שלום
אני אכתוב סוג של ביקורת על ההופעה, למרות שאני לא פעיל פה ולא כלום. את רונה קינן הכרתי עד היום רק מהדיסק, שאחותי קנתה, כי שכנעתי אותה, ואני מאד אוהב את הדיסק שלה, ולדעתי הוא אחד הטובים שהופקו בארץ. וחוץ מזה בגלל שאני מחלק עיתונים אז היום קראתי ב7 בבוקר את הכתבה על רונה, וזה הזכיר לי קצת את הסיפור של רדיוהד אחרי אוקיי קומפיוטר... ואני אתייחס לכתבה שוב ב"ביקורת". אני לא הולך להרבה הופעות, בכלל, כי פה אי אפשר, אני גר במשגב וזה ארבעים דקות נסיעה מחיפה...אז אני בעיקר אוגר דיסקים ומוזיקה... ומחכה שיגיע משהו, היום במקרה הסתדרה לי הסע הלוך ושוב בקלות (למרות שטיפה יותר עניין אותי האקסטרא באס מחר, אבל אני לא יכול להגיע...) אז נסענו לחיפה, אני וחבר שלי, שמענו את הדיסק ברקע, היה נחמד... נזכרתי כמה שזה דיסק טוב... ירדנו באוניברסיטה, לקחנו 37, ראינו את חיפה מחשיכה... נסענו עד לבלפור והסתובבנו מ8ומשהו, עד ההופעה, חקרנו את תרבות חיפה הלילית... "פרענקים" (גזענות?) בשפע... ואז ירדנו למרתף...על הבמה חיכו הגיטרות והקאו-בל, וברחבה הרבה אנשים מצפים, כל מיני. בסוף הם עלו, רונה וערן, לקחו את הגיטרות, והתחילו לנגן, אני לא זוכר את שמות השירים (למרות שיש לי דיסק מקורי), ולכן אני לא אפרט איזה שירים בדיוק היא שרה. בכלליות על ההופעה יש לי מה לומר, בדיסק של רונה החשיבות של האולפן בקטעים גם ניכרת וגם משמעותית לאיכותם. לא סתם היא עבדה עליו שלוש שנים (שלוש נכון?) הוא מושקע מאד, והעובדות האלה עליו הופכות את ההופעה לקשה מאד לביצוע מבחינה טכנית (ונכון, יש הבדל גדול בין דיסק להופעה, ויש אמני דיסקים, ויש אמני הופעה, ויש כאלה שלא נכנסים לקטגוריה מובהקת, לא יודע לגבי רונה, יצא לה דיסק אחד, וראיתי רק הופעה אחת...), והרבה יותר קשה להשתוות ב"איכותה" (לא מוצא מילה אחרת), בהופעת "כמעט יחיד" אקוסטית. וזה היה החסרון הבולט ביותר של ההופעה לדעתי. אסביר את עצמי, רונה שרה מעולה, באמת מעולה, ואין לה פישולים בהופעה, למרות שבקולות הרקע יכול היה להיות שיפור, גם אם רק בביצוע של הסאונד מן (שמעו אותו לא ברור.), שתי גיטרות אקוסטיות, לדעתי, עדיין לא משתוות למנעד האדיר שמציע הדיסק, ואפשר להגיד שלאקוסטית הקסם שלה, אבל אני עדיין חושב שזה פחות טוב ממה שאפשר לעשות עם הרכב איכותי. לגבי הביצועים של ערן, הוא לא ביצע את כל ה"סולואים" או ה"ריפים" שיש בדיסק, והרבה לאלתר, או שלפחות כך זה נראה. אני אישית לא התרשמתי מדי מיכולת האלתור שלו, שוב אחרי שבדיסק יש כאלה מהלכים טובים של הגיטרה, יש להתאמץ מאד בסולו של הגיטרה, במקרה שהוא מאולתר. אפשר או לקוות שהמהלכים של ה"גיטרה שלא עושה אקורדים", יהיו תואמים את הדיסק, אבל אני דווקא חושב שאם אתה בא להופעה אז אתה רוצה לשמוע משהו חדש, כמו סולו מאולתר (זו אולי לא הגישה הרווחת ברוק...), ואז, צריך שהמהלכים באמת יהיו מעולים. וזה גם גורם שפגע בהופעה לדעתי, הביצועים של ערן נשמעו מעט סתמיים לדעתי. רוב השירים שניגנו רונה וערן היו שירים מהדיסק, והם ביצעו אותם, גם אם זה לא נשמע ככה אחרי מה שכתבתי טוב מאד (ביחס להופעה אקוסטית בשתי גיטרות ו... קאו בל.), למרות שזה "רק" שתי גיטרות אקוסטיות שניהם הצליחו להוציא מהן דיי הרבה. בין שניהם הייתה דינמיקה טובה מאד לדעתי, עד כמה שזה חשוב כשהחלקים המאולתרים קצרים יחסית. בהפסקה, יצאתי החוצה לשתות את ה7אפ שקנינו מבעוד מועד בחוץ, כי לא רצינו להיות לא מנומסים, אחרי הכל, ישבנו ליד ה"בר", התפלאתי לראות כמה אנשים מעשנים... המון... היא בצעה כמה קטעים שלא הכרתי, בתוכנייה היה כתוב משהו על קטעים מהעבר המוזיקלי שלה, כמו למשל שיתופי הפעולה עם ערן צור, משהו על יונה וולך, אני לא יכולתי להצביע מה בדיוק הוא שיר שהלחינה ליונה וולך (כי אני לא מכיר את יונה וולך, את דוד אבידן אני דווקא ממש אוהב...), מה שיר חדש (חוץ מזה שהיא אמרה שהוא חדש- קופסא שחורה בלב, שגם הדעות שלי, וגם של חברי לא בררוות לגביו., ומה חידוש של איזה בלדה לועזית מוכרת. לפני ששרה רונה את לחיות נכון ציטטה כמה מילים מהשיר, ואז התייחסה לכתבה- לא להאמין לכל מה שכתוב בעיתונים. רמיזה עבה כקורת בית הבד הדיר חנה. כששאלה איזה שיר לנגן באדרן, וצעקו כל הילדים מקדמת הרחבה כל מיני דברים, שוב "רמזה"- אני לא עומדת בלחצים... וכנראה שמה שהיה כתוב בכתבה הוא סילוף דברים וניפוח דברים, וזה לא חדש בתקשורת... סך הכל אני נהנתי, מההופעה עצמה, ולא באתי עם ציפיות גדולות מאד, ולא יצאתי מאוכזב מאד, ואני הייתי רוצה לראות הופעה לא אקוסטית אלא עם הרכב, ואם יצא דיסק חדש הוא בטח מעניין. ואז, חיכינו בסבלנות ונסענו הבייתה... ביי לילה טוב, וסוף שבוע נעים.
אני אכתוב סוג של ביקורת על ההופעה, למרות שאני לא פעיל פה ולא כלום. את רונה קינן הכרתי עד היום רק מהדיסק, שאחותי קנתה, כי שכנעתי אותה, ואני מאד אוהב את הדיסק שלה, ולדעתי הוא אחד הטובים שהופקו בארץ. וחוץ מזה בגלל שאני מחלק עיתונים אז היום קראתי ב7 בבוקר את הכתבה על רונה, וזה הזכיר לי קצת את הסיפור של רדיוהד אחרי אוקיי קומפיוטר... ואני אתייחס לכתבה שוב ב"ביקורת". אני לא הולך להרבה הופעות, בכלל, כי פה אי אפשר, אני גר במשגב וזה ארבעים דקות נסיעה מחיפה...אז אני בעיקר אוגר דיסקים ומוזיקה... ומחכה שיגיע משהו, היום במקרה הסתדרה לי הסע הלוך ושוב בקלות (למרות שטיפה יותר עניין אותי האקסטרא באס מחר, אבל אני לא יכול להגיע...) אז נסענו לחיפה, אני וחבר שלי, שמענו את הדיסק ברקע, היה נחמד... נזכרתי כמה שזה דיסק טוב... ירדנו באוניברסיטה, לקחנו 37, ראינו את חיפה מחשיכה... נסענו עד לבלפור והסתובבנו מ8ומשהו, עד ההופעה, חקרנו את תרבות חיפה הלילית... "פרענקים" (גזענות?) בשפע... ואז ירדנו למרתף...על הבמה חיכו הגיטרות והקאו-בל, וברחבה הרבה אנשים מצפים, כל מיני. בסוף הם עלו, רונה וערן, לקחו את הגיטרות, והתחילו לנגן, אני לא זוכר את שמות השירים (למרות שיש לי דיסק מקורי), ולכן אני לא אפרט איזה שירים בדיוק היא שרה. בכלליות על ההופעה יש לי מה לומר, בדיסק של רונה החשיבות של האולפן בקטעים גם ניכרת וגם משמעותית לאיכותם. לא סתם היא עבדה עליו שלוש שנים (שלוש נכון?) הוא מושקע מאד, והעובדות האלה עליו הופכות את ההופעה לקשה מאד לביצוע מבחינה טכנית (ונכון, יש הבדל גדול בין דיסק להופעה, ויש אמני דיסקים, ויש אמני הופעה, ויש כאלה שלא נכנסים לקטגוריה מובהקת, לא יודע לגבי רונה, יצא לה דיסק אחד, וראיתי רק הופעה אחת...), והרבה יותר קשה להשתוות ב"איכותה" (לא מוצא מילה אחרת), בהופעת "כמעט יחיד" אקוסטית. וזה היה החסרון הבולט ביותר של ההופעה לדעתי. אסביר את עצמי, רונה שרה מעולה, באמת מעולה, ואין לה פישולים בהופעה, למרות שבקולות הרקע יכול היה להיות שיפור, גם אם רק בביצוע של הסאונד מן (שמעו אותו לא ברור.), שתי גיטרות אקוסטיות, לדעתי, עדיין לא משתוות למנעד האדיר שמציע הדיסק, ואפשר להגיד שלאקוסטית הקסם שלה, אבל אני עדיין חושב שזה פחות טוב ממה שאפשר לעשות עם הרכב איכותי. לגבי הביצועים של ערן, הוא לא ביצע את כל ה"סולואים" או ה"ריפים" שיש בדיסק, והרבה לאלתר, או שלפחות כך זה נראה. אני אישית לא התרשמתי מדי מיכולת האלתור שלו, שוב אחרי שבדיסק יש כאלה מהלכים טובים של הגיטרה, יש להתאמץ מאד בסולו של הגיטרה, במקרה שהוא מאולתר. אפשר או לקוות שהמהלכים של ה"גיטרה שלא עושה אקורדים", יהיו תואמים את הדיסק, אבל אני דווקא חושב שאם אתה בא להופעה אז אתה רוצה לשמוע משהו חדש, כמו סולו מאולתר (זו אולי לא הגישה הרווחת ברוק...), ואז, צריך שהמהלכים באמת יהיו מעולים. וזה גם גורם שפגע בהופעה לדעתי, הביצועים של ערן נשמעו מעט סתמיים לדעתי. רוב השירים שניגנו רונה וערן היו שירים מהדיסק, והם ביצעו אותם, גם אם זה לא נשמע ככה אחרי מה שכתבתי טוב מאד (ביחס להופעה אקוסטית בשתי גיטרות ו... קאו בל.), למרות שזה "רק" שתי גיטרות אקוסטיות שניהם הצליחו להוציא מהן דיי הרבה. בין שניהם הייתה דינמיקה טובה מאד לדעתי, עד כמה שזה חשוב כשהחלקים המאולתרים קצרים יחסית. בהפסקה, יצאתי החוצה לשתות את ה7אפ שקנינו מבעוד מועד בחוץ, כי לא רצינו להיות לא מנומסים, אחרי הכל, ישבנו ליד ה"בר", התפלאתי לראות כמה אנשים מעשנים... המון... היא בצעה כמה קטעים שלא הכרתי, בתוכנייה היה כתוב משהו על קטעים מהעבר המוזיקלי שלה, כמו למשל שיתופי הפעולה עם ערן צור, משהו על יונה וולך, אני לא יכולתי להצביע מה בדיוק הוא שיר שהלחינה ליונה וולך (כי אני לא מכיר את יונה וולך, את דוד אבידן אני דווקא ממש אוהב...), מה שיר חדש (חוץ מזה שהיא אמרה שהוא חדש- קופסא שחורה בלב, שגם הדעות שלי, וגם של חברי לא בררוות לגביו., ומה חידוש של איזה בלדה לועזית מוכרת. לפני ששרה רונה את לחיות נכון ציטטה כמה מילים מהשיר, ואז התייחסה לכתבה- לא להאמין לכל מה שכתוב בעיתונים. רמיזה עבה כקורת בית הבד הדיר חנה. כששאלה איזה שיר לנגן באדרן, וצעקו כל הילדים מקדמת הרחבה כל מיני דברים, שוב "רמזה"- אני לא עומדת בלחצים... וכנראה שמה שהיה כתוב בכתבה הוא סילוף דברים וניפוח דברים, וזה לא חדש בתקשורת... סך הכל אני נהנתי, מההופעה עצמה, ולא באתי עם ציפיות גדולות מאד, ולא יצאתי מאוכזב מאד, ואני הייתי רוצה לראות הופעה לא אקוסטית אלא עם הרכב, ואם יצא דיסק חדש הוא בטח מעניין. ואז, חיכינו בסבלנות ונסענו הבייתה... ביי לילה טוב, וסוף שבוע נעים.
