שלום!!!

[סתם אושר]

שלום!!!

אני צריכה מידע על לופוחובה.. אני נוסעת בע"ה לפולין ב-10.4.. (יש כאן מישהו מהמשלחת הזאת..?) ואני צריכה לעשות טקס על האתר הזה.. חיפשתי הרבה בספרים ובאינטרנט. לא מצאתי משהו רלוונטי.. אתם יכולים לעזור......?

שיהיה לכולם ערב טוב..

 

[dark dumb]

אה.. את נוסעת יום לפניי...

והיינו אמורים ליסוע בתאריך הזה גם מלכתחילה

 

[טיפקסית]

הנה

יער לופוחובה- עיירה במחוז ביאליסטוק, בצפון מזרח פולין. היישוב היהודי נוסד בה ב- 1552. ב- 1642 הוקם בית כנסת הבנוי בצורת מבצר ואשר נשתמר עד היום. עד השואה התקיימה פעילות ציונית ענפה שבמרכזה פעילות תנועת "החלוץ" . ערב השואה היו בה כ- 2500 יהודים. בתחילת המלחמה פלשו הגרמנים לטיקטין וערכו בה פוגרומים. לאחר כיבושה ע"י הצבא האדום למשך כשנה, שבו ותקפו הגרמנים את הסביבה ואילו הפולנים בזזו את בתי היהודים. באוגוסט 41' הופיעו שוב הגרמנים תוך שהם מטילים על הפולנים לחפור שלושה בורות גדולים ביער לופוחובה הסמוך. באחד מימי ראשון נקראו יהודי העיר להגיע לכיכר השוק. אל המקום הגיעו משאיות עם אנשי הגסטאפו אשר הובילו את היהודים במסע מבזה ומפרך אל בניין בית ספר באחד מכפרי הסביבה, משם נלקחו במשאיות אל יער לופוחובה שם הושלכו חיים לבורות ונורו במכונות ירייה. למעלה מאלף וארבע מאות יהודי טיקטין נרצחו באותו יום ביער לופוחובה. פעולה זו חזרה על עצמה גם למחרת וכך נמחתה יהדות טיקטין עתיקת היומין מעל פני האדמה אני מצרפת עוד כמה לינקים עם מידע על העיירה טיקוצ'ין הסמוכה ועל יער לופוחובה בפירוט http://www.tripi.co.il/Show.action?item=4456518 http://nurit24.blogspot.com/2006/12/blog-post_27.html לקט אתרים בנושא השואה והגבורה ממש כאן http://www.orianit.edu-negev.gov.il/lnews/display_topic_threads.asp?ForumID=10&TopicID=253&PagePosition=1 שיר שנכתב ע"י לוני הקטן בשנה שעברה http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=42690&blogcode=3591805

 

[Old Cat]

רק תוספת קטנה

המקום נקרא LOPUCHOWO כאשר ה L הראשונה היא L עם קו אלכסוני עליה המבוטאת כמו ה W במלה האנגלית WHY. משהו כזה : Ł הכפר נקרא על שם הצמח LOPUCH שצומח שם בכל מקום. צמח נמוך המתאפיין בעלים גדולים מאד, ולא מועילים לכלום חוץ מאשר לכסות את הראש כשיורד גשם

כי אפילו הפרות לא אוהבות לאכול ממנו. בדרך מטיקוצ'ין אל לופוחובו יש שמורת טבע של חסידות, בקיץ ניתן לראות אותן מקננות ומגדלות את הדור הבא שמגיע אלינו לשמורת החולה עם בוא הסתו. יש חסידות מסומנות שאותרו כבר מבקרות גם כאן גם שם.

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gifמסע מוצלח../images/Emo13.gif

 

[דנדוושש]

לופוחובה..

מזל ששאלת על זה! כי ניסיתי להיזכר בשם של היער.. ולא זכרתי... היינו שם במסע.. זה המקום שבו נפל לי האסימון שאנחנו בפולין.. זה היה ביום השני ממש עצוב יש דרך כזאת שמובילה מהעיירה (טיקוצ'ין) ליער והמדריכה סיפרה לנו שאת הדרך הזאת היהודים של העיירה עשו.. ועל הפעם האחרונה שהם הסתובבו אחורה וראו את הבתים שלהם, וכולנו הסתובבנו... ואז עמדנו שם במעגל ליד אחד הבורות ושמענו שיר עצוב זה היה פשוט אחד הרגעים הכי עצובים שהיו לי במסע איך שהם היו צריכים לעזוב ככה הכל...

 

[סתם אושר]

תודה רבה!!!

עזרתם לי מאוד!!! תודה רבה...

 

[1בננונת חמודונת1]

יער לופוחובה...

איך שנחתנו נסענו 7 שעות והגענו אליו ואל העיירה טיקוצ'ין כשהגענו ליער לא הנו מזה בכלל חשבתי "מה עוד עצירת פיפי.." ואז הגענו לבורות המדריכה שלנו כינסה אותנו מסביב לאחד והדריכה והסבירה על המקום איש העדות שלנו היה מאחור וממש התחבא בזוית העין ראיתי אותו בוכה עוד לא נקשרנו אליו והכרנו אותו. המדריכה השמיעה לנו שיר ואמרה לנו להתפזר וללכת להסתכל אז הלכנו ואני נגשתי אל איש העדות שלנו וביקשתי ממנו להתלוות אליו והוא הסכים והלכנו לבור שהוא נורא התחבר אליו והדלקנו נר נשמה.. שם באמת קלטתי שאני בפולין והרגשתי שהיער סוגר עליי..

 

[טיפקסית]

לופוחובה שלי

מגיעים לטיקוצ'ין,מזג האוויר יחסית קר לימי המסע שכבר עברנו,והשמיים כאילו מאיימים בכל רגע להוריד עלינו מטר זלעפות. מגיעים לבית הכנסת המרכזי בטיקוצ'ין,שריד זועק של קהילה שלמה שהייתה שם,והיום כמעט וריקה לחלוטין. בתוך בית הכנסת התחלתי להבין כמה גדול האובדן לתרבות היהודית,פגשנו שם אישה יהודיה אחת,כנראה אחת הבודדות שחיות שם. היא שוחחה איתנו,ומתוך המבט שלה חשתי שכאילו היא בעצמה עוד לא מבינה את מה שבאמת קרה. אחרי השיחה איתה,יצאנו מהמקום לכיוון כיכר השוק בה רוכזו כל היהודים באקציה. בדרך לשם עברנו ליד "החדר",בית קטן לבן,עם גג אדום שבתחילה נראה כבכל הבתים של העיירה,אבל אז מתגלה לפנינו שער עם מגן דוד,ושלט זיכרון ישן על הקיר. מגיעים לכיכר השוק בסביבות אחת עשרה בבוקר,משאיות נוסעות מכל עבר,הסבירו לנו שזהו יום השוק. המדריך התחיל לספר לנו את שקרה באקציה,והאמת...קשה להתחבר ולהבין. עולים על האוטובוסים בדרכם האחרונה של יהודי העיירה,נותנים מבט חטוף אחרון לעברה,ואז מגיעים לכניסה ליער לופוחובה. כביכול זהו עוד יער אחד מיני האלפים שיש באירופה...אבל לא בשבילינו. מתחילים ללכת בדממה מוחלטת,הולכים והולכים והיער סוגר עלינו,עם עצים ענקיים שרק הם היו עדים למה שהתרחש. ואז..... מגיעים לבורות,המגודרים מכל עבר,כשעל אחת הגדרות תלוי דגל ישראל,כנראה מאחת מהשלחות שהיו כאן לפנינו. אתה מתקשה להבין שממש מתחת לרגליים שלך הם נורו,בעודם בחיים,ואפשר לשמוע את קולות הילדים הקטנים הזועקים להוריהם. אתה יכול להריח את ריח האפר,כאילו לא עברו יותר משישים שנה מאז התרחש כאן הרצח. ביער הזה הם נותרו,משם לא חזרו. מעטים יהודי העיירה שהצליחו להינצל. החלטתי להדליק נר אישי שלי,שהשלהבת שלו דלקה,ומבחינתי האור הזה יהא הזיכרון שלהם. התכנסנו לטקס שלחת,הקראנו ושרנו,כשהתחלנו לשיר את התקווה התחלתי לבכות,המילים של להיות עם חופשי בארצינו זה החלום שלהם! זה מה שהם חלמו! ואת מה שהם חלמו ולא הספיקו אנחנו עושים היום. יצאתי מיער לופוחובה מחוזקת,מיער שבתוכו הרגשתי קטנה ומפוחדת,ליהודיה גאה עם גאווה וכוח.