אמא מ ו ד א ג ת
New member
שלום.
טוב לראות שיש פורום כזה
. אני אמא של שקד שסבלה במשך שנים ארוכות מבולימיה ואנורקסיה.לאחרונה השתחררה מהאישפוז לאחר תהליך החלמה. בחיי היום יום שקד מתפקדת,נצמדת לתפריט ואנו כהסכמתה נועלים את השירותים לאחר כל ארוחה.כמו כן אנו עדיין יחד איתה בטיפול משפחתי מנסים להבין מדוע בחרה בה"א כדרך התמודדות עם המצב בבית (הבן האמצעי שלנו מאובין כבעל אוטיזם+פיגור שכלי+פסיכוזה)תקופת האיבחון ואחריה הייתה קשה עבורנו ושקדי כנראה לקחה את זה קשה מכולם. אבל הפחד ממשיך לכרסם בי אם נעם יעבור שוב תקופה קשה (ונעם עובר תקופה קשה כל שבועיים לערך)מהרגיל שקד תבחר שוב בדרך של הרס עצמי? איך להיות בטוחים שהיא לא תחזור לשם?כי זה הפחד הגדול שלי לאבד אותה שוב לבור הזה אחרי שהוצאנו אותה משם.היא כמעט ואינה מדברת על המחלה אגב ומעדיפה לסגור את זה בתיבת פנדורה ואני לא רוצה ללחוץ עליה לדבר. השאלה שלי היא להורים שמתמודדים או התמודדו עם ה"א של ילדיהם איך אפשר לוודא שהמחלה לא תחזור? תודה רבה וחג פסח שמח.
טוב לראות שיש פורום כזה
