שלום,
רק עכשיו גילתי את הפורום, ורצית<?י להעלות כאן את התחושה שמלווה אותי כבר שנים. האמת היא שאין לי מושג אם זה הפורום המתאים, אך בכל זאת אנסה. מה אפשר לעשות עם התחושה, שכבר אי אפשר להתמודד יותר עם החיים, שאין כבר טעם להתמודד וכל הכוחות כבר אזלו, שלא רוצים להמשיך הלאה, אין בשביל מי לקום בבוקר ובשביל מה? האם זה תכונה שמאופיינת חולי נפש? האם אני חולת נפש כבר שנים ואני לא מודעת לזה? מזה המועקה הזאת שלא מרפה ולו אף לא לרגע. האם קיים מושג כזה שנקרא אושר. אשמח לקבל תגובות, שיאירו לי אולי במקצת את עיניי.
רק עכשיו גילתי את הפורום, ורצית<?י להעלות כאן את התחושה שמלווה אותי כבר שנים. האמת היא שאין לי מושג אם זה הפורום המתאים, אך בכל זאת אנסה. מה אפשר לעשות עם התחושה, שכבר אי אפשר להתמודד יותר עם החיים, שאין כבר טעם להתמודד וכל הכוחות כבר אזלו, שלא רוצים להמשיך הלאה, אין בשביל מי לקום בבוקר ובשביל מה? האם זה תכונה שמאופיינת חולי נפש? האם אני חולת נפש כבר שנים ואני לא מודעת לזה? מזה המועקה הזאת שלא מרפה ולו אף לא לרגע. האם קיים מושג כזה שנקרא אושר. אשמח לקבל תגובות, שיאירו לי אולי במקצת את עיניי.