שלומי שבן - עיר....ביקורת אלבום
כן כן , הכותרת לא כל כך מקורית - אבל זה מה יש. אף אחד לא הרים את הכפפה , אז הנה, ביקורת ראשונה בפורום על החדש של שלומי - "עיר", אז הנה..."עיר"! וברשותכם אני אפתח בציטוט של "שרון אריאלי" מתוך הביקורת בוואלה : "יש אמנים שהטירוף של הציפיות מעשיר אותם יצירתית, מכריח אותם לחשוב הפוך, לדבר בלי הפסקה בהופעות מפוצצות עד אפס מקום ולהוציא אלבום שני מצוין. אבל גלעד כהנא יש רק אחד." נכון,ציטוט קצת ארוך, אבל כל כך נכון. אני אתחיל מהסוף, זה לא שהאלבום לא טוב - הוא פשוט לא מספיק טוב כמו שציפית שיהיה אחריי 7 שנות שתיקה. ההפקה מעולה, הטקסטים שנונים וחכמים (ומראים טוב טוב לג'ינג'י מרימון איך עושים את זה נכון), הלחנים חביבים" (בחלקם), אבל עדיין זה לא מפיל לריצפה. באלבום הראשון אוליי ה"הפתעה" היוותה גורם להתפעלות מהדיסק, ואוליי זה סתם הכישרון הבימתי והכריזמה של שבן שמתעטעות בך, אבל זה עדיין לא זה תופס באלבום השני. ושוב פעם לא שהדיסק לא טוב, הוא מעולה, אבל הציפיה הייתה גדולה יותר. בולטים לטובה ה"אזרח האחד", אינטואיציה (שמתחלק ל-2 סוגי אנשים אלה שמאוכזבים יחסית לגרסאות בהופעות, ואלה שמעדיפים את הדיסק, אבל בשביל זה יש את הדיסק בונוס),גור חתולים, וניו אייג' וומן, ללא ספק הטקסט הטוב ביותר, שהמשקל בטקסט פשוט מעולה עם חריזה מחוקמת וזרימה שלא הייתה מביישת גם את נחל דן. הרעיון לאלבום קונספט, גם התקבל בברכה, אלבום שעוסק בתל אביב, עם שירים בסדר כרונולוגי, כשחלקם מתחברים אחד עם השני, וכשהדיסק מסתיים בשיר "עברנו לצפון" ומהווה איזושהי מסקנה (שלא בטוח שנכונה מבחינת הדובר, אבל נו מילא). ראוי לציין גם את "הומור" ששבן כתב מלחתחילה לנעם רותם (שלדעתי הביצוע של הנ"ל פשוט עדיף) שגם תופס יופי של מקום בדיסק!. על הדיסק "בונוס" קצת קשה להגיד משהו, כי הוא חסר אופי מסויים, גרסת פסנתר לניו אייג' וומן, גרסת הופעה לאינטואיציה, גרסה ישנה למוכן לאהבה, ועוד שיר שלא נכנס לאלבום "כשהיית איתי"(שיר משעשע מאוד...). דרך אגב, משהו שם לב להיעלמות של השיר "זוגות זוגות" שתפס מקום של קבע בהופעות, אבל פשוט נפקד מהדיסק? לסיכום (שלמעשה גם הוזכר בהתחלה), בים הבינוניות שבחוץ (אפשר אפילו לאמר הבינומיניות שמסביב) שבן בולט לטובה, אבל יחסית לגובה שצופה ממנו, אתה עדיין צריך לתפוס שרפרף קטן לעמוד עליו בשביל לקלוט אותו בין כל השפע.
כן כן , הכותרת לא כל כך מקורית - אבל זה מה יש. אף אחד לא הרים את הכפפה , אז הנה, ביקורת ראשונה בפורום על החדש של שלומי - "עיר", אז הנה..."עיר"! וברשותכם אני אפתח בציטוט של "שרון אריאלי" מתוך הביקורת בוואלה : "יש אמנים שהטירוף של הציפיות מעשיר אותם יצירתית, מכריח אותם לחשוב הפוך, לדבר בלי הפסקה בהופעות מפוצצות עד אפס מקום ולהוציא אלבום שני מצוין. אבל גלעד כהנא יש רק אחד." נכון,ציטוט קצת ארוך, אבל כל כך נכון. אני אתחיל מהסוף, זה לא שהאלבום לא טוב - הוא פשוט לא מספיק טוב כמו שציפית שיהיה אחריי 7 שנות שתיקה. ההפקה מעולה, הטקסטים שנונים וחכמים (ומראים טוב טוב לג'ינג'י מרימון איך עושים את זה נכון), הלחנים חביבים" (בחלקם), אבל עדיין זה לא מפיל לריצפה. באלבום הראשון אוליי ה"הפתעה" היוותה גורם להתפעלות מהדיסק, ואוליי זה סתם הכישרון הבימתי והכריזמה של שבן שמתעטעות בך, אבל זה עדיין לא זה תופס באלבום השני. ושוב פעם לא שהדיסק לא טוב, הוא מעולה, אבל הציפיה הייתה גדולה יותר. בולטים לטובה ה"אזרח האחד", אינטואיציה (שמתחלק ל-2 סוגי אנשים אלה שמאוכזבים יחסית לגרסאות בהופעות, ואלה שמעדיפים את הדיסק, אבל בשביל זה יש את הדיסק בונוס),גור חתולים, וניו אייג' וומן, ללא ספק הטקסט הטוב ביותר, שהמשקל בטקסט פשוט מעולה עם חריזה מחוקמת וזרימה שלא הייתה מביישת גם את נחל דן. הרעיון לאלבום קונספט, גם התקבל בברכה, אלבום שעוסק בתל אביב, עם שירים בסדר כרונולוגי, כשחלקם מתחברים אחד עם השני, וכשהדיסק מסתיים בשיר "עברנו לצפון" ומהווה איזושהי מסקנה (שלא בטוח שנכונה מבחינת הדובר, אבל נו מילא). ראוי לציין גם את "הומור" ששבן כתב מלחתחילה לנעם רותם (שלדעתי הביצוע של הנ"ל פשוט עדיף) שגם תופס יופי של מקום בדיסק!. על הדיסק "בונוס" קצת קשה להגיד משהו, כי הוא חסר אופי מסויים, גרסת פסנתר לניו אייג' וומן, גרסת הופעה לאינטואיציה, גרסה ישנה למוכן לאהבה, ועוד שיר שלא נכנס לאלבום "כשהיית איתי"(שיר משעשע מאוד...). דרך אגב, משהו שם לב להיעלמות של השיר "זוגות זוגות" שתפס מקום של קבע בהופעות, אבל פשוט נפקד מהדיסק? לסיכום (שלמעשה גם הוזכר בהתחלה), בים הבינוניות שבחוץ (אפשר אפילו לאמר הבינומיניות שמסביב) שבן בולט לטובה, אבל יחסית לגובה שצופה ממנו, אתה עדיין צריך לתפוס שרפרף קטן לעמוד עליו בשביל לקלוט אותו בין כל השפע.