ויש ימים כאלה ויש אחרים ולפעמים הגעגועים יכולים להפיל לקרשים ולפעמים הם מהולים באיזו מתיקות ומעלים חיוך וכשאת כותבת שעצוב לך כל כך, זה נוגע ללב... ואולי לא צריך להיאבק אלא לתת לעצמך להיות איפה שאת וזה עובר, וזה בא, וככה מתנדנדים עם זה..... שולחת לך חיבוק גדול
האלו של אם מתקיפות... אותי זה מציף ברגשות אשמה וכעס על עצמי שאולי יכולתי למנוע את כל הסבל והכאב הזה, למרות שאני מודעת לזה שיש דברים רעים שקורים ואין לנו שליטה עליהם.
רגשות האשם ואילו וכאלה, למרות שהם לא זרים לי, ויודעת שהן עוברות בראש ויכולים לטרטר כהוגן. אני בטוחה שיש דברים שהם רק בהרגשה ולא קשורים ליכולת שלנו לשלוט בכל מיני מצבים... חמודה את כל כך..