crimson star
New member
שלום.
קראתי קצת בפורום... ונראה שיש כאן מקום עם הרבה תמיכה והבנה. אז רציתי לשתף אתכם בכמה דברים, אודה לכם מאד אם תגיבו. קצת פירוט. יש דברים שמאז ומעולם היו קשים לי. כמה דוגמאות: שיחות טלפון עם אנשים שאני לא מכירה, מה שמביא למצב שאני לא מתקשרת לפעמים לאנשים שאני כן מכירה, מהחשש שמישהו אחר יענה. נסיעה באוטובוסים לבד למקומות שאני לא מכירה. סמול - טוק עם סתם אנשים שזאת הפעם הראשונה שאני פוגשת אותם. לדבר בטלפון ליד אנשים אחרים. לתת למישהו אחר לקרוא, נגיד, דברים שכתבתי, גם אם אלה סתם דברים כמו... לא יודעת, יומן בית ספר (סיימתי תיכון, אבל זאת דוגמא טובה). אלה רק כמה דוגמאות. יש לציין בנוסף לכך שלפעמים כל מיני מחשבות על דברים מהסוג הזה או דברים אחרים היו מטרידים אותי כל כך, עד שלא הייתי נרדמת בלילה. כתוצאה מכך (ומכאבי ראש כרוניים), התחלתי לקחת המון המון כדורים נגד כאבים (בסביבות השש ביום רגיל, ואני מדברת על כדורים חזקים למיניהם). עכשיו אני בתקופה של ניסיון להפסיק עם הכדורים, עד עכשיו אני מצליחה יפה. לתקופה מסויימת הייתי חותכת את עצמי, גם עם ההרגל הזה הפסקתי לבד ובהרבה מאמצים. עד התקופה האחרונה כל הפחדים לא היו מפריעים לי כל כך, כי פשוט מצאתי דרכים להתחמק ממצבים כאלה... אבל בתקופה האחרונה יש לי הרבה ריבים עם חבר שלי (טוב, לא ממש ריבים, אלה ויכוחים קטנים) על הנושאים האלה. מפריע לו שאני לא מצליחה להיפתח בפניו, שאני לא מצליחה לתקשר כשאנחנו יושבים עם חברים שלו, או עם המשפחה שלו... יש לציין שדיברנו על הנושא, והוא הבין אותי, והבטיח לא ללחוץ יותר אף פעם ולתת לי את כל הזמן ואת כל התמיכה שבעולם. אבל זה עדיין מפריע לי. איך מתמודדים עם חרדות כאלה? יש תרופות מסויימות? דרכי טיפול? כי אני כבר באמת מתוסכלת... תודה רבה מראש.
קראתי קצת בפורום... ונראה שיש כאן מקום עם הרבה תמיכה והבנה. אז רציתי לשתף אתכם בכמה דברים, אודה לכם מאד אם תגיבו. קצת פירוט. יש דברים שמאז ומעולם היו קשים לי. כמה דוגמאות: שיחות טלפון עם אנשים שאני לא מכירה, מה שמביא למצב שאני לא מתקשרת לפעמים לאנשים שאני כן מכירה, מהחשש שמישהו אחר יענה. נסיעה באוטובוסים לבד למקומות שאני לא מכירה. סמול - טוק עם סתם אנשים שזאת הפעם הראשונה שאני פוגשת אותם. לדבר בטלפון ליד אנשים אחרים. לתת למישהו אחר לקרוא, נגיד, דברים שכתבתי, גם אם אלה סתם דברים כמו... לא יודעת, יומן בית ספר (סיימתי תיכון, אבל זאת דוגמא טובה). אלה רק כמה דוגמאות. יש לציין בנוסף לכך שלפעמים כל מיני מחשבות על דברים מהסוג הזה או דברים אחרים היו מטרידים אותי כל כך, עד שלא הייתי נרדמת בלילה. כתוצאה מכך (ומכאבי ראש כרוניים), התחלתי לקחת המון המון כדורים נגד כאבים (בסביבות השש ביום רגיל, ואני מדברת על כדורים חזקים למיניהם). עכשיו אני בתקופה של ניסיון להפסיק עם הכדורים, עד עכשיו אני מצליחה יפה. לתקופה מסויימת הייתי חותכת את עצמי, גם עם ההרגל הזה הפסקתי לבד ובהרבה מאמצים. עד התקופה האחרונה כל הפחדים לא היו מפריעים לי כל כך, כי פשוט מצאתי דרכים להתחמק ממצבים כאלה... אבל בתקופה האחרונה יש לי הרבה ריבים עם חבר שלי (טוב, לא ממש ריבים, אלה ויכוחים קטנים) על הנושאים האלה. מפריע לו שאני לא מצליחה להיפתח בפניו, שאני לא מצליחה לתקשר כשאנחנו יושבים עם חברים שלו, או עם המשפחה שלו... יש לציין שדיברנו על הנושא, והוא הבין אותי, והבטיח לא ללחוץ יותר אף פעם ולתת לי את כל הזמן ואת כל התמיכה שבעולם. אבל זה עדיין מפריע לי. איך מתמודדים עם חרדות כאלה? יש תרופות מסויימות? דרכי טיפול? כי אני כבר באמת מתוסכלת... תודה רבה מראש.