שלום

[ilana kotlyarenko]

שלום

שלום לכולם! סוף סוף מצאתי אנשים שיוכלו להסביר לי במדיוק מה זה CLAP FOOT ומה ההשלכות לעתיד. אני עוד לא אמא, אבל בדרך. באולטרסאונד לפני שבוע, הרופא אמר, שברגל שמאל יש לילד שלי (בן) CLAP FOOT. אני אשמח לדעת פרטים על התסמונת, והשלכות לעתיד. כמו כן, ברצוני לשאול אותכם, האם יכול להיות, שעד סוף ההריון (כעת אני בשבוע 23) הרגל תתיישר, או שעד כמה, לפי דעתכם, יש סיכוי לטעות באיבחון. אודה לכם על כל תשובה. תודה. אילנה

 

[גן עדן היחידה]

כתבתי והכל נמחק....../images/Emo24.gif

אילנה ברוך הבא ברוך הבא לפורומינו. אני מקווה שלא יהיה לך צורך בנו

, אבל תדעי שאנחנו פה בשבילך ובשביל עוד הורים שנתקלים בבעיה. אקדים ואמור שק"פ זה לא סוף העולם, על כל המשתמע מכך, ואוסיף גם שילדי ק"פ הם ילדים רגילים עם מגבלה שב"ה יגדלו ויהיו לילדים רגילים. אני אורית אמא של תמיר בן השנה וחודשיים שנולד עם קלאב פוט דו צדדי. החלטנו להקים את הפורום מהסיבה שגם אנחנו שמענו על הבעייה ונשארנו

והרגשנו שלא היה מידע רלוונטי מספק (מלבד האתר של עידית, שאותו גילינו בשלב מאוחר יותר) מה זה ק"פ? קצת קשה להסביר, אבל אם תעייני קצת בנבכי הפורום, תוכלי למצוא תשובות רלוונטיות לשאלה. בגדול,זוהי דפורמציה של כפות הרגלים, כאשר הם נוטות פנימה, הרופא שלי הסביר לי שצורת הרגל היא כמו מקל בייסבול, יתקנו אותי המשתתפים האחרים... אין לי הרבה מה להוסיף בנושא, כאמור,את מוזמנת לקרוא ואם עדיין לא יהיה לך ברור הנושא, נשמח להשיב על עוד שאלות., כמו כן, נשמח אם תספרי קצת על עצמך: מאיפה את?, האם זה הריון ראשון וכד' תרגישי טוב אורית

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

אילנה בוקר טוב וברוכה הבאה

בדרך כלל כשמאבחנים ק"פ בסקירת מערכות של העובר, לרוב זה אכן ק"פ ולא טועים באבחנה. עדיין, יש טעויות לפעמים ואני מקווה שאולי זה ייפול בחלקך ובחלקו של תינוקך. כמו שאורית אמרה, ק"פ הוא דפורמציה של הרגל שנוטה פנימה. מין עיוות של כף הרגל וזה נקרא קלאב פוט דווקא בגלל שזה נראה כמו מקל גולף, לא מקל בייסבול... כמו ו' הפוכה. היום יש טיפולים רבים, גבסים, נעליים וסדים שמצליחים לגרום ליישור טוטאלי של הרגל עד גיל שנתיים-שלוש בערך אבל זה תלוי בקושי של הק"פ. לעיתים נזקקים לניתוח או לניתוחים מתקנים בהמשך החיים. אבל שוב, זה תלוי מאוד ברמת הקושי של הק"פ ובהמשך התפתחות הרגל. בקישורי הפורום, ובמאמרי הפורום יש המון מאמרים והסברים בעיקר על שיטת פונטנסי המאוד פופולרית היום. קראי את זה בעיון, הדפיסי לך ולמדי. ספרי, באיזה בית חולים את מתעתדת ללדת? כי אנחנו די מכירות את רוב הרופאים בכל בתי החולים וכאן בפורום יש כאלה שיוכלו לספר מניסיונם הטוב או הלא-טוב על רופאים מסוימים ושיטות שונות. מה שחשוב הוא לא להיבהל. זה מום בר-תיקון וצריך הרבה סבלנות בשנה הראשונה והשנייה לחייו של התינוק. בהצלחה, יעל

 

[אמא של כדור]

ברוכה הבאה

בוקר טוב וברוכה הבאה. שמי עידית אני אמא לאושרי בן החצי שנה, שנולד עם ק"פ בשתי רגליו. לגבי הטעות באיבחון. ישנם מקרים שאכן יש טעות וישנם מקרים שיש ק"פ תנוחתי ולא אמיתי ואי אפשר לראות את זה באולטראסאונד. הק"פ התנוחתי דורש טיפול קצר של כשני גיבוסים- שבועיים פחות או יותר וזהו. רב הק"פ שמאובחנים הם אמיתיים TRUE CLUBFOOT ודורשים טיפול ארוך. אושרי מטופל בשיטת ד"ר פונזטי. השיטה המועדפת היום בארה"ב, אליה עוברים הרבה מהאורטופדים בארץ מישום שיש לה תוצאות טובות והסיכוי לניתוח הוא נמוך מאוד. ההסתייגות הגדולה ביותר של ד"ר פונזטי על הצלחת הטיפול תלויה במציאת רופא מומחה לשיטה שעובד לפי ההנחיות המדוייקות של פונזטי. השיטה הובאה לארץ בשנת 1998 אך לפונזטי יש כ50 שנות ניסיון איתה. בגדול זוהי השיטה: אפשר להתחיל בגיבוסים כשבוע לאחר הלידה. את הגבסים מחליפים כל שבוע במשך כחמישה שבועות ולפני ההחלפה עושים מניפולציה לכף הרגל כדי ליישר אותה בהדרגתיות. אם צריך בערך בגיל חודשיים עושים ניתוחון להארכת הגיד (ניתוחון קצר בהרדמה מקומית), ושמים גבס אחרון לעוד שלושה שבועות. לאחר מכן התינוק צריך להיות עם נעליים מיוחדות המחוברות בינהן בבר בערך עד גיל שלוש שבמשך הזמן הוא נועל אותן פחות שעות ביממה. באתר של אושרי ניסינו לכתוב מהניסיון שלנו ולאסוף המון מידע על הנושא. תוכלי גם להוריד קובץ PDF המפרט המון על השיטה ולי מאוד עוזר כל פעם שיש לי שאלה. את הקובץ תוכלי להוריד כאן מהמאמרים או הנספחים שבאתר של אושרי. המשך הריון קל וכיפי, אנחנו כאן איתך לאורך כל הדרך בכל שאלה.

עידית

 

[אמא של נושי]

הכל נכון אבל..

לגבי הניתוחון יש כאלו שלא צריכים לעבור ניתוחון ויש כאלו רופאים שעושים אותו בהרדמה מלאה ואני עדיין לא החלטתי באמת מה יותר טוב כי באמת הבנתי שזה רק ניתוחון אבל יש כאלו שעושים עושים בהרדמה מלאה כדי שבאמת תהייה יותר אפשרות להזיז את הרגל וזה באמת כמו שכתבו לי הרדמה במינון נמוך כך שאין הרבה מה לדאןג ועוד דבר ואני בטוחה שהרבה יסכימו איתי שפשוט יצאנו מחוזקות יותר לפחות אני מכל העיניין של הק"פ אני רואה אמאות בטיפת חלב שמזריקה הם יוצאות החוצה מהחדר ואני מרגישה שזה קטן עליי הלוואי ולא הייתי צריכה לעבור עם רועי את כל מה שאנחנו עוברים אבל אם דבר אחד טוב יצא מזה שאני אישית מרגישה חזקה יותר להתמודד עם דברים מה גם שזה ילד ראשון שלי שבילד ראשון לוקחים דברים יותר קשה (לפחות אני ) מה שבאמת חשוב לדעת זה שזה בר תיקון ואנשים באמת הולכים רגיל וכמעט ולא מרגישים את זה ועוד הערה שקצת שובינסטית שהרופא שהייתי אצלו מטופלת בהתחלה אמר לי" מזל שהוא בן" . (מקווה שכל אלו שיש להן בנות לא יכעסו עליי ) נילי

 

[m e n d e l s o n]

זה לא סוף זה התחלה

של משהוא נפלא

 

[אמא של כדור]

אמא של נושי, גם אני חושבת

שאני יותר חזקה מאמהות אחרות שאני רואה. וגם מצטטת חברה שאמרה לי לפני כמה ימים שהיא "אוהבת איך שאני פטאלית לגבי אושרי", וזה בעיקר לאחר הניתוחון- שכבר כתבתי לך מה היה לנו בו. אבל אני רואה שיותר מאמהות שלידי אני לחוצה יותר ולוקחת אולי דברים קטנים יותר ברצינות כמו למשל המוטו שלי שהשתרש באיטיות שאף פעם לא אתן לאושרי להרגיש או אשדר לו שיש מישהו שיותר חשוב לי ממנו ומהבריאות שלו. לא רופאים, לא נעים מאנשים (למשל רק לאחרונה אני נותנת לאנשים להחזיק אותו והרבה נעלבו מזה אבל הייתי מאוד החלטית, וזה דבר פיצי- אני גם קצת משוגעת טרלללה-) אני שונאת כל זריקה וכל פיפס שמפריע לו, אבל זה אני באמת כבר לא יודעת אם בגלל הק"פ.