Justin Angel
New member
שלושה דברים אשר שיפוט דורש
"Tréde conaittig brethemnas: gáis, féige, fiss. שלושה דברים אשר שיפוט דורש: חוכמה, תפיסה, ידע." טריאדה זו עוסקת כפי שניתן לראות בנושא השיפוט ומהן הדרישות בכדי להיות כשיר לשפוט. אולם טריאדה זו מכילה בתוכה עוד טריאדה. ההגדרה האבסטרקטית של "חוכמה" היא לא פשוטה כפי שאנו נוטים להאמין. לפי מילון ספיר ישנם שלושה פירושים אפשריים לחוכמה ונעבור על כולם: 1. "...יכולת לשקול דברים בהיגיון" – ניתן לראות מכך שאחד ממרכיבי החוכמה הוא היגיון והיכולת ליישם אותו במציאות כאשר צריכים להחליט לכאן או לכאן. 2. "דעת וניסיון לתועלת האדם והחברה" – לפי הגדרה זאת צריכים ניסיון בשביל חוכמה. אותו ניסיון חיים וכל אשר הוא מביא מהווים בסיס עקרוני לחוכמה. 3. "פיקחות, עורמה, מציאת עצה ותחבולה, חריפות מוח" – אותה חריפות מוח תאפשר לאדם להבדיל בין אמת לשקר, למצוא דרכים להבחין בין הדברים אשר נכונים ואלו אשר לא. חריפות מוח היא דבר נרכש על מהלך העולם וכיצד הוא מתנהל. למעשה מחיי היום-יום שלנו זאת האמא הפולניה שאומרת לך איך לתמרן את המערכת, מה כל פולטיקאי ופוליטקאי זומם, ולמה הטיפול במוסך עולה חצי מהמחיר של המכונית, אבל ניתן לראות שרוב "ההשכלה" הזאת כבר נרכשה במהלך נעוריה בבית פולני כשר למהדרין. למעשה קיבלנו כאן שחוכמה היא טריאדה בפני עצמה בכך שחוכמה היא גם היגיון, גם ניסיון וגם חריפות מוח. היגיון הוא דבר אשר רוכשים בילדות, חריפות מוח כאשר אנו נערים\נערות, וחריפות מוח כאשר אנו כבר מבוגרים. הטריאדה של "חוכמה" מציגה בפינו עובדה מוגמרת: צריך להיות גם בעל ילדות בריאה שיכולה להקנות היגיון, גם התבגרות בריאה שיכולה להקנות חריפות וגם ניסיון חיים אשר אפשר לרכוש רק מתקופת חיים ארוכה. וכל אלו נדרשים בשביל נתינת שיפוט. הכוונה בתפיסה היא לכלל הדברים אשר חיווינו בחיים והם הופכים לניסיון חיים מאורגן אשר עוזר לנו להבין מצבים חדשים יותר טוב. כלומר מדובר על כל מה שעברנו בחיים ובכך מעצב את תפיסת החיים\העולם שלנו. וזוהי תפיסת העולם הזאת שעוזרת לנו להגיע להחלטות מיודעות ולהבין מצבים חדשים, למשל מצב שבו עלינו לשפוט משהו. שוב ניתן לראות שהטריאדה שמה דגש על ניסיון, חריפות-מוח וגם במידה מועטת על היגיון. מהו ידע? ידע הוא סך הידיעות של אדם אשר מוביל להתפתחות התודעה. התודעה שלנו היא גם כלל החושים והתכונות של האדם שבהם הוא תופס ומרגיש את המציאות. כלומר שוב אנו מקבלים את אותם דברים: היגיון בכך שאדם צריך להשתמש בהגיונו שלו להבין את המציאות, הוא צריך לשם כך גם חריפות-מוח, הוא צריך ניסיון חיים כדי לאפשר לתכונות השונות שלו שבעזרתם הוא מבין את המציאות יותר טוב להתפתח. לכאורה מי שחשב על הטריאדה הזאת הוא מטומטם לא-קטן, למה הוא נתן את אותם שלוש הגדרות שוב ושוב רק במילים נרדפות? בשביל לענות על-כך עלינו להשוות את שלושת המילים אשר בטריאדה למילים לשלושת המילים שמצאנו שכל אחת מהן מכילה. חוכמה, תפיסה וידע לעומת ניסיון חיים, חריפות מוח והיגיון. אם נתאמץ ונחשוב על המצב נוכל לראות שלמרות ששלושת התכונות קיימות בשלושת החלקים של הטריאדה נוכל להגיד שלכל חלק אפשר להגיד שיש בו תכונה אשר יותר בולטת. לפי דעתי הסיווג יילך כך: בחוכמה יותר בולט עניין ההיגיון. בידע יותר בולט ניסיון החיים. ובתפיסה יותר בולטת חריפות המוח. עכשיו צריך להיזכר ברובד הנוסף עליו דיברנו בזמן שדיברנו על "טריאדת" החוכמה – הגיל. אם סיווגנו כך: היגיון מתקשר לילדות. חריפות מוח להתבגרות. וידע לתקופה בה אתה מבוגר. אז נוכל לעשות את הקישורים הבאים: חוכמה ß היגיון ß ילדות תפיסה ß חריפות-מוח ß נערות ידע ß ניסיון חיים ß בגרות לאחר מחשבה עמוקה על הטריאדה מצאנו את אשר היא ניסתה להגיד לנו. מה הפירוש של שלושת הרבדים? זה כבר אישי לכל אחת ואחד מאתנו. לפי דעתי הכוונה היא שכדי לשפוט בצורה איכותית צריך שכל אחת משלושת תקופות החיים שלנו תהיה "איכותיות". כלומר, בל לנו למהר ולהגיד שכשרון השפיטה קשור רק לבגרות, אלא גם למה שעשינו בזמן עד שהגענו לשם ומה שעשינו שהיינו שם. אני מזמין את כולכם לחשוב, להרהר ולשקול מה הטריאדה אומרת לו, ואם רוצים גם לשתף עם כולנו
ברכות זוהרות בשלל צבעים
"Tréde conaittig brethemnas: gáis, féige, fiss. שלושה דברים אשר שיפוט דורש: חוכמה, תפיסה, ידע." טריאדה זו עוסקת כפי שניתן לראות בנושא השיפוט ומהן הדרישות בכדי להיות כשיר לשפוט. אולם טריאדה זו מכילה בתוכה עוד טריאדה. ההגדרה האבסטרקטית של "חוכמה" היא לא פשוטה כפי שאנו נוטים להאמין. לפי מילון ספיר ישנם שלושה פירושים אפשריים לחוכמה ונעבור על כולם: 1. "...יכולת לשקול דברים בהיגיון" – ניתן לראות מכך שאחד ממרכיבי החוכמה הוא היגיון והיכולת ליישם אותו במציאות כאשר צריכים להחליט לכאן או לכאן. 2. "דעת וניסיון לתועלת האדם והחברה" – לפי הגדרה זאת צריכים ניסיון בשביל חוכמה. אותו ניסיון חיים וכל אשר הוא מביא מהווים בסיס עקרוני לחוכמה. 3. "פיקחות, עורמה, מציאת עצה ותחבולה, חריפות מוח" – אותה חריפות מוח תאפשר לאדם להבדיל בין אמת לשקר, למצוא דרכים להבחין בין הדברים אשר נכונים ואלו אשר לא. חריפות מוח היא דבר נרכש על מהלך העולם וכיצד הוא מתנהל. למעשה מחיי היום-יום שלנו זאת האמא הפולניה שאומרת לך איך לתמרן את המערכת, מה כל פולטיקאי ופוליטקאי זומם, ולמה הטיפול במוסך עולה חצי מהמחיר של המכונית, אבל ניתן לראות שרוב "ההשכלה" הזאת כבר נרכשה במהלך נעוריה בבית פולני כשר למהדרין. למעשה קיבלנו כאן שחוכמה היא טריאדה בפני עצמה בכך שחוכמה היא גם היגיון, גם ניסיון וגם חריפות מוח. היגיון הוא דבר אשר רוכשים בילדות, חריפות מוח כאשר אנו נערים\נערות, וחריפות מוח כאשר אנו כבר מבוגרים. הטריאדה של "חוכמה" מציגה בפינו עובדה מוגמרת: צריך להיות גם בעל ילדות בריאה שיכולה להקנות היגיון, גם התבגרות בריאה שיכולה להקנות חריפות וגם ניסיון חיים אשר אפשר לרכוש רק מתקופת חיים ארוכה. וכל אלו נדרשים בשביל נתינת שיפוט. הכוונה בתפיסה היא לכלל הדברים אשר חיווינו בחיים והם הופכים לניסיון חיים מאורגן אשר עוזר לנו להבין מצבים חדשים יותר טוב. כלומר מדובר על כל מה שעברנו בחיים ובכך מעצב את תפיסת החיים\העולם שלנו. וזוהי תפיסת העולם הזאת שעוזרת לנו להגיע להחלטות מיודעות ולהבין מצבים חדשים, למשל מצב שבו עלינו לשפוט משהו. שוב ניתן לראות שהטריאדה שמה דגש על ניסיון, חריפות-מוח וגם במידה מועטת על היגיון. מהו ידע? ידע הוא סך הידיעות של אדם אשר מוביל להתפתחות התודעה. התודעה שלנו היא גם כלל החושים והתכונות של האדם שבהם הוא תופס ומרגיש את המציאות. כלומר שוב אנו מקבלים את אותם דברים: היגיון בכך שאדם צריך להשתמש בהגיונו שלו להבין את המציאות, הוא צריך לשם כך גם חריפות-מוח, הוא צריך ניסיון חיים כדי לאפשר לתכונות השונות שלו שבעזרתם הוא מבין את המציאות יותר טוב להתפתח. לכאורה מי שחשב על הטריאדה הזאת הוא מטומטם לא-קטן, למה הוא נתן את אותם שלוש הגדרות שוב ושוב רק במילים נרדפות? בשביל לענות על-כך עלינו להשוות את שלושת המילים אשר בטריאדה למילים לשלושת המילים שמצאנו שכל אחת מהן מכילה. חוכמה, תפיסה וידע לעומת ניסיון חיים, חריפות מוח והיגיון. אם נתאמץ ונחשוב על המצב נוכל לראות שלמרות ששלושת התכונות קיימות בשלושת החלקים של הטריאדה נוכל להגיד שלכל חלק אפשר להגיד שיש בו תכונה אשר יותר בולטת. לפי דעתי הסיווג יילך כך: בחוכמה יותר בולט עניין ההיגיון. בידע יותר בולט ניסיון החיים. ובתפיסה יותר בולטת חריפות המוח. עכשיו צריך להיזכר ברובד הנוסף עליו דיברנו בזמן שדיברנו על "טריאדת" החוכמה – הגיל. אם סיווגנו כך: היגיון מתקשר לילדות. חריפות מוח להתבגרות. וידע לתקופה בה אתה מבוגר. אז נוכל לעשות את הקישורים הבאים: חוכמה ß היגיון ß ילדות תפיסה ß חריפות-מוח ß נערות ידע ß ניסיון חיים ß בגרות לאחר מחשבה עמוקה על הטריאדה מצאנו את אשר היא ניסתה להגיד לנו. מה הפירוש של שלושת הרבדים? זה כבר אישי לכל אחת ואחד מאתנו. לפי דעתי הכוונה היא שכדי לשפוט בצורה איכותית צריך שכל אחת משלושת תקופות החיים שלנו תהיה "איכותיות". כלומר, בל לנו למהר ולהגיד שכשרון השפיטה קשור רק לבגרות, אלא גם למה שעשינו בזמן עד שהגענו לשם ומה שעשינו שהיינו שם. אני מזמין את כולכם לחשוב, להרהר ולשקול מה הטריאדה אומרת לו, ואם רוצים גם לשתף עם כולנו
ברכות זוהרות בשלל צבעים