שלום

[Sumsum2]

שלום

שלום לכולם, לפני יומיים מצאתי את הפורום הזה ומאז אני מנסה לאזור אומץ ולכתוב. מאוד התרגשתי למצא כאן אנשים שנמצאים במצבים דומים לשלי, ומאוד לקחתי ללבי את ההודעות של motek89. תאור הרגשות שלך הוא כל מה שלא העזתי להוציא מפי בגיל שלך. היום אני בת 33 ועדיין סובלת מחרדות. רק בשלוש שנים האחרונות אני מודעת לעובדה שיש לי בעיית חרדות, ושזה גומר לי את החיים. לגבי "מותק" אני חושבת שיש לך אומץ אדיר להתמודד עכשיו בגיל שלך עם הבעיות האלה. כשאני הייתי בגילך פשוט חשבתי שאני מסוג פגום, שמשהו לא בסדר אצלי. בעיקר שההורים שלי אפילו לא היו בכיוון של לעזור לי. הם חשבו תמיד שהבת שלהם, היפה והמוצלחת, פשוט לא חברותית וגם עצלנית כרונית. אמא שלי לקחה את זה מאוד קשה שהבת שלה לא הולכת לתנועת נוער, ולא יוצאת מהבית. התקופה של גיל ההתבגרות ומסביב לה מבחינתי היתה תקופה נוראית. בכל מקרה, השנים עברו בלי שבכלל התקרבתי לטפל בבעיה.בגיל 25 ניסיתי ללכת לפסיכולוגית שהפגישות איתה היו ממש הזויות ולא שייכות לעולם הפנימי שלי (נסיון לא מוצלח). הפסקתי ללכת אליה אחרי 8 פגישות בערך כי זה היה חסר טעם. עם השנים תחושות החרדה היו יותר ויותר חזקות וגרועות. ידעתי להגיד כבר שזה הולך להגיע. לפעמים אפילו חשבתי שאני שולטת בזה, אבל טעיתי. הגעתי למצב גרוע התחלתי שוב טיפול פסיכולוגי שסתם התיש אותי והיה יקר. כשהחלטתי אחרי שנתיים שהטיפול הפסיכולוגי הוא סתם בזבוז זמן ולא עוזר לי, הפסיכולוגית המליצה לי לקחת כדורים. אני לא אלאה אתכם בכל התהליך שעברתי עד שהסכמתי לקחת כדורים, בסופו של דבר התחלתי לקחת רסיטל. תוך ארבעה ימים הכדור התחיל להשפיע - היה מ ד ה י ם!!! הסתובבתי בעולם כמו בן אדם אחר, לא יאומן. במשך שנה לקחתי את הכדורים. במהלך השנה הזו הבנתי שהכדורים גורמים לחוסר חשק מיני, והבנתי שבעיית החרדה לא לגמרה עברה לי. החלטתי להפסיק לקחת אותם כי פחדתי מהתלות בהם ואני גם חושבת להכנס להריון בתקופה הקרובה ולא קיבלתי שום תשובה חד משמעית לגבי הסיכון שבלקיחת כדורים בזמן ההריון. את הכדורים הפסקתי לקחת לפני כשנה וחצי. מאז התקפי החרדה עולים בקצב מסחרר שמשתק לי את החיים. כל התמודדות עם כל מצב הופכת לסיוט. היום אני מתחילה טיפול בביופידבק משולב עם רפלקסולוגיה. אולי מישהו מהפורום מכיר את הטיפול הזה? אני מאוד אשמח לדעת אם מישהו יכל להגיד לי שהוא היה במצב שלי ויצא מזה ובאיזו דרך. אני די מיואשת מאוד אשמח לקבל עזרה ועצות גם לגבי שימוש בכדורים המצב שלי מאד מתיש ואין לי עם מי לחלוק את זה בצורה שיבין אותי. תודה

 

[לוטוס ההרים]

היי שומשום!

חלק מתופעות הלוואי של תרופות לטיפול בהפרעות חרדה ודכאון הן ירידה בחשק המיני-זה ידוע. צריך לקחת את התופעה בפרופורציות נכונות-כמו כל דבר בחיים- ולחשוב על המחיר שאת משלמת. האם הוא שווה את הטיפול בחרדה?במקרה שלך לא יכולת לשלם את המחיר והפסקת את הטיפול. המחיר כבד מאוד- החרדות חזרו לדברייך ובגדול. אני מציע לך לפנות לייעוץ של פסיכיאטר בנוסף לייעוץ הפסיכולוגי שקיבלת, אמנם לקחת רסיטל אך לא ציינת מי רשם לך אותו(אני מניח שרופא המשפחה). אולי יש מקום להחליף את הטיפול התרופתי באחר או לנסות שוב את הטיפול ולשקול את המחיר והרווח. טוב שבאמת אזרת אומץ והעלת את בעיותייך. אני מאמין שזו כבר חצי הצלחה, רק צריך להתמיד בה.

 

[Sumsum2]

היי לוטוס ההרים

תודה על התגובה האכפתית. רציתי להגיד שאת הכדורים קיבלתי מפסיכיאטרית והייתי אצלה במעקב במהלך השנה שלקחתי את הכדורים. הסיבה שהפסקתי היתה גם הירידה בחשק המיני וגם הפחד מפני הכדורים עצמם, כלומר פחדתי להיות תלויה רק בהם והייתי בלחץ אם לא לקחתי כדור. מה גם שהם השפיעו פחות ופחות. היום אני מנסה את הביופיטבק, שמעת על זה? אני עוד לא יודעת אם זה יעיל, אבל ננסה. האם יש תשובות חד משמעיות לגבי לקיחת כדורים פסיכיאטריים, מדוגמת הרסיטל, לאורך זמן? האם יש נזק לאורך זמן? אנא עיזרו לי לגבי הנושא, אני ממש חסרת אונים כי נראה לי שבסופו של דבר אצטרך לקחת אותם. לגבי הפסיכיאטרית שהייתי מטופלת אצלה, הרגשתי שממש הדבר האחרון שאכפת לה זו אני. מצידה שאני אכניס את כל הכדורים שבעולם לגוף שלי וזה לא היה מזיז לה כלום. כנראה שלא ממש התחברתי אליה. הייתי מאוד שמחה לדעת אם מישהו שהיה במצב שלי, יצא מזה לגמרה. מישהו שהחרדות ליוו אותו כל החיים כמוני. כדורים, טיפול?? מה עושים

 

[פייה 31]

שלום לך....

הסיפור שלי די דומה לשלך, רק שאני הלכתי שנים בהרגשה שאני חולת נפש שצריך לשים אותה בהסגר ואף אחד לא עושה כלום בנדון. הייתי בשני טיפולים שהיו כישלון גמור והכניסו אותי למצב יותר גרוע ממה שכבר הייתי. היום אני בטיפול שלישי לפני כשנה התחלתי בטיפול תרופתי וגם אני שנים אמרתי לעצמי שאני יכולה לבד, אני בשליטה, הכל בסדר אבל מגיע מצב שאתה מרגיש שזה לא עובד יותר ואתה חייב עזרה!!! אני לקחתי סרוקסט במשך שנה הכדור לא גרם לירידה בהתקפי החרדה ולשינוי משמעותי כמו שאת תיארת הוא גרם לי לרגיעה מסויימת אבל הוא גם גרם לי להשמנה מטורפת, וחוסר בחשק המיני, ואז חשבתי לעצמי שאני לא מוכנה להיות שמנה ענקית בלי רצון להתקרב לאישי, או להמשיך להתמודד עם המצב כמו שהיה בלי כדורים ואני בחרתי בדרך השנייה אולי היא לא הדרך הנכונה אבל אני רוצה להאמין שאולי יש כדור שיכול לתת מענה לשתי הדברים. היום אני נמצאת לפני התחלת טיפול תרופתי נוסף אבל אני מפחדת שאשמין שוב לקח לי שנה שלמה לחזור לעצמי, ולגבי שאלתך אם מישהו יצא מזה, אני חושבת שאין דבר כזה לצאת מזה אותו איש שמרגיש שהכל מאחוריו זה בגלל שהוא קיבל את החרדות כחלק מהחיים שלו והשלים איתם, הוא הצליח להתידד עם אותו פחד אני רחוקה מהשלמה עם המצב אולי יום אחד גם אני אצליח "להבריא". אני לא יודעת אם עזרתי במשהו, אני מקווה שתמצאי את הדרך. פייה

 

[אלין ש ל ה י ם]

סומסום שלום.

אני קודם כל מאחלת לך המון הצלחה עם הביופידבק זאת שיטה נהדרת . אשמח אם תגידי לי בתחילת ומשך הטיפול איך זה משפיע עליך. וכן כמו שכתבו לך שלכל כדור יש תופעות לוואי , חלקם זה חוסר ו/או ירידה בחשק המיני. אני כן מכירה את הביופידבק וכמו כן את הרפלקסולוגיה. זה טיפול מדהים במיוחד הביופידבק שאני גם כן מתכוונת לנסות אותו ואם יהיה לי טוב אני ארכוש אותו , אצלי זה כמה בעיות יחד. את יכולה לקבל ביופידבק דרך הפניה לבית חולים מהרופא משפחה שלך אם זה מה שאת שואלת. בכלל טיפולים הוליסטיים הם רצים חזק בשוק עכשיו. בקשר לשימוש בכדורים נגד חרדה במצב שלך היתי מציעה לך מה שאני לוקחת כבר שבע שנים אבל זה ממכר, אני לא יכולה בלעדיהם כך שצריך לקחת את הסיכון הזה נשמה לכאן או לכאן. אני נוטלת קלונקס 2 מ"ג והתחלתי עם מינון נמוך מאוד של 0.5מ"ג ועם השנים רק הגדילו לי את המינון כי זה כבר לא עזר. לפעמים אפילו שני כדורים או שלושה בבת אחת רק יכולים להרגיע אותי אחד כבר לא ממש עוזר לא תמיד. ואגב לא כל יום אני לוקחת אותם לא נוטלת באופן קבוע ומסודר, רק כשמופיה ןלי חרדה.

 

[גילה זילברמן]

ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo142.gif

אני מקווה שתוכלי להעזר בו, כפי שאני מבינה שכבר קורה דרך ההזדהות שלך עם ההתמודדות של מותק. את מוזמנת לקרוא את המאמרים, ייתכן ותמצאי גם בהם השראה ועידוד. צר לי על הנסיונות הלא מוצלחים שהיו לך בטיפול פסיכולוגי ומעניין לראות את השפעת הכדורים- תחילה אופוריה ואחר כך התפכחות מסויימת והבנה שעדיין, גם עם לקיחת הכדורים והשפעתם הטובה, יש מקום להתמודדות אישית. אני ממליצה לך לפתוח את הקישור שיש בפורום לאי"טה, ארגון ישראלי של פסיכולוגים המטפלים בשיטה התנהגותית-קוגניטיבית. ייתכן שסוג טיפול כזה, שהוא ממוקד בהתקפי החרדה ובו המטפל אקטיבי ומלווה אותך בתהליך ההתמודדות, יעזור לך יותר. ממליצה לך לנסות. לגבי לחלוק- אנחנו כאן.

 

[גילה זילברמן]

ועוד משהו

כן, יש אנשים שיצאו מזה לתמיד. הודעותיהם, בצד הודעות אחרות, מופיעות במאמר בשם "הודעות מומלצות". כמו כן, ראי את הטגליין "אני בפרוש ניצחתי את החרדות". זה אפשרי משום שתוך כדי תהליך ההתמודדות וההתגברות על התקפי החרדה, תלמדי דברים שהם מעבר להתמודדות עם ההתקף עצמו, משהו ישתנה בך מבפנים, משהו שישרת אותך לכל החיים כך שבמצבי מתח בעתיד הסיכוי שיתפתחו התקפי חרדה, יפחת מאד.