שלום,

edeneden

New member
שלום,

זה משגע אותי. אבא שלי לא מרשה לי לעשות כלום! לא מזמן עברנו דירה למקום די רחוק מהבית הקודם, אותו עיר רק בצד השני שלה. אני צריכה לסוע באוטובוס כדי להגיע לחברים וכאלה. עכשיו אבא שלי לא מרשה לי בכלל לצאת לחברים, ואם הוא ירשה לי הוא יבחר את החברה הכי "מלאכית" שלי ירשה לי לבוא אליה ואז יעשה לי הרגשה לא נעימה ויגיד לי " למה את תמיד רוצה ללכת מהבית, לא טוב לך כאן?" וכל השטויות שלו. חבר שלי, ידיד טוב שלי, ליתר דיוק מזמין אותי לבוא אליו כבר שבוע שלם. כל פעם אני אומרת אני צריכה לסרב, כי האבא ה"אלוהים" לא מסכים לי להוציא אצבע מהבית. גם לפני שעברנו דירה המצב היה נוראי אבל אז הוא הרשה לי לצאת אל חברות שגרו לידי אבל עכשיו זה נורא!!! אני לבד !!! אני אף פעם לא שיקרתי לאבא שלי, לא יצאתי עם בנים, לא הגעתי מאוחר הביתה, ורוב החברים והחברות שלי להם ילדים טובים. אני כבר משתגעת: למה לכל החברות שלי כבר לפני 4 שנים הרשו לעשות דברים כל כך מינמלים שלי, בת כמעט 15 לא חושבים על להרשות??? אני רוצה את החרות שלי כבר!!! אלה החיים שלי!!! מה אני צריכה לעשות????????????????
 

עינת

New member
משונה מאוד

אבא שלך, מעניין למה בעצם הוא לא מרשה? שאלת אותו?
 

g i l i

New member
עינת צודקת ב-1000 אחוז..

חוצמזה שכל הקטע של רגשות אשמה רגיל אצל הורים הם נורא מרגישים חרדת נטישה בשלב מסויים בחיים... הוא צריך להבין שאת צריכה את החופש.. חוצמזה איפה אמא?<
 

edeneden

New member
טוב,

אני אף פעם לא שיקרתי לו, בילתי עד מאוחר מחוץ לבית בלי להגיד לו, יצאתי עם אנשים שהוא לא חיבב. בסך הכל במשך 14 שנים אני ילדה טובה ירושלים שעושה (גם אם יש ויכוחים על זה) כל מה שהוא רוצה. אמא שלי די בצד שלי, אבל בסופו של דבר הוא הקובע, בכל משפחה יש את ההורה הדומיננטי יותר בדברים האלה לא? מאז ומתמיד הוא היה סגור איתי ועם אח שלי. זה פשוט הוא, ואני מבינה את זה. אבל מה איתי? אני כבר לא ילדה, אני רוצה לדאוג לחיים שלי, אני רוצה גם לטעות לפעמים ואולי להפגע. נמאס לי מזה שכל הזמן הוא מחליט!
 

faith2

New member
חשבת אולי...

להראות לו ש-לא הוא זה שמחליט על החיים שלך?? תצאי תבלי תהני! אלו החיים שלך, ותסבירי לי שאם הוא מחליט לא לתת לך להנות אפילו באופן מנימלי בחיי הבגרות שלך, עדיף לך כבר לעשות מה שבראש שלך, בלי להתחשבן- כי אלו החיים שלך! נכון זה קיצוני, אבל מה אני אגיד לך, זה ממש מוגזם איך שהוא כופה עלייך להיות מנותקת משאר העולם... תאמיני לי שמהר מאוד הוא ישנה את הגישה שלו- ועדיף להיות בפיקוח על החיים שלך עם תוספת של בילוי מאשר שהילדה הקטנה שלו תצא משליטה....
 

עינת

New member
את כל כך צודקת

בהחלט מגיע לך להתנסות ואפילו לטעות לפעמים ככה לומדים. את מספרת שאמך לצידך אז למרות שאיני דוגלת בזה לפעמים אין ברירה אלה לחבור לאמא ולבקש ממנה לא לספר לא הכל... הסבירי לה שאת מעדיפה כך מאשר למרוד (וברור לי כי המרד יגיע בשלב מסויים אם ימשיכו להגביל אותך)...
 

faith2

New member
אבל...

עדיין יש גבול... לא לצאת, לא להנות, לא לבלות, לא לעשות מה שכל נערה עושה? נכון ההורים אוהבים אותנו קרוב אליהם, אבל קרוב מדי?!
 
למעלה