו) כאשר "מחיר המחירון" המופיע הוא 278 ש"ח. שקר וכזב. הספר עולה בין 50 ל-60 ש"ח בחנויות ספרים ותליון עין הדג יכול לנוע בין 15 ל-30 ש"ח. באתר "אלטרנטיבלי" מוצעת ה"ערכה", שגם מוואלה שופס מדובר בסחורה מאלטרנטיבלי, "רק" ב-119 ש"ח. זו אינה פעם ראשונה בה אלטרנטיבלי מנפחים מחירים באופן לא פרופוציונלי ויש כאן משום רמיה ושקר בפרסום. אלטרנטיבלי גם מציעים "ערכה ללימוד טארוט" שמחירה ב"מחירון" הינו מעל 300 ש"ח אך במבצע שלהם הם מוכרים רק ב-199 ש"ח, כאשר בבירור מחיר החפצים בנפרד בחנויות, המחיר המרבי הוא בסביבות ה-200 ש"ח. שוב, אחיזת עיניים. מסקנה, לא לקנות באלטרנטיבלי.
נכנסתי לעמוד על המכירה בוואלה שופס, עמוד מכירות פומביות, שם מישהו מציע לקנות "ערכה" של הספר + תליון עין הדג ב-94 ש"ח (נכון לעכשיו) כאשר "מחיר המחירון" המופיע הוא 278 ש"ח. שקר וכזב. הספר עולה בין 50 ל-60 ש"ח בחנויות ספרים ותליון עין הדג יכול לנוע בין 15 ל-30 ש"ח. באתר "אלטרנטיבלי" מוצעת ה"ערכה", שגם מוואלה שופס מדובר בסחורה מאלטרנטיבלי, "רק" ב-119 ש"ח. זו אינה פעם ראשונה בה אלטרנטיבלי מנפחים מחירים באופן לא פרופוציונלי ויש כאן משום רמיה ושקר בפרסום. אלטרנטיבלי גם מציעים "ערכה ללימוד טארוט" שמחירה ב"מחירון" הינו מעל 300 ש"ח אך במבצע שלהם הם מוכרים רק ב-199 ש"ח, כאשר בבירור מחיר החפצים בנפרד בחנויות, המחיר המרבי הוא בסביבות ה-200 ש"ח. שוב, אחיזת עיניים. מסקנה, לא לקנות באלטרנטיבלי.
Justin Angel
New member
אויש...../images/Emo32.gif
איך אני נזכר באותם ימים ראשונים שהתחלתי לקרוא וללמוד ולעשות, ופתאום זה נראה לפני כל-כך הרבה זמן. אני נזכר בכל הטעויות שעשיתי ובכל הלקחים שלמדתי, אני נזכר באנשים שפגשתי ובחברויות שקשרתי, אני נזכר בריגוש של לחוות את הכל מחדש ובפעם הראשונה, ובאמת באמת שמתחשק לי לעשות את הכל שוב. אני זוכר איך התחלתי, ולמה, ופתאום זה נראה קטנוני וטיפשי, אבל זה היה רגע שצרוף בתמימות ובילדות וככה הוא היה אמור להיראות. אני זוכר את המאמר הראשון שקראתי ואני זוכר את התחושה הזה של "יוריקה!" שהרגשתי ואת ההתלהבות. אני נזכר שגיליתי שמכרה רחוקה שלי גם וויקאנית ואיך אנחנו חברים טובים עד היום, ואני נזכר שפגשתי לפני כמה שנים עוד וויקאנית חמודה שאני מחשיב כחברה מאוד טובה עד היום. אני נזכר בכל האנשים שפגשתי, בכל הדברים שלמדתי ובכל אלו שניסיתי ללמוד. אני נזכר בהרגשה הזאת של אותה התלהבות ראשונית ושל השקדנות שבאה לאחר מכן. אני לא חושב שהייתי רוצה לעשות את הכל מחדש בעקבות מה שאני יודע, אני פשוט מתגעגע לאותה התחלה עפופה חום ואהבה. זה כמו לחבק אישה אהובה דרך מסך ערפל, מלא אהבה וקרבה ועדיין לא הכי מוחשי. איך אני מקנא באנשים שרק עכשיו מתחילים, איך אני מקנא שהם יחוו בפעם הראשונה את אותם דברים שאני עברתי. הם עוד יהיו מופתעים בפעם הראשונה שהם ירגישו את האהבה המלאה וחסרת התנאים שבה גאיה תעטוף אותם, שהם ירגישו את הכוח הגולמי והבלתי מרוסן של העולם, ושידעו מה זה שהעולם עצמו מקבל אותם כמו שהם בלי שום סייגים ובלי עוררין. לפגוש בפעם הראשונה אל או אלה, לדבר בפעם הראשונה עם איזה ישות טבע חמודה וביישנית, בפעם הראשונה להרגיש את מלוא הנוכחות של העולם. בפעם הראשונה בחיים באמת להרגיש את מגע הגשם על העור, לנשום קשת ססגונית ומלאת צבעים עמוק פנימה, ולהרגיש את מגע העור והנשימות הכבדות של אדם אהוב. שאני עוצם את עיניי אני עוד נזכר בהרגשה הזאת של בלבול בפעם הראשונה שחוויתי שהרוח נשבה והרחתי באמת פרחי אירוסים, ועוד שטעמתי במלוא החושים ענב ושרקדתי בפעם הראשונה עם כל ישותי בריקוד. החיים שלי כל-כך הרבה יותר עשירים בזכות היותי פאגאן, כל-כך הרבה דברים שיש לי שלעולם לא הייתי מצפה לקבל רק בתמורה להשקעה של זמן ולזרוק את עצמי לעולם חדש ופנטסטי. איך מישהו יכול להסביר לאדם שלעולם לא ראה את השמש מהי זריחה? איך אני יכול לתאר את מלוא האהבה של גבירת הכוכבים למישהו שלעולם לא ראה לילה? איך אפשר להסביר את מלוא ההדר והאהבה של גבירת האביב למישהו שלעולם לא ראה חורף? אני באמת מצדיע לאותם כותבי ספרים שמנסים ללכוד את ההרגשה הזאת ולתת אותה לאנשים חדשים, באמת כל הכבוד. ... אז קצת נסחפתי, מה אכפת לי, אני לא משלם לתפוז כסף על כל אות
ברכות זוהרות
איך אני נזכר באותם ימים ראשונים שהתחלתי לקרוא וללמוד ולעשות, ופתאום זה נראה לפני כל-כך הרבה זמן. אני נזכר בכל הטעויות שעשיתי ובכל הלקחים שלמדתי, אני נזכר באנשים שפגשתי ובחברויות שקשרתי, אני נזכר בריגוש של לחוות את הכל מחדש ובפעם הראשונה, ובאמת באמת שמתחשק לי לעשות את הכל שוב. אני זוכר איך התחלתי, ולמה, ופתאום זה נראה קטנוני וטיפשי, אבל זה היה רגע שצרוף בתמימות ובילדות וככה הוא היה אמור להיראות. אני זוכר את המאמר הראשון שקראתי ואני זוכר את התחושה הזה של "יוריקה!" שהרגשתי ואת ההתלהבות. אני נזכר שגיליתי שמכרה רחוקה שלי גם וויקאנית ואיך אנחנו חברים טובים עד היום, ואני נזכר שפגשתי לפני כמה שנים עוד וויקאנית חמודה שאני מחשיב כחברה מאוד טובה עד היום. אני נזכר בכל האנשים שפגשתי, בכל הדברים שלמדתי ובכל אלו שניסיתי ללמוד. אני נזכר בהרגשה הזאת של אותה התלהבות ראשונית ושל השקדנות שבאה לאחר מכן. אני לא חושב שהייתי רוצה לעשות את הכל מחדש בעקבות מה שאני יודע, אני פשוט מתגעגע לאותה התחלה עפופה חום ואהבה. זה כמו לחבק אישה אהובה דרך מסך ערפל, מלא אהבה וקרבה ועדיין לא הכי מוחשי. איך אני מקנא באנשים שרק עכשיו מתחילים, איך אני מקנא שהם יחוו בפעם הראשונה את אותם דברים שאני עברתי. הם עוד יהיו מופתעים בפעם הראשונה שהם ירגישו את האהבה המלאה וחסרת התנאים שבה גאיה תעטוף אותם, שהם ירגישו את הכוח הגולמי והבלתי מרוסן של העולם, ושידעו מה זה שהעולם עצמו מקבל אותם כמו שהם בלי שום סייגים ובלי עוררין. לפגוש בפעם הראשונה אל או אלה, לדבר בפעם הראשונה עם איזה ישות טבע חמודה וביישנית, בפעם הראשונה להרגיש את מלוא הנוכחות של העולם. בפעם הראשונה בחיים באמת להרגיש את מגע הגשם על העור, לנשום קשת ססגונית ומלאת צבעים עמוק פנימה, ולהרגיש את מגע העור והנשימות הכבדות של אדם אהוב. שאני עוצם את עיניי אני עוד נזכר בהרגשה הזאת של בלבול בפעם הראשונה שחוויתי שהרוח נשבה והרחתי באמת פרחי אירוסים, ועוד שטעמתי במלוא החושים ענב ושרקדתי בפעם הראשונה עם כל ישותי בריקוד. החיים שלי כל-כך הרבה יותר עשירים בזכות היותי פאגאן, כל-כך הרבה דברים שיש לי שלעולם לא הייתי מצפה לקבל רק בתמורה להשקעה של זמן ולזרוק את עצמי לעולם חדש ופנטסטי. איך מישהו יכול להסביר לאדם שלעולם לא ראה את השמש מהי זריחה? איך אני יכול לתאר את מלוא האהבה של גבירת הכוכבים למישהו שלעולם לא ראה לילה? איך אפשר להסביר את מלוא ההדר והאהבה של גבירת האביב למישהו שלעולם לא ראה חורף? אני באמת מצדיע לאותם כותבי ספרים שמנסים ללכוד את ההרגשה הזאת ולתת אותה לאנשים חדשים, באמת כל הכבוד. ... אז קצת נסחפתי, מה אכפת לי, אני לא משלם לתפוז כסף על כל אות
Nizzan Cohen
New member
../images/Emo13.gif.
גם בהרבה פורומים באנגלית+ קאנינגהם
והרבה אתרים יש "רשימת קריאה מומלצת". ג'סטין אם בא לך אתה יכול להוסיף את זה לביקורות על ספר... למתחילים ובצדק אני מצטרפת להמלצת סקוט קאנינגהאם, הוא פשוט, בהיר מאוד, לא מחביא שום דבר, מתמודד עם הרבה אמונות (חלקן קדומות וטפלות) בעניין ובתמציתיות. הוא באמת קריא, זורם, מובן, מבהיר מאוד את מי נגד מי כמה ולמה ואפילו נותן בסיס טוב ואמין להתחלה טובה. מסוג הספרים שהם באמת "מדריך", נכנסת בלי, יצאת עם כיוון טוב להתחלה טובה, שכל וויקאני אחר (בין אם גדל עליו או לא) יעריך ויוכל להשוות. הוא אקלקטי, כלומר לא נצמד למסורת מסויימת, ולא לתרבות שלמה ונוקשה של "עשה ואל תעשה" כמו רבים מהספרים הראשונים והכבדים יותר שנכתבו על וויקה (הראשונים שפורסמו לפחות). מה רע בספר? היתרונות שלו הם החסרונות שלו למעשה, הוא קריא וברור עד אובדן המיסטורין היוקרתי כ"כ לרבים מאיתנו, שאוהבים את הצד המכושף של החיים. הוא חסר פואטיקה למדי, וכלל לא ספר "קריאה" שאפשר לשקוע בו ובתאורים שלו. הוא ישיר ומעשי מדי לפעמים, מספר על דברים שאמורים לבוא ישירות מהלב במילים פשוטות מדי ("מאכיל בכפית"), מקטין אותם למעשים של יום יום. סה"כ, ספר מושלם למתחיל (לא קראתי יותר טוב), אבל באמת מספק עד נקודה מסויימת של לימוד, שמעבר אליה הוא נהיה רדוד מדי (לקורא המתקדם). פשוט אין שם כלום "בין המילים" הכל בתוך המילים, בגדול, בברור, ישירות, ובלי תחכום. למי שרצה עוד חומר לאתר...
והרבה אתרים יש "רשימת קריאה מומלצת". ג'סטין אם בא לך אתה יכול להוסיף את זה לביקורות על ספר... למתחילים ובצדק אני מצטרפת להמלצת סקוט קאנינגהאם, הוא פשוט, בהיר מאוד, לא מחביא שום דבר, מתמודד עם הרבה אמונות (חלקן קדומות וטפלות) בעניין ובתמציתיות. הוא באמת קריא, זורם, מובן, מבהיר מאוד את מי נגד מי כמה ולמה ואפילו נותן בסיס טוב ואמין להתחלה טובה. מסוג הספרים שהם באמת "מדריך", נכנסת בלי, יצאת עם כיוון טוב להתחלה טובה, שכל וויקאני אחר (בין אם גדל עליו או לא) יעריך ויוכל להשוות. הוא אקלקטי, כלומר לא נצמד למסורת מסויימת, ולא לתרבות שלמה ונוקשה של "עשה ואל תעשה" כמו רבים מהספרים הראשונים והכבדים יותר שנכתבו על וויקה (הראשונים שפורסמו לפחות). מה רע בספר? היתרונות שלו הם החסרונות שלו למעשה, הוא קריא וברור עד אובדן המיסטורין היוקרתי כ"כ לרבים מאיתנו, שאוהבים את הצד המכושף של החיים. הוא חסר פואטיקה למדי, וכלל לא ספר "קריאה" שאפשר לשקוע בו ובתאורים שלו. הוא ישיר ומעשי מדי לפעמים, מספר על דברים שאמורים לבוא ישירות מהלב במילים פשוטות מדי ("מאכיל בכפית"), מקטין אותם למעשים של יום יום. סה"כ, ספר מושלם למתחיל (לא קראתי יותר טוב), אבל באמת מספק עד נקודה מסויימת של לימוד, שמעבר אליה הוא נהיה רדוד מדי (לקורא המתקדם). פשוט אין שם כלום "בין המילים" הכל בתוך המילים, בגדול, בברור, ישירות, ובלי תחכום. למי שרצה עוד חומר לאתר...
אה ויש עוד...
יש לי השראה
Spiral Dance של Starhawk. באמת הופתעתי כשאף אחד מכם לא צעק את שמה בשניה שהועלתה המלצה לספר טוב, אז הנה אני משלימה את החסר. הספר הזה הוא הניגוד המושלם לA guide for the solitary practitioner, הוא באמת התמונה המשלימה. בקסם רב, תוך רגש עמוק של אהבה, הופכת סטארהוק את המילים לשירה, את האמונה למציאות, ועושה את כל החיבורים הנכונים בין פילוסופיה לפרקטיקה, בין אגדה למציאות, בין דת לתשוקה. גם הספר הזה הוא הבסיס של הבסיס, האמונות ההתחלתיות ביותר, וגם הוא מכיל כלים בסיסיים שכל וויקאני אמור לשלוט בהם, תרגילים ראשוניים, ומסביר את כל האמונות השולטות בוויקה. הספר הזה הוא אכן הניגוד המסתורי, המתוחכם, העשיר והקסום של קאנינגהם. הוא הרבה יותר כיף לקריאה, זורם, מלא ועשיר בשפה ובמילים, באמת סיפור שאפשר לקרוא שוב ושוב ושוב. מצד שני, את עוצמת הרגש וההבנה שרוכשים ממנו, לא קל לתמצת ולסכם ולקטלג, בסוף הספר לא תמיד ברור על מה בדיוק היה הפרק (לא להגיון לפחות, אבל לאמונה ברור גם ברור!). הוא גם ספר שתמיד אפשר לקרוא שוב, וללמוד עוד, ולמצוא את עצמך מבין יותר, ואוהב יותר, וחושב יותר, ומתרגל יותר, ומהרהר יותר. תמיד כשצריך לדעת לאן לחזור, הוא הבית, הוא הספר הנכון. אם אתה מרגיש שהתקדמת מהר מדי, ואיבדת את הבסיס, הוא תמיד יהיה שם בשבילך, בחום ובהנאה צרופה. סטארהוק היא וויקאנית נשית, ובהרבה מספריה זה בולט מאוד, האמת שאני לא מצאתי יותר מדי "דגש מכוון" על הנשיות בספר הזה, הוא שיוויוני מאוד. ולסיום החסרונות, דבר ראשון הספר ישן מאוד, מה שהופך חלק מהדברים שנאמרים בו לשונים מהמקובל כיום (למשל כל הפרק על ההסטוריה הפאגאנית פשוט שגוי). דבר שני כל המארז לפעמים מונע ממך להגיע לעיקר (על מה קראתי בכלל? איפה הסיכום?- ישאל את עצמו הקורא המתחיל), אתה זוכר בעיקר את החוויה, קצת פחות את המסר (שגם הוא מדהים לקריאה חוזרת). אולי זה אבל דוקא טוב, כי זה מפעיל את היצירתיות, המחשבה והניתוח, למי שנהנה גם מהפעלת התאים במוחו... בקיצור מומלץ בחום לוויקאני המתחיל והמתקדם כאחד, אכן רבים מכנים אותו "התנ"ך של הוויקה" ולא בכדי
יש לי השראה
ועוד...
To Light a Sacred Flame של Silver Ravenwolf. כמה קריאות חמס, כמה קריאות שנאה אני שמעתי על הספרים של רייבנוולף בכלל, ועל הספר הזה בפרט, שמעתי עליה מספיק כדי לקנות אותה עוד לפני שקראתי את כל הביקורות, כך ששלי אכן תואמת, אבל ללא דעה קדומה. והמלצתי האישית היא פשוט להתרחק! מובן מהספר, שהמחברת שלו יודעת הרבה, ומנסה להעניק הרבה לקורא. העושר הטקסי והדימויי שלה בא לידי ביטוי בפרטים הקטנים של הטקסים שהיא מתכננת ומתארת, טקסים שאכן כל אחד מאיתנו היה שמח לדמיין, לבצע, וללמוד איך מכניסים עושר צבעוני ומלא דמיון שכזה לטקסים הפרטיים שלו. אכן רייבנוולף נותנת הרגשה טובה של "איזה כיף לעשות טקסים". אבל הנה הCATCH והוא די גדול, ריבנוולף מגישה את כל הידע בנימה חד משמעותית של זלזול, של "אני המורה ואתם התלמידים", של חוסר גמישות, ושל סארקאזם שמופנה כלפי הקורא ("מה לא עשיתם את התרגיל הזה? איך אתם מצפים להיות המכשפה הקטנה שיכולה אם אתם לא עושים את התרגילים שלי?"- ציטוט ישיר), בסגנון "המדריך לוויקאני הטיפש". הגישה שנובעת מכך היא "אתם תעשו ככה כי אני אמרתי ואם אני החלטתי שהאלה דיאנה היא האלה שאליה אתם הולכים לפנות כדי להתמודד עם עולם המיסטורין זה מה שאתם תעשו!". בעוד ששאר הסופרים מסתפקים לעיתים קרובות בדימויים גלובליים ("האלה"), ונותנים לקורא את הזכות לפרוח משם עם רעיונות משלו, תבוא רייבנוולף ותקרקע אתכם ("ולא אכפת לי אם דיאנה לא עושה לכם את זה!"). מצד אחד הטקסים שלה כמו שאמרתי, מכילים הרבה יופי, מצד שני הם מאוד מוגבלים, ספציפיים למילה, ולא מדברים לכולם, כי אין בהם גמישות ופתיחות (ואם הפנתאון הסיני עושה לכם את זה יותר מאשר אלי מצריים אז חבל מאוד! כי את התרגיל הזה יש רק דרך אחת לעשות!). בקיצור, המוגבלות וההורות מתאימים לאוכל בכפית המושלם (ויש כאלה שיקראו לקורא הנ"ל בבוז מושלם ובהרבה סטראוטיפים "אמריקאי"
), אבל לא לוויקאני החושב, הלומד, המתפתח, זה שלימדו אותו שלאדם יש כנפיים, ולדמיון אין גבולות.
To Light a Sacred Flame של Silver Ravenwolf. כמה קריאות חמס, כמה קריאות שנאה אני שמעתי על הספרים של רייבנוולף בכלל, ועל הספר הזה בפרט, שמעתי עליה מספיק כדי לקנות אותה עוד לפני שקראתי את כל הביקורות, כך ששלי אכן תואמת, אבל ללא דעה קדומה. והמלצתי האישית היא פשוט להתרחק! מובן מהספר, שהמחברת שלו יודעת הרבה, ומנסה להעניק הרבה לקורא. העושר הטקסי והדימויי שלה בא לידי ביטוי בפרטים הקטנים של הטקסים שהיא מתכננת ומתארת, טקסים שאכן כל אחד מאיתנו היה שמח לדמיין, לבצע, וללמוד איך מכניסים עושר צבעוני ומלא דמיון שכזה לטקסים הפרטיים שלו. אכן רייבנוולף נותנת הרגשה טובה של "איזה כיף לעשות טקסים". אבל הנה הCATCH והוא די גדול, ריבנוולף מגישה את כל הידע בנימה חד משמעותית של זלזול, של "אני המורה ואתם התלמידים", של חוסר גמישות, ושל סארקאזם שמופנה כלפי הקורא ("מה לא עשיתם את התרגיל הזה? איך אתם מצפים להיות המכשפה הקטנה שיכולה אם אתם לא עושים את התרגילים שלי?"- ציטוט ישיר), בסגנון "המדריך לוויקאני הטיפש". הגישה שנובעת מכך היא "אתם תעשו ככה כי אני אמרתי ואם אני החלטתי שהאלה דיאנה היא האלה שאליה אתם הולכים לפנות כדי להתמודד עם עולם המיסטורין זה מה שאתם תעשו!". בעוד ששאר הסופרים מסתפקים לעיתים קרובות בדימויים גלובליים ("האלה"), ונותנים לקורא את הזכות לפרוח משם עם רעיונות משלו, תבוא רייבנוולף ותקרקע אתכם ("ולא אכפת לי אם דיאנה לא עושה לכם את זה!"). מצד אחד הטקסים שלה כמו שאמרתי, מכילים הרבה יופי, מצד שני הם מאוד מוגבלים, ספציפיים למילה, ולא מדברים לכולם, כי אין בהם גמישות ופתיחות (ואם הפנתאון הסיני עושה לכם את זה יותר מאשר אלי מצריים אז חבל מאוד! כי את התרגיל הזה יש רק דרך אחת לעשות!). בקיצור, המוגבלות וההורות מתאימים לאוכל בכפית המושלם (ויש כאלה שיקראו לקורא הנ"ל בבוז מושלם ובהרבה סטראוטיפים "אמריקאי"
Justin Angel
New member
אמרתי לך פעם שאני אוהב אותך? ../images/Emo13.gif
אם לא, אנא קבלי את ההצהרה לאהבתי בת האל-מוות אלייך
גרָאַיים תְוּ גרה מו צ'ורי!
אם לא, אנא קבלי את ההצהרה לאהבתי בת האל-מוות אלייך
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.