שלומות.. ../images/Emo132.gif
או אלומות, אם אתם דוברים את הג'יבריש שלי. :] אפשר לומר שהתכוונתי להשאר אנונימית... אבל הגעתי למסקנה שאנונימיות זה ממש מעצבן, אז קוראים לי עדי, עוד מעט 13, ואני מניחה שזהו בערך... ואתם לא צריכים לקרוא את כל מה שלמטה אם אתם עצלנים כמו מי שכתבה את זה.. ^^; גמאני לא איזושהי פקצה מקובלת, אבל המצב שלי די בסדר לאומת מה שהוא פעם, ואני לא חושבת שכדאי לי להתחיל לספר את סיפור חיי הארוך.. למרות שאצלנו - פקצות? פאסה. אצלנו כולן פרחות גזעניות ומפחידות כאלו.. ;-; כן, ככה שפשוט גמאני בזמני הגעתי לבית הכלא שנקרא "חטיבה". לפי מה שקראתי פה.. אתם מחשיבים את החטיבה למוסד יותר גרוע מהיסודי, לא? אצלי זה דווקא היה לא כ"כ נורא.. ביסודי כל הזמן הציקו לי, מכל מני סיבות שונות ומשונות - ודווקא בחטיבה התעלמו ממני. כמעט לגמרי. משיחה עם חברות שלי, גם הן לא פקצות מקובלות, ונראה לי שלהן הרבה יותר הציק כשהתעלמו מהן - והן העדיפו את הימים בהם הציקו להן כל רגע. אני, מבחינתי, מעדיפה להיות "בלתי נראית". אחלה בחלה לי. אז יופי, אפשר לומר שדי הסתדרתי. בכל זאת.. עדיין לפעמים, מדברות איתי לפעמים כמה מאותן פחות-או-יותר-ילדות-חביבות שלא מבינות מה קורה סביבן, וחיות במין אשלייה ורודה כזו, ומנסות לשדל אותי לבוא לכל מני מעדוני לילה דיזינגוף שכל מני ילדים שבחיים לא דיברתי אתם עושים שם בר/ת-מצוות. >< ולמה? בשביל לרקוד, וכדי לשמוע שירים של ראפרים מפגרים. פהההה!! לשרוף. להשמיד. אז לא מציקים לי כל רגע, כי אני בלתי נראית מבחינתם. אבל אני גם לא מנסה להשתלב בחברה, ואני נשארת בלתי נראית מבחינתם. :] בשלב הבא החלטתי שאני עוברת דרך קירות. אבל כל זאת מהבחירה החופשית - למה לי? למה לי להצטרף אליהם? כדי לשמוע שירים של ראפרים מפגרים? כדי לרקוד במועדוני לילה מצחינים? כדי לפנטז על כוכבים של המורדים? כדי ללבוש את הבגדים המחוררים שלהם? אוקי, אני שוב מגזימה, אבל ככה אני רואה את זה. זה מה שעושה לי המחשבה על זה. זה כ"כ חולני. זה כ"כ מגעיל!! הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לזכותי, שבחרתי מרצוני לצאת משם, לצאת מהחברה המגעילה הזאת.. עוד מהגן. והייתה לי את זכות הבחירה, יכולתי להמשיך איתם ולהפוך לאחת מהם. אוקי, אז אני מלודרמטית קצת יותר ממה שחשבתי... אבל לא נורא. ^^; ואולי זה רק בבצפר שלי, אולי יש לי למה לקוות, מה אתם אומרים? בגלל זה אני כבר כ"כ רוצה לעבור לתיכון - יש שניים, וכל הפרחות והערסים יעברו לאחד המוזנח יותר, ואני מקווה למצוא את עצמי בחברה קצת יותר נורמאלית. רק תגידו לי שזה יגמר מתישהו, ושזה פשוט עניין של זמן.
המממממ.. סיימתי.. נדמה לי. טוף. הממממ..? *בורחת*
או אלומות, אם אתם דוברים את הג'יבריש שלי. :] אפשר לומר שהתכוונתי להשאר אנונימית... אבל הגעתי למסקנה שאנונימיות זה ממש מעצבן, אז קוראים לי עדי, עוד מעט 13, ואני מניחה שזהו בערך... ואתם לא צריכים לקרוא את כל מה שלמטה אם אתם עצלנים כמו מי שכתבה את זה.. ^^; גמאני לא איזושהי פקצה מקובלת, אבל המצב שלי די בסדר לאומת מה שהוא פעם, ואני לא חושבת שכדאי לי להתחיל לספר את סיפור חיי הארוך.. למרות שאצלנו - פקצות? פאסה. אצלנו כולן פרחות גזעניות ומפחידות כאלו.. ;-; כן, ככה שפשוט גמאני בזמני הגעתי לבית הכלא שנקרא "חטיבה". לפי מה שקראתי פה.. אתם מחשיבים את החטיבה למוסד יותר גרוע מהיסודי, לא? אצלי זה דווקא היה לא כ"כ נורא.. ביסודי כל הזמן הציקו לי, מכל מני סיבות שונות ומשונות - ודווקא בחטיבה התעלמו ממני. כמעט לגמרי. משיחה עם חברות שלי, גם הן לא פקצות מקובלות, ונראה לי שלהן הרבה יותר הציק כשהתעלמו מהן - והן העדיפו את הימים בהם הציקו להן כל רגע. אני, מבחינתי, מעדיפה להיות "בלתי נראית". אחלה בחלה לי. אז יופי, אפשר לומר שדי הסתדרתי. בכל זאת.. עדיין לפעמים, מדברות איתי לפעמים כמה מאותן פחות-או-יותר-ילדות-חביבות שלא מבינות מה קורה סביבן, וחיות במין אשלייה ורודה כזו, ומנסות לשדל אותי לבוא לכל מני מעדוני לילה דיזינגוף שכל מני ילדים שבחיים לא דיברתי אתם עושים שם בר/ת-מצוות. >< ולמה? בשביל לרקוד, וכדי לשמוע שירים של ראפרים מפגרים. פהההה!! לשרוף. להשמיד. אז לא מציקים לי כל רגע, כי אני בלתי נראית מבחינתם. אבל אני גם לא מנסה להשתלב בחברה, ואני נשארת בלתי נראית מבחינתם. :] בשלב הבא החלטתי שאני עוברת דרך קירות. אבל כל זאת מהבחירה החופשית - למה לי? למה לי להצטרף אליהם? כדי לשמוע שירים של ראפרים מפגרים? כדי לרקוד במועדוני לילה מצחינים? כדי לפנטז על כוכבים של המורדים? כדי ללבוש את הבגדים המחוררים שלהם? אוקי, אני שוב מגזימה, אבל ככה אני רואה את זה. זה מה שעושה לי המחשבה על זה. זה כ"כ חולני. זה כ"כ מגעיל!! הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לזכותי, שבחרתי מרצוני לצאת משם, לצאת מהחברה המגעילה הזאת.. עוד מהגן. והייתה לי את זכות הבחירה, יכולתי להמשיך איתם ולהפוך לאחת מהם. אוקי, אז אני מלודרמטית קצת יותר ממה שחשבתי... אבל לא נורא. ^^; ואולי זה רק בבצפר שלי, אולי יש לי למה לקוות, מה אתם אומרים? בגלל זה אני כבר כ"כ רוצה לעבור לתיכון - יש שניים, וכל הפרחות והערסים יעברו לאחד המוזנח יותר, ואני מקווה למצוא את עצמי בחברה קצת יותר נורמאלית. רק תגידו לי שזה יגמר מתישהו, ושזה פשוט עניין של זמן.