שלום,

[שלי פאר]

שלום,

ברכות על הפורום. קראתי את סיפור של רוני. לאחותי (יש לי אחות שהיא רק מהאמא -זאת אומרת שיש לנו אבות שונים) יש סיפור דומה. רק שהיא יודעת מי אבא שלה כי יוצא לה לראות אותו קצת. בכל אופן, אבא זה לא כזה אטרקצייה אבל יפה שאת כה דואגת לאמא שלך אני לא מבינה את כל הקטע של היתומים הסובלים. אני אישית לא בקשר עם אבא שלי כבר 10 שנים כמעט ואת אמא שלי אני לא ממש סובלת! פעם הייתה לי חברה שאין לה אמא וניסיתי ללמוד קצת להעריך את העובדה שלי יש אבל זה לא כל כך עזר לא כזה יפריע לי אם יקרה לה או לאבא שלי משהו (לפעמים אני גם רוצה שיקרה רק שילכו כבר) אני יודעת שזה לא יפה להגיד את זה (במיוחד לא שאני כמעט בת 20) אבל אצלי זה בא ממקום שכשמישהו הולך אז אומרים עליו "הלך הלך כוסאמוק" ככה חינכו אותי ואני יודעת שזה לא יפה אבל אני כזאת. נכון שלי ולאמא שלי (שדרך אגב אני בכלל לא קוראת לה ככה ואת האמת אני בכלל לא קוראת לה) יש המון בעיות ותמיד היו ויהיו ואולי זה שהיא פה או לא זה לא פתון (וזה גם לא לפורום) בגלל זה אני לא חושבת שזה כזה אסון אם אין אמא אבא או קרוב רחוק או משהו מה שכן, אני מקווה שכל היתומים ידעו רק טוב בחיים שלהם, שבת קסומה, שלי

 

[eshkolit32]

לשלי.

שלום שלי. תודה על הברכות על הפורום. לא תמיד זה פשוט להבין מה עובר על אנשים אחרים. לכל אחד יש נקודת מבט שונה וכל אחד בנוי אחרת, וגם אם נדמה לנו בפורום הזה שכולנו חווים דברים דומים - לפעמים זה נכון אבל לפעמים לא. לפי מה שאכתבת הבנתי שלך זה נוח לא להיות בקשר הדוק עם ההורים שלך, וזה בסדר גמור. לאנשים אחרים יש בעיה עם זה שאין להם אבא או אימא או את שניהם וזה גם בסדר. הכל לגיטימי והכל מתקבל על הדעת ולדעתי צריך לכבד את הרצון, הצרכים והרגשות של כל אדם. אולי גם קצת קשה לך לדמיין מה עובר על מי שמעולם לא ראה את אבא שלו או על מי שאיבד הורה (או שניים). אני מקווה שתצליחי להבין שכל אחד חווה חוויות בצורה שונה ושתביני את המצוקה של אלה שאיבדו את היקר להם מכל.

 

[שלי פאר]

אמ..

אני מבינה אותם. או לפחות משתדלת ותאמיני לי, גם אם זה ישמע מטומטם, לפעמים אני מקנאה בהם על כך שהם "זכו" להרגיש דברים כאלה כי אני כשאני מאבדת משהו, בכלל לא מזיז לי

 

[eshkolit32]

שבת שלום שלי.

שלי, אני בטוחה שאת מבינה את אלה שכואב להם על הורה שאיבדו או לא הכירו. אני מצטערת לשמוע שכשאת מאבדת משהו זה לא משנה לך. למה בעצם זה ככה, אם אפשר לשאול? כמובן תעני רק אם תרגישי בנוח... שתהיה לך שבת מקסימה.

 

[שלי פאר]

תשובה

אני לא יודעת. אני פשוט כזאת. זה נראה לי הרבה יותר נוח לא לתת לעצמי להרגיש משהו.

 

[eshkolit32]

תשובה לתשובה:

אני מתארת לעצמי שככה את מרגישה פחות פגיעה ואני מבינה את הצורך להגן על עצמך. אבל מצד שני אולי את גם מפסידה רגעים שבהם אפשר להרגיש שמחה, סיפוק, אהבה, הנאה.....? חומר למחשבה....

 

[שלי פאר]

נכון. אני יודעת שאני מפסידה.

יש דברים/מקומות/אנשים שאני כן פתוחה איתם ויכולה להרגיש איתם משהו אבל מהמקום שאני באה, רגש הוא לא דבר בריא. שנאה ואדישות כן. אפשר לומר שאני גם סוג של יתומה, של משהו...

 

[eshkolit32]

אז אולי עדיין יש תקוה...

אני שמחה שיש מקומות שבהם את כן מרשה לעצמך להיות מי שאת ולהרגיש רגשות חיוביים, למרות הרקע שלך. כנראה שהגדרה של יתמות היא באמת לא חד משמעית. מסתבר שיש הרבה אנשים שמרגישים יתומים למרות שההורים שלהם בחיים. אני מקווה שיהיה יותר מקום בעתיד לרגשות חיוביים אצלך. אני מקווה שתפגשי מספיק אנשים שיוכיחו לך שאפשר להרגיש ממש טוב בחברתם, שזה בטוח, נעים ומהנה, ושתוכלי להרגיש טוב במקומות מסוימים ובתחומים שתרגישי בהם בטוחה.

 

[שלי פאר]

תודה רבה רבה רבה