אולי ההסבר שלי ישכנע
אני כבר אמא לילדים, שכשהם רצו כלב, הסכמנו לאוגרים. קנינו אוגר, הטיפול בו הוא מאוד פשוט: לדאוג למים ולאוכל, ופעם בתקופה להחליף נסורת. עשיתי הכל בכיף וברצון, ודווקא אני הייתי מוציאה אותו לליטוף. הכלוב לא מסריח בכלל! (החלפתי נסורת כשהיה צריך) האוגר לא משמיע קולות (אולי ציוץ פעם בשנה כשרב עם עוד אוגר עם ישנו) דאגתי לו מהתחלה לבית מרווח (בתוך הכלוב), למגלשות וציוד מעניין. אם כבר, אז כבר. תוחלת חייו של אוגר קצרה (2-4 שנים) הבעיה היחידה שהיתה היא שנולד תינוק, כשהתחיל לזחול וללכת רצה לנער את הכלוב והייתי צריכה להרחיק לחדר במקום במרכז הסלון...