אם אכן מדובר בילדה...
אני מכירה "ילדים" בני 37 שנסמכים בקביעות על הוריהם. הרבה מהם מכורים לקניות. אני יכולה לספר לך מה עזר לי ברמת הטכניקה. מדובר על סידרה של שיטות פעוטות שמצטרפות יחד לסכום אדיר... פעולות הימנעות א. לצאת מהבית עם סכום כסף קטן, בלי פנקס צ'קים ובלי כרטיס אשראי. ב. להחליט על יום אחד בשבוע שרק בו יש קניות וגם הוא מוגבל בסכום. ג. להימנע ככל שניתן ממקבצי חנויות (קניונים) הדבר הנורא בקניונים זה ריכוז החנויות המושכות . ד. העברת כל הקניות בסופר לאינטרנט - נכון! אני יודעת שזה יקר שם אבל כשאני בודקת כמה אני חוסכת בזה שאני קונה רק מה שצריך ההבדל הוא תהומי! ה. להסתובב לכל מקום עם מחשבון קטן ולחשב כל סכום שאני מוציאה - גם סכומים "קטנים" - גיליתי פעם לבושתי הרבה - כמה עולה לי ה"קפה הקטן" שאני מרביצה בלי סוף בחוץ. מתביישת לספר.... ו. לברר כל יום יתרה בחשבון - לי זה עשה פלאים! פעולות- תחליף לקניות א. לתגמל את עצמי על הימנעות מקניות - אני למשל נרשמתי לחדר כושר - שם אי אפשר להוציא כסף , אלא רק קלוריות וזה אף פעם לא רע.. ב.להפגש עם חברות לטיול ערב בחוץ במקום בבית קפה. (הסיכון בבית קפה זה שבדרך כלל יש לידו חנויות....) ג. לערוך עם המשפחה טיולי פיקניקים במקום טיולים עם מסעדות ובתי קפה. יש עוד , אבל זה כבר נכנס למחלקת שינויי התודעה....וזה דיון מעט אחר