שלום

שלום

עבר עלי הרבה היום - אני לא רוצה לפרט כי זה יותר מדי אישי. הגעתי למסקנה שעם כל הכבוד למשפט "כבד את אביך ואת אמך" שאני מאוד מכבדת את המשפט, בעצם אני מכבדת אותו כמעט 15 שנה, למה אין כזה משפט "כבד את ילדיך"??
 

עינת

New member
אמנם אין

כבד את ילדיך אבל יש ואהבת לרעך כמוך
 

s h o o s h a

New member
צודקת

אין משפט כזה ומאידך יש כל כך הרבה שלא מיישמים אותו. אבל לא לשם כך התכנסנו כאן בצהרי שבת. את כותבת "אני מכבדת אותו כמעט 15 שנה" והתכוונת למשפט. אבל האם בפועל גם מיישמת אותו? וחלילה, אל תקבלי זאת כביקורת אלא כשאלה מאד פשוטה. להורים יש מין נטיה כזו לחשוב שילדים לא יודעים. במיוחד בסביבות הגיל שלך שבו ילד הוא כבר לא ילד ועדין לא ממש בוגר. להורה יש צורך לגונן על ילדו ולעתים זה מתפרש כחוסר כבוד מצידו. שאלה: האם ניתנת לך האפשרות להביע את דעתך בנושאים מסוימים בבית? האם יש מצבים בהם את המחליטה הבלעדית לגבי עצמך? אם התשובה לשתי השאלות הללו היא 'כן', גם אם לפני הכן יבוא תיאור של כמה ויכוחים היו עם אבא-אמא, הרי שבסופו של דבר המסקנה היא כי הם מכבדים אותך וסומכים עליך. תגדלי עוד קצת ויחד עם הגדילה שלך 'יגדלו' גם הורייך. ובבוא היום, כשתהיי אמא בעצמך, תזכרי בימים האלו, כשבטח את אומרת לעצמך "אני לא אהיה כמו אמא-אבא שלי", ותמצאי את עצמך בסיטואציות דומות ותגיבי באופן די דומה. מקווה שהצלחתי לעזור בקצת.
 
תמיד אבל תמיד

כיבדתי את ההורים שלי, וכל מה שהם אמרו לי או כעסו עלי ניסיתי להבין את הצד שלהם. אף פעם לא רבתי איתם או צעקתי עליהם. כל מה שהם אמרו לי הפנמתי והמשכתי הלאה. אבל אף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות להביע את דעתי... כי אני יודעת שלא יהיה להם אכפת מהדעה שלי.
 

s h o o s h a

New member
שני דברים בנשימה אחת

אחלק משפט שלך לשניים 1. אף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות להביע את דעתי 2. ... כי אני יודעת שלא יהיה להם אכפת מהדעה שלי. הזדמנויות יש לך, להבנתי, בשפע, אבל מעולם לא לקחת יוזמה ולא הבעת את דעתך כי הנחת שהיא ממילא לא תהיה שווה בעיניהם. מעבר לכך, אם בכל הפעמים שרבתם וכעסו עליך ולא הבעת התנגדות למעשה הוכחת כי כל טענה שהעלו היתה צודקת. עוד לא מאוחר לשנות את המצב לא בחוצפה. אבל בויכוח הבא פשוט תאמרי את שיש לך להגיד. תנהלו דיון ביניכם. גם אם בסיכומו הם יישארו איתנים בדעתם, הרי שאת תדעי שהם יודעים מה דעתך בענין. אולי בפעם הנוכחית זה לא ממש 'יעבוד' אבל בפעם שאחרי (ויהיו כאלה, האמיני לי, גיל ההתבגרות רצוף בכאלו) הם כבר ידעו ויבואו מעמדה שונה. עצותיי לך הן גם לעכשיו וגם לימים שתתבגרי. דעי לעמוד על שלך, כאמור, מתוך כבוד ונימוס להורייך. בהצלחה
 
למעלה