שלום..

[The Queen1]

שלום..

היי אני נועה (נוני קראו לי כך!) ואני אוהבת את אמא שלי והכל..אבל אני רבה איתה בלי סוף על שטויות! זו בעיה נפוצה ובגלל שהיא נפוצה אז תבחרו לא לענות אליה? אז זהו שלא! אני פוחדת כי אמא שלי אומרת לפעמים שהיא בסוף תלך לבית משוגעים מרוב שהיא כועסת אליי. אבל אז היא אומרת שככה אומרים שכועסים. אני כבר בת 16..ואני לא ילדה קטנה והיא מתנהגת כאילו אני בת שנה! זו הבעיה! מה לעשות כדי להוכיח לה שאני כבר גדולה והיא לא צריכה להתנהג אליי כמו ילדה בת שנה? אשמח אם תעזרו לי.. נוני

 

[faith2]

שמעי, תחשבי ככה...

את רק 16 שנה על האדמה

אומנם את אישה קטנה- אבל בלי הרבה ניסיון חיים....אמא חייבת להיות שם להדריך אותך. תוכלי לתת דוגמאות? אולי ככה יהיו לי הצעות או פתרונות ספציפיים....

 

[The Queen1]

דוגמאות

למשל..אמא שלי מבקשת ממני לסדר את החדר ואני אומרת עוד מעט ואז שוב היא מבקשת ואני אומרת עוד מעט וככה ובסוף אני לא מסדרת ועל זה מתבססים הריבים! ואני מסכימה איתה במאה אחוז היא צודקת! אבל אני מבטיחה לך שעוד 100 אנשים אם לא יותר מתבססים ככה ריבים במשפחה! ואיך אצלך או אצלכם מתבססים ריבים?

 

[faith2]

שמעי,

מה שאת מציגה זה משהו שהוא לא נדיר, והוא לא קיים רק אצלך. תאמיני לי ריבים כאלה קיימים בכל משפחה, בכל בכל בכל משפחה! זה לא קשור לזה שאתה בת 16 או בת 9- ריבים כאלה הם מטבעם של ה"משפחה". לדוגמא בני זוג שאוהבים תמיד רבים, זה לא אומר שאחד מהם חושב שהשני אינו בוגר וכאלה, תתרגלי לזה- תקופת הבגרות מלווה באין סוף ריבים ווויכוחים...השאלה היא איך את מתמודדת איתם. תתמודדי באופן בוגר, ותדעי שכל הריבים האלו הם חלק מן המציאות של להיות נערה במשפחה נורמאלית....אל תנסי לנתח את זה יותר מדי, ואל תחשבי שזה נובע מחשיבת אימך שאת פשוט ילדה קטנה- כי זה לא כך. גם שתהיה בת 20 והחדר שךף יראה כמו המזבלה העירונית- סמכי עליי שההורים יעירו לך על זה.... מקווה שהבנת את מה שנסיתי להגיד לך, וקבלי