שלום
תמיד רציתי לדעת משהו שלא ידעתי מהו בדיוק. רציתי לדעת על קסם, להיות קוסם, אך לא היה מישהו בנמצא שיספר לי. עם השנים, הרצון החל לשכוח, הפכתי להיות חלק מעדר של אנשים שרוצים את אותם הדברים, מאוהבים באותם הדברים ובכלל בכלל לא זכרתי שתמיד רציתי משהו אחר... הייתי כמו עלה נידף ברוח. לאן שמחשבות לקחו אותי, שם הייתי. לא ידעתי יציבות, לא ידעתי ביטחון, לא ידעתי דבר וחצי דבר על אהבה. ידעתי משיכה והתאהבות, אך אהבה אל עצמי לא ידעתי. לפני ארבע שנים, לערך, עברתי חוויה ששינתה את חיי. פגשתי אדם שהזכיר לי משהו שהיה רדום שנים, הוא עורר בי את הרצון לדעת... אותו אדם, ראיתי בעיניו משהו שונה, משהו נוגע, משהו מושך, משהו אמיתי. היה זה לילה כל כך משמעותי עבורי והוא היווה שער לשינוי חיי ומלווה אותי עד עתה... האדם שפגשתי, הפגיש אותי עם אדם חי אחר. אותו אדם חי, פרם, אמר לי מילים שלא שמעתי מעודי, אך היה בהם צליל מתוק של אמת. לא שמעתי אף פעם, לפני כן, אנשים שאומרים לי שהכל באמת בסדר. לא שמעתי אנשים שאומרים לי שאת המתנה הגדולה ביותר כבר קיבלתי. לא שמעתי מעודי מסר כה פשוט וחשוב: שמה שאני רוצה נמצא במקום הכי קרוב אליי... בתוכי. החיים הפכו להיות הרפתקה. המילים עוררו בי דבר שלא היה בי קודם לכן, משמעות לחיי. עם הזמן שהקשבתי לאותו אדם התעוררה בי הרגשה, כזאת שממש אפשר להרגיש במודע, כמו שצמאים למים ורעבים לאוכל. האדם, פרם, הראה לי שההרגשה היא אותו רצון לאותו "משהו" שתמיד רציתי, אך הפעם היה זה הרצון בפשטותו, הרצון במהותו הראשונית, ללא בלבול וללא ספקות. הרגשתי הרגשה של רצון עז, לא היה מקום לספק. זמן מה התהלכתי עם הרגשה באזור החזה, הרגשה שהייתה לי נעימה ומתוקה, ההרגשה הזאת הזכירה לי כל פעם מחדש את שאני רוצה. אותו דבר שאין מילה לו, אין לו תיאור. התחלתי שם לב שבכולם יש את ההרגשה הזאת, אך לא כולם שמים אליה לב. בכולם יש צמא לאותו הוד, לאותו קסם, אך מעטים הם האנשים הבאמת מתמקדים בה, מרגישים אותה... פרם סיפר שבאפשרותו לתת לי מתנה, מתנה שתאפשר לי להרוות את הצמא שאני חש. היה זה כמו הצעצוע שכל ילד רוצה ומציעים לי אותו... בחינם ! זמן מה התהלכתי עם ההרגשה בתוכי עד שהייתי מוכן, הייתי מוכן בכך שההרגשה היתה יציבה ולא היה מקום לפשרות: ידעתי את שאני רוצה באמת, ידעתי שאני רוצה להרוות את הצמא שקיים בתוכי. פשוט ידעתי. כשהייתי מוכן, קיבלתי את המתנה שפרם קורא לה "הידע". המתנה אפשרה לי "לעשות" את שתמיד רציתי. התחלתי משתמש במתנה, מתרגל אותה, ואט לאט משהו יפיפה קרה... התחלתי להרגיש א ו ש ר ! ! ! כה מופלא, כה אמיתי, כה יציב, כל כך הרבה מילים לא יוכלו לעולם לתאר את ההרגשה שהרגשתי (ומרגיש עכשיו) ... הדבר היפה באמת, שבכל פעם שהשתמשתי במתנה כמות האושר שיכולתי לספוג גדלה וגדלה וגדלה... כמו ניצן ושממנו צומח גבעול ואז פרח... חיי התמלאו משמעות ועוד איזו משמעות: התחלתי להבין באמת מהי אהבה, אין-סופית, נצחית, לא תלויה באדם אחר... היכרתי בזה שהחיים מושלמים. אני רוצה לצעוק בכל מקום שאפשר, באמת אפשר להרגיש את החיים במלוא עוצמתם... עם כל נשימה... קשה מאוד לתאר דבר מה שאין מילים לתארו. לכן, אני רוצה להזמין אתכם, לפגישה עם אותו אדם שאני פגשתי. פרם ראוואט הוא אדם, שבעזרת מילותיו, מקרב את המקשיבים ללבם הם. כולכם מוזמנים, ללא תשלום ו/או כל דבר מיוחד. יום חמישי ה 1.03.2007 ברחוב בר-כוכבא 28 (קרוב לבוגרשוב, ליד דזינגוף סנטר) בשעה 19:30 באהבה רבה, אמיר.
תמיד רציתי לדעת משהו שלא ידעתי מהו בדיוק. רציתי לדעת על קסם, להיות קוסם, אך לא היה מישהו בנמצא שיספר לי. עם השנים, הרצון החל לשכוח, הפכתי להיות חלק מעדר של אנשים שרוצים את אותם הדברים, מאוהבים באותם הדברים ובכלל בכלל לא זכרתי שתמיד רציתי משהו אחר... הייתי כמו עלה נידף ברוח. לאן שמחשבות לקחו אותי, שם הייתי. לא ידעתי יציבות, לא ידעתי ביטחון, לא ידעתי דבר וחצי דבר על אהבה. ידעתי משיכה והתאהבות, אך אהבה אל עצמי לא ידעתי. לפני ארבע שנים, לערך, עברתי חוויה ששינתה את חיי. פגשתי אדם שהזכיר לי משהו שהיה רדום שנים, הוא עורר בי את הרצון לדעת... אותו אדם, ראיתי בעיניו משהו שונה, משהו נוגע, משהו מושך, משהו אמיתי. היה זה לילה כל כך משמעותי עבורי והוא היווה שער לשינוי חיי ומלווה אותי עד עתה... האדם שפגשתי, הפגיש אותי עם אדם חי אחר. אותו אדם חי, פרם, אמר לי מילים שלא שמעתי מעודי, אך היה בהם צליל מתוק של אמת. לא שמעתי אף פעם, לפני כן, אנשים שאומרים לי שהכל באמת בסדר. לא שמעתי אנשים שאומרים לי שאת המתנה הגדולה ביותר כבר קיבלתי. לא שמעתי מעודי מסר כה פשוט וחשוב: שמה שאני רוצה נמצא במקום הכי קרוב אליי... בתוכי. החיים הפכו להיות הרפתקה. המילים עוררו בי דבר שלא היה בי קודם לכן, משמעות לחיי. עם הזמן שהקשבתי לאותו אדם התעוררה בי הרגשה, כזאת שממש אפשר להרגיש במודע, כמו שצמאים למים ורעבים לאוכל. האדם, פרם, הראה לי שההרגשה היא אותו רצון לאותו "משהו" שתמיד רציתי, אך הפעם היה זה הרצון בפשטותו, הרצון במהותו הראשונית, ללא בלבול וללא ספקות. הרגשתי הרגשה של רצון עז, לא היה מקום לספק. זמן מה התהלכתי עם הרגשה באזור החזה, הרגשה שהייתה לי נעימה ומתוקה, ההרגשה הזאת הזכירה לי כל פעם מחדש את שאני רוצה. אותו דבר שאין מילה לו, אין לו תיאור. התחלתי שם לב שבכולם יש את ההרגשה הזאת, אך לא כולם שמים אליה לב. בכולם יש צמא לאותו הוד, לאותו קסם, אך מעטים הם האנשים הבאמת מתמקדים בה, מרגישים אותה... פרם סיפר שבאפשרותו לתת לי מתנה, מתנה שתאפשר לי להרוות את הצמא שאני חש. היה זה כמו הצעצוע שכל ילד רוצה ומציעים לי אותו... בחינם ! זמן מה התהלכתי עם ההרגשה בתוכי עד שהייתי מוכן, הייתי מוכן בכך שההרגשה היתה יציבה ולא היה מקום לפשרות: ידעתי את שאני רוצה באמת, ידעתי שאני רוצה להרוות את הצמא שקיים בתוכי. פשוט ידעתי. כשהייתי מוכן, קיבלתי את המתנה שפרם קורא לה "הידע". המתנה אפשרה לי "לעשות" את שתמיד רציתי. התחלתי משתמש במתנה, מתרגל אותה, ואט לאט משהו יפיפה קרה... התחלתי להרגיש א ו ש ר ! ! ! כה מופלא, כה אמיתי, כה יציב, כל כך הרבה מילים לא יוכלו לעולם לתאר את ההרגשה שהרגשתי (ומרגיש עכשיו) ... הדבר היפה באמת, שבכל פעם שהשתמשתי במתנה כמות האושר שיכולתי לספוג גדלה וגדלה וגדלה... כמו ניצן ושממנו צומח גבעול ואז פרח... חיי התמלאו משמעות ועוד איזו משמעות: התחלתי להבין באמת מהי אהבה, אין-סופית, נצחית, לא תלויה באדם אחר... היכרתי בזה שהחיים מושלמים. אני רוצה לצעוק בכל מקום שאפשר, באמת אפשר להרגיש את החיים במלוא עוצמתם... עם כל נשימה... קשה מאוד לתאר דבר מה שאין מילים לתארו. לכן, אני רוצה להזמין אתכם, לפגישה עם אותו אדם שאני פגשתי. פרם ראוואט הוא אדם, שבעזרת מילותיו, מקרב את המקשיבים ללבם הם. כולכם מוזמנים, ללא תשלום ו/או כל דבר מיוחד. יום חמישי ה 1.03.2007 ברחוב בר-כוכבא 28 (קרוב לבוגרשוב, ליד דזינגוף סנטר) בשעה 19:30 באהבה רבה, אמיר.