שלום

[א י ל ה]

שלום

כן, שלום. באתי להגיד שלום <היי ענבל, היי ארנינה> ולאחל הצלחה... יוזמה נחמדה יזמתן כאן. חג שמח ויציאה נחמדה מעבדות לחירות... |נפנוף לשלום|

 

[ה-איה]

אני נתלית באילנות גבוהים....

הכי כייף להשתרשר לאילה המרווחת... אנצל את הודעתה ואבשר על הצטרפותי (נכון לעכשיו) לפורום. אני מתחברת לנושא מכמה כיוונים בחיי. ראשית אני 'בוגרת' (כך מגדירים את זה?) הקורס הבסיסי של תקשורת מקרבת. למען האמת השתתפתי בו פעם וחצי, כי הפעם הראשונה נתקלה בקשיים טכניים שלי להגיע לכל שיעור ולכן הצטרפתי פעם נוספת (באישורה התומך של ארנינה, תודה, אגב!). הסיבה שהגעתי לקורס עצמו הייתה קשורה גם לזו שבה אני נתלית פה למעלה, וגם בגלל שכל מה שקשור לאמפטיה (כן, אני כותבת בט' וכנראה לא אוכל להשתחרר מזה) מאוד מדבר אלי. עד לפני כשנה וחצי, השקעתי 4 שנים מחיי בעבודת דוקטורט בנושא, יישמתי את הידע במקום שבו התנדבתי (שיחות תמיכה עם אנשים במצוקה נפשית), כולל הרצאות למתנדבים חדשים, תרגול ומשובים. היום אני מעבירה סמינריון תיאורטי במכללה בשם 'תקשורת אמפטית' וחולמת על היום שבו יתפנה לי קצת זמן כדי להמשיך לחקור את הנושא ולרכוש עוד ועוד ידע ויכולות הקשורות אליו. ויום אחד, כשאהיה ממש גדולה, אני בהחלט רואה את עצמי בקורס המנחים של תקשורת מקרבת. זהו בינתיים שמחתי לראות שהגעתי בזמן ולא פספסתי יותר מדי מקווה לתרום ולהיתרם ככל שניתן שיהיה לכולם חג שמח!

 

[יעלי03]

מה חקרת? על מה עבודת הדוקטורט שלך?

 

[ה-איה]

בקצרה...

המחקר השווה בין מידת האמפטיה בשיחות מסייעות (כלומר שיחות שמטרתן הייתה לסייע לאדם במצוקה) לבין מידת האמפטיה בשיחות מסוג טוק-שואו (רדיו+טלוויזיה). כמובן שמידת האמפטיה נמדדה אצל המראיין/המסייע. בנוסף בדקתי האם היגדים אמפטיים משפיעים בצורה מסוימת על המרואיין/המסתייע - והאם ההשפעה שונה מאשר השפעתם של היגדים לא אמפטיים. למעשה עשיתי ניתוח תוכן גם של דברי המראיין/מסייע וגם של דברי המרואיין/מסתייע. ממצאים בצורה הכי כללית שאפשר: מידת האמפטיה בשיחות סיוע הייתה גבוהה יותר ממידת האמפטיה בשיחות טוק-שואו (תודה לאל, לפחות זה...) היגדים אמפטיים הביאו את המרואיין/מסתייע להגיב במלל שהתייחס יותר לעצמו ופחות לאדם שיושב מולו - כלומר גרמו לו להתמקד בעצמו, בעוד שהיגדים לא אמפטיים, גרמו לו להתייחס בעיקר לא לעצמו (למי שיושב מולו, לצד ג' שלא היה חלק מהשיחה וכו'). מכיוון שאני מגיעה מהתחום הטיפולי, היה לי חשוב להראות שאמפטיה היא כלי חיוני בטיפול - כיוון שהיא מאפשרת למטופל להתמקד בעצמו, לחשוב על עצמו, להסתכל פנימה אל תוך עצמו, ולהגיע בעצמו (בסופו של דבר) לפתרונות שמתאימים לו. רציתי בקצרה, ויצא בארוכה... לא נורא

מקווה שלפחות הייתי ברורה

ותודה על ההתעניינות