prankenstein
New member
שלומי שבן בברלה, 13/12/07
נסיעה של שעה עד... להבות חביבה (?).... עשרות תהיות האם "זאת הפניה הנכונה?"..... כביש בלתי נגמר.... בין ש.ג. שמתוחזק על ידי ילדים, לקומזיצים כמיטב המסורת הקיבוצניקית, ללילה חורפי וקר, קשה לי לתאר תפאורה יפה יותר להופעה שכזאת. אלבום שלם שכל הקונספט שלו סובב סביב הצד הפחות יפה של העיר, מוצג במקום ההופכי לחלוטין. "עברנו לצפון" עם שלומי שבן, והיה שווה כל רגע.
מה כבר אפשר להגיד על הופעה ששואפת לשלמות ולא פעם מגיעה אליה? רע מוכיח המבריק על התופים דאג לעיבודים מעניינים ושונים לרוב השירים המועלים בהופעה, כך שמי שחשב שהאלבום ממצא את עצמו יופתע לגלות צד חדש לחלוטין של רוב השירים בו. עיבודים חדשים להומור, לגור חתולים (אותו אני מצליח לאהוב רק בהופעות), לאזרח האחד (ביצוע שמתאים לקיסריה, באמת...), לאינטואיציה (מפתיע בכל הופעה מחדש עם מקצב אחר) ולמותק את אצלי בראש (שמדהים איך אפשר להפוך שיר כל כך מושלם לעוד יותר מושלם), וזה רק על קצה המזלג. הרכב סופרסטארים, שמלבד רע מוכיח נמצאים בו גם אסף רוט (התוספת הכי מעניינת שיצא לי לראות בשנים האחרונות להרכב מוסיקלי ישראלי) שמוסיף צלילים קסומים באמצעות הויברפון והמרימבה האלקטרונית, עידו אגמון המוכר והטוב שאותי אישית הוא הפתיע עם המסוגלות שלו להשתלב טוב גם בהרכב מקצועי שכזה, תום מוכיח עם השיק על הבאס וכמובן... שלומי שבן. האחד והיחיד. הוא עושה כל כך הרבה. הוא פוער פיות בקהל עם נגינה אבסולוטית בפסנתר, הוא מצחיק את כולם כשהוא עומד חשוף מול המיקרופון ועושה קולות גבוהים שלא יביישו את פרדי מרקורי , הוא מנגן על סינטי-גיטאר, כלי שנכחד בשנות התשעים (ואולי חבל שכך, אתמול זה היה נשמע פשוט מעולה), ומה לא. מתקשר עם הקהל, נכנס לאטרף ברגעים הנכונים, מספר את הסיפורים הקטנים מאחורי השירים ומוסיף גוון מאוד מרתק להופעה. אני לא ארחיב במילים, באמת שצריך לראות כדי להאמין. זו ההופעה השניה בה הייתי בסיבוב הנוכחי ובטוח לא האחרונה. אני כבר מתכנן על סוזן דלל בשבת, למי שיש ספק אז שירוץ לקנות כרטיס (בהנחה שעוד נשארו). מובטח ערב מהנה מתחילתו ועד סופו, רגשני, מצחיק והכי אמיתי שיש.
נסיעה של שעה עד... להבות חביבה (?).... עשרות תהיות האם "זאת הפניה הנכונה?"..... כביש בלתי נגמר.... בין ש.ג. שמתוחזק על ידי ילדים, לקומזיצים כמיטב המסורת הקיבוצניקית, ללילה חורפי וקר, קשה לי לתאר תפאורה יפה יותר להופעה שכזאת. אלבום שלם שכל הקונספט שלו סובב סביב הצד הפחות יפה של העיר, מוצג במקום ההופכי לחלוטין. "עברנו לצפון" עם שלומי שבן, והיה שווה כל רגע.
מה כבר אפשר להגיד על הופעה ששואפת לשלמות ולא פעם מגיעה אליה? רע מוכיח המבריק על התופים דאג לעיבודים מעניינים ושונים לרוב השירים המועלים בהופעה, כך שמי שחשב שהאלבום ממצא את עצמו יופתע לגלות צד חדש לחלוטין של רוב השירים בו. עיבודים חדשים להומור, לגור חתולים (אותו אני מצליח לאהוב רק בהופעות), לאזרח האחד (ביצוע שמתאים לקיסריה, באמת...), לאינטואיציה (מפתיע בכל הופעה מחדש עם מקצב אחר) ולמותק את אצלי בראש (שמדהים איך אפשר להפוך שיר כל כך מושלם לעוד יותר מושלם), וזה רק על קצה המזלג. הרכב סופרסטארים, שמלבד רע מוכיח נמצאים בו גם אסף רוט (התוספת הכי מעניינת שיצא לי לראות בשנים האחרונות להרכב מוסיקלי ישראלי) שמוסיף צלילים קסומים באמצעות הויברפון והמרימבה האלקטרונית, עידו אגמון המוכר והטוב שאותי אישית הוא הפתיע עם המסוגלות שלו להשתלב טוב גם בהרכב מקצועי שכזה, תום מוכיח עם השיק על הבאס וכמובן... שלומי שבן. האחד והיחיד. הוא עושה כל כך הרבה. הוא פוער פיות בקהל עם נגינה אבסולוטית בפסנתר, הוא מצחיק את כולם כשהוא עומד חשוף מול המיקרופון ועושה קולות גבוהים שלא יביישו את פרדי מרקורי , הוא מנגן על סינטי-גיטאר, כלי שנכחד בשנות התשעים (ואולי חבל שכך, אתמול זה היה נשמע פשוט מעולה), ומה לא. מתקשר עם הקהל, נכנס לאטרף ברגעים הנכונים, מספר את הסיפורים הקטנים מאחורי השירים ומוסיף גוון מאוד מרתק להופעה. אני לא ארחיב במילים, באמת שצריך לראות כדי להאמין. זו ההופעה השניה בה הייתי בסיבוב הנוכחי ובטוח לא האחרונה. אני כבר מתכנן על סוזן דלל בשבת, למי שיש ספק אז שירוץ לקנות כרטיס (בהנחה שעוד נשארו). מובטח ערב מהנה מתחילתו ועד סופו, רגשני, מצחיק והכי אמיתי שיש.