לסירנה
במיתולוגיה היוונית, הסירנות (Σειρνας) היו נימפות ים בעלות גוף של ציפור וראש של אשה. הן היו הצאצאיות של אל הנהר אכלואוס (עם זאת, וירגיליוס מציין את פורקיס, אל הים הקדום, כאביהן) מהמוזה טרפסיכורה או מהמוזה מלפומנה. הסירנות חיו על אי מוקף בסלעים ובצוקים, שם הן ישבו על סלע ושרו שירים. שירתן הייתה כה ענוגה ויפה שמלחים, שחלפו ליד מקום מושבן ושמעו את שירתן מרחוק, קפצו מספינותיהם אל מותם, או כיוונו את ספינותיהם לעבר הסלעים, שם הן נטרפו. מספרן של הסירנות לא היה קבוע, אלא הלך והשתנה בהתאם לדיווחים השונים. הומרוס, לדוגמה, סיפר על שתי סירנות, ודיווחים אחרים מספרים אף על ארבע וחמש סירנות. אולם, לדברי המיתוס המוכר והמקובל מספרן היה שלוש. לדברי אובידיוס, הסירנות היו בצעירותן חברותיה למשחק של פרספונה, בתה של האלה דמטר. לאחר שפרספונה נחטפה על-ידי האדס, אל השאול, דמטר בכעסה קיללה אותן ושינתה את דמותן לדמות מפלצתית, בשל כשלונן לעצור את החטיפה. מראן של הסירנות ייצוגן האמנותי של הסירנות הלך והשתנה עם השנים, ובהדרגה האמנים העדיפו לשוות להן דמות מושכת ומסתורית על פני הדמות המבהילה והקדומה של ציפורים עם ראש, ולעיתים גם חזה, של אישה. לפרקים, הסירנות הוצגו כנשים עם רגליים וכנפיים של ציפורים. אנציקלופדיה ביזנטית מהמאה העשירית קובעת שחציין התחתון היה כשל בת אדם, ואילו חציין העליון - מהחזה מעלה - היה כשל ציפור . מאוחר יותר, החלו להציג את הסירנות כנשים יפות, שלא רק קולן אלא גם גופן מושך ונאה, ובשלב מסוים, אף כבנות ים. להצגתן של הסירנות כבנות ים בוודאי תרמה העובדה שבמספר שפות אירופאיות (כמו הצרפתית), "סירנה" משמעה בת ים. "אודיסאוס והסירנות"; ציור מאת ג'ון ויליאם ווטרהאוס, 1891. בציור זה הסירנות מתוארות כציפורים בעלי ראשי נשים.באחד ממסעותיו של אודיסאוס הוא עמד לעבור ליד אי הסירנות. מכיוון שרצה לשמוע את שירתן מבלי לסכן את חייו ואת חיי מלחיו, ציווה על מלחיו לאטום את אוזניהם בדונג ולקשור אותו לתורן הספינה כך שלא יוכל להשתחרר ולקפוץ מהספינה ולא לשחררו חרף כל בקשותיו עד אשר אי הסירנות ייעלם מעבר לאופק. כך זכה אודיאוס לשמוע את שירת הסירנות ולהישאר בחיים. יאסון, מנהיג מסע הארגונאוטים, מצא דרך אחרת להתמודד עם הבעיה שהציבו הסירנות בפניו ובפני חבריו לשיט. בעצת מחנכו הקנטאור הנבון חירון הוא צירף לאונייתו את המוזיקאי המוכשר אורפאוס, שבשומעו את שירתן של הסירנות, החל לנגן בלירה שלו. המוזיקה היפיפייה שאורפאוס הפיק הצליחה לגבור על קול שירת הסירנות, והצילה את הארגונאוטים ממוות בטוח.המיתוס מספר שלאחר שספינה עברה ליד הסירנות מבלי לטבוע, הסירנות הכושלות הטביעו את עצמן במי הים.
