שלום

avital24

New member
שלום

יש לי התלבטות : אני מתכננת לימודי מחשבים ולימודי אנימציה עכשיו הנקודה היא שאנימציה זה בשביל הנשמה ובשביל להביע את עצמי ביצירתיות וזה גם המקום שאני יכולה לברוח אליו כשרע לי לאומנות עכשיו יש גם את המחשבים שזה הרושם והרמה ופעם הרמה שלי הייתה ממש גבוהה בלימודים התיכוניים שלי שבחרתי בהם והרגשתי בשמיים והיה לי כיף להיחשב "חכמה" והרמה זה קטע שחשוב במשפחה שלי ותאמת כשנסעתי היום ליום הפתוח בטכניון הרגשתי שאני הולכת להתחבר לעצמי מחדש לאחות את הקשר שנשבר ונוצר בי אחרי הבי"ח וזה יהיה הישג עצום אם זה יקרה בבצלאל המקום הגבוה לאומנות הרגשתי נחמד אבל לא יותר מזה ואני יודעת שבלימודים זה יהיה קצת אחרת אבל עשיין לא הייתה לי התרגשות ולא הרגשתי שאני יכולה לאחות את עצמי דרך זה אעפ"י שהדרך הכי טובה תהיה בטיפול נראה לי שגם לימודים במקום שנחשב על רמה יכולים לעזור אז בבקשה אל תגידו לי שהכי טוב זה ללכת על הנשמה וההבעה כי מעורבים פה עוד גורמים של איחוי עצמי ואיחוי השבר
שנוצר בי בעקבות המשברים שעברתי וחזרה לרמה שהייתי רגילה אליה. תודה רבה אביטל
 

לקשמי

New member
../images/Emo24.gif

רק את יודעת את התשובה. הקשיבי לקול הפנימי, את יכולה לסמוך על עצמך שתבחרי את המסלול שהכי יתאים לך וישרת את הצרכים שלך. מה שלא תבחרי, שיהיה לך המון בהצלחה.
 

avital24

New member
אני חוששת ../images/Emo14.gif../images/Emo41.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif

שאם אני אוותר על האנימציה יהיו לי ייסורי מצפון וגם צער ואם אני אוותר על המחשבים אז אולי אני לא אתחבר לעצמי לעולם..... ותאמת שגם בבית שלי אני לחוצה לאללה ואין לי שום דבר לעשות.... ואני לא מצליחה ללמוד כלום לבד... זה מאיים עליי... נהייתי כ"כ השגית בתוכי שאני לא משיגה כלום אבל נראה לי שבאווירה של לימודים אני אצליח ללמוד כי זה כמו בתיכון ובתיכון הייתי ממש טובה ועכשיו בא לי לשפר את זה יותר וממש להצטיין ויש לי את הכוחות והיכולות... תודה על התשובה.
 

avital24

New member
יש את בצלאל../images/Emo13.gif../images/Emo36.gif../images/Emo70.gif../images/Emo26.gif../images/Emo39.gif

מול הטכניון אבל האמת היום היה לי חלום שלא מתאים לי ללמוד כלום חוץ מאומנות (אנימציה). אז נראה לי שקיבלתי את התשובה שלי.
 
היי אביטל


אני חושבת שלימודים זה יופי אלא כאשר מדובר במודעות והבנה לדעת לא ממש מספיק, "צריך" גם לחוות בכדי להבין דברים. למה אני כותבת לך את זה? משום שהזכרת את נושא המחשבים שאת הולכת ללמוד ב"מקום על רמה" כדברייך, וזה נשמע יותר עבור הרזומה מאשר בשביל הנשמה כמו שכתבת. אני אוהבת לצטט את המילים הבאות ומחלקת את הדף הזה לתלמידים שלי לפני כל סדנא:
ידיעה קודמת לשינוי
ידע תיאורטי הוא דבר נהדר, הוא מגדיל את הדימוי העצמי שלנו, הוא מרשים את חברינו ונראה מצוין בקורות החיים שלנו. כל זה טוב ויפה, ואפילו רצוי. אלא שידע תיאורטי בלבד לא יכול ליצור שינוי
הידע עצמו לעולם לא יהפוך אותנו מאנשים אומללים לאנשים מאושרים, או מאנשים בלתי מצליחים למצליחנים. בכדי ליצור שינוי, כדאי לתרגל וליישם את הידע בפועל, בחיי היומיום. המשמעות היא: לקחת אחריות על חיינו
מתוך הספר חשיבה חיובית של וורה פייפר.
 

avital24

New member
תאמת

אני כבר לא יודעת מה יביא את השינוי אני כל היום חיה בביקורת עצמית הרסנית ביותר ואני אומרת ביותר אני בקושי מצליחה להעביר את היום אפילו כשאני מציירת אני לא יודעת אם זה מספיק טוב או יפה ואין לי כוח כבר אני מתה מבפנים סחוטה ככה שאני לא יודעת אם גם לימודים לנשמה יעזרו כי אני מדכאה את השמה שלי במיליון ואחת חוקים שלמדתי מהבית ואני לו זזה מהם מילימטר , פעם הייתה לי שמחת חיים היום אני ממש כמו צמח היה לי אפילו חלום שאני צועקת על רופא אחת מבריאות הנפש ואומרת לה צמח זה מה שאת רוצה לעשות ממנו צמח (לגבי אחי) , אני לא אתן לך ונראה לי שהחלום הזה היה מכוון אליי בדוגרי אני לא יושנת ט7וב בליליה בגלל כדורים שאני לוקחת שאני חייבת כי הרופאים והורים שלי מכריחים אותי ואין לי ברירה והכדורים האלו עושים לי המון בעיות אז ככה שאני גם לא יכולה לעבוד כי אני יושנת בבוקר להשלים את הלילה , ככה זה שאתה חי בכפייה....
 
רק תאמת../images/Emo6.gif

היי אביטל
את יודעת,,, הדבר הראשון שיכולתי לחוש ברגע שקראתי את הודעתך, הוא שזה בדיוק הזמן לשינוי, משום שבדרך כלל, כאשר אנו שוקעים, דווקא במקום הכי עמוק ואפל, אנו מסוגלים למצוא כוחות ותעצומות נפש שלא יכולנו למצוא במצב "רגיל". אותה "שקיעה" כאילו מכריחה אותנו "לעשות סדר", לערוך איזה שהוא בדק בית ולבחון מחדש את האמונות ודפוסי החשיבה שלנו שלרוב פועלים ומנהלים את חיינו באורח בלתי מודע.
כאשר אני כועסת למשל, אני שואלת את עצמי מדוע אני כועסת, מה באמת גרם לכעס הזה, האם הוא נחוץ, מה הוא בא לספר לי, מה אני אמורה לשנות אם בכלל, ואז באורח פלא אני מגלה לא פעם שאותו טריגר שגרם לכעס, בכלל לא קשור, כלומר לא הוא הבעיה, היא הרבה יותר רחבה ולא פעם נסתרת היטב.
במילים אחרות או כתוספת, אני חושבת שכדאי ורצוי לנו להבין שהבחירה כיצד להרגיש ולחשוב היא לעולם בידנו, וכל מה שאנו מתמודדים איתו הוא בעצם מחשבה, היא נמצאת רק בתוך ראשינו, ואנו.. כן אנו, בוחרים אם להשאיר אותה שם, אם לשנות אותה, אם לאמץ אותה וכד'. מסתדר לך
 

ziggy6

New member
אני מרגיש כמוך

שלום אביטל. קראתי את התגובה שלך ואני מרגיש צורך לענות, דווקא משום שאני מכיר את התחושה הזו, של "האם ללכת בעקבות הנפש, הרוח, מה שאני רוצה לעשות" או מה "שיתן לי כביכול עתיד" או משהו כזה. שמי גיא, אני מאוד רוצה ללמוד אומנות, עיצוב ליתר דיוק, בבצלאל. התלבטתי רבות בנושא הזה. יש את החברה סביבי שאומרת "מה תעשה עם זה אח"כ", וההורים שלוחצים כמובן, אבל אני הבנתי. אני לא מסוגל ללכת וללמוד דבר אחר, משום שהרצון הזה ללמוד אומנות בוער בי, כ"כ בוער בי שאני יודע שאני לא אוכל ללמוד משהו אחר. ולא משנה מה החברה אומרת, הדבר שבאמת מעניין אותך, בוער בך ואת מגדירה אותו "את" (כמו אומנות בשבילי) הוא הדבר הנכון. את זה גיליתי מהעבודה שלי כרגע. אני עובד במקום שאני לא נהנה בו (היי-טק), כי הוא האנטי-תזה של מי שאני. לדעתי את צריכה לחשוב מה באמת מגדיר אותך כ"את", מה באמת את רוצה לעשות ולהיות מעצמך, והתחושה הזו תוביל אותך למקומות הנכונים, כי הבחירה שלך היא אמיתי.
 
למעלה