שלושה ארועים בשנה לזכר השואה:

[ענת אדרת]

שלושה ארועים בשנה לזכר השואה:

- יום השואה - כ"ז בניסן - יום השואה הבינלאומי - 27 בינואר - י' בטבת, יום הקדיש הכללי מה דעתכם? מוטב ארועים רבים שמציינים את השואה, או לרכז אותם לארוע אחד גדול, ואיזה תאריך הייתם בוחרים, ולמה. _______ ידיעה חדשותית בתפוז בנוגע ליום השואה הבינלאומי: 03/01/2006 18:41:00 יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה יתקיים ב- 27 לינואר ועדת השרים לסמלים וטקסים החליטה על הפעולות לציון יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה ב- 27 לינואר. הוועדה קבעה כי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בישראל הוא כ"ז בניסן, כפי שקיים בישראל מאז השנים הראשונות לכינונה. הוועדה אימצה את הצעת הצוות הבין משרדי לתת ביום ה- 27 בינואר ביטוי לסולידריות הבין-לאומית, שהביאה להחלטת האו"ם לקביעת יום זה כיום זיכרון בין-לאומי לקרבנות השואה.

 

[SARAH B]

אני היתי מציינת כמה שיותר תאריכים

כך אי אפשא להתחמק

 

[deebeebee]

לא הייתי רוצה איחוד

עם התאריך הבינלאומי. א- אני לא יודעת למה בחרו את ה-27 בינואר. ב- אני לא סומכת על האו"ם שישאר נאמן לשואה ולשואה בלבד. אני חוששת שכל מיני דוברים ינצלו את היום כדי להסיט אותו לדברים אחרים ומבחינת העם היהודי היום הזה עלול לאבד את המטרה שלשמה הוא נקבע. י בטבת הוכרז כיום הקדיש הכללי, אבל אני לא בטוחה שמדובר בקדיש על נספי השואה בלבד אלא קדיש על נספים נוספים בכל מיני אסונות. אני מאמינה שיום השואה חייב להיות מקושר לאירוע חשוב שהתרחש במהלך השואה בלבד. מדובר באירוע הסטורי בפני עצמו ולא אחד שמתקשר לאירועים אחרים בהסטוריה. לגבי כז בניסן. אולי התאריך שנקבע לא כל כך מתאים, אבל כל עוד לא נקבע תאריך שעומד בקריטריונים אותם ציינתי, אני חושבת שמוטב להשאיר תאריך זה. אגב, אני חושבת שגם הקירבה בין יום זה ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל עושה משהו לקשר החשוב שבין שני הימים ואף ליום העצמאות.

 

[shilansk]

גם אני בעד ריבוי המועדים

יום זכרון אחד משאיר את מרבית השנה ריקה מהאיזכור. זוכר רק מי שלא יכול לשכוח. כיום יש רבים מאלה אך כידוע מספרם-מספרנו (כדור שני) מתמעט-יתמעט. עוד תאריך הוא תזכורת נוספת, מזוית אחרת ועוד נדבך בזכרון הלאומי. בעיני זה טוב וחשוב לדורות הבאים.

 

[deebeebee]

במהלך השנה יש איזכורים

של הקהילות השונות ודורות ההמשך של קהילות אלה דואגים לשמר את הזכרון.

 

[יצחק וולסטר]

גם בארצנו הנאורה

אזכור השואה לא בראש דאגותיו של השלטון וגם לא של התקשורת. אפילו יד ושם שעושה דברים גדולים ומרשימים שומרת על הגחלת ברמה האקאדימאית. מוזאון בו מבקרים האורחים הנכבדים, פרסום מחקרים ומאמרים של פרופסורים וכה.אמנם יש אתר של מאגר שמות, אבל גם בו הרבה שיבושים עד כדי חוסר הגיון. אני כמתרגם ביקשתי כבר מזמן לפתוח אתר של כול התרגומים. אתר שכל אחד יכול להיכנס ולמצא את המידע שהוא מעוניין בו. אנחנו מעבירים עדויות מוקלדות בעברית והם פשוט מאכסנים אותן בלי שהציבור יוכל לראות. לגבי ימי הזיכרון אין צורך לאחד אותם. כל אחד ישתמש במועדים הנוגעים לו רגשית. כבר היום יש חלוקה הדתיים מכבדים את י בטבת כי זה יום קדיש. התקשורת החילונית מזכירה רק את יום השואה, חוץ מהיום הזה שמשלמים בו מס שפתיים הנושא ממש טבו.עכשיו שגם האום קבע יום אין ספק שהיום הזה ינוצל רק לתעמולה, כל אחד לפי צרכו.

 

[תותח9]

לא לרכז

יום השואה הבינלאומי יכול לחול גם בשישי, שבת או ט"ו בשבט, ולכן אין אפשרות לציין אותו באופן רשמי ואחיד. כפי שכבר נאמר, האו"ם בוודאי ידביק לו עוד אירועים נוספים. כפי שכבר כתבתי אתמול, כבר הוצע להעביר את יום השואה לעשרה בטבת. לדעתי זה לא ילך, בגלל שיש ליום משמעות דתית של צום, גם אם מבחינת התאריך זה די הגיוני. לכן, כדאי להשאר עם יום השואה הקיים (כ"ז בניסן), שלדעתי מציינים אותו בצורה סבירה בהחלט, והוא משתלב ברצף החגים והאירועים מפסח ועד שבועות

 

[inbar20inbar]

לא לרכז!

3 ארועים בשנה גם אומר ש3 פעמים בשנה אנשים דנים לומדים ולא שוכחים...