שלושה שירים על ילדים עצובים

שלושה שירים על ילדים עצובים

געגועים: כשרצית לישון צהריים שמתי לך את הדובי שלי בידיים כשנסעתי לאבא לשבת הצעתי לך לחבק את כל מה ששיך לי כל זה רק עד שאשוב מאבא ושוב תהיי איתי. רק אל תשאירי אותי לבד: כשאת ואבא נפרדתם היתי קטן בכיתי כל לילה, הייתי לבד ואת חשבת שרק לך כאב ולא ידעת מי את בכלל איבדת את זהותך ושכחת מבנך כל כך רציתי להיות עם שניכם רציתי שתחזרו ולא תפרדו הדמעות מעיני כל לילה זלגו ורציתי שתחליפי איתי יותר ממילה שתעיפי בי יותר ממבט אך את לא היית את ופשוט לא החזקת מעמד התמוטטת.. עד שיום אחד בא האמבולנס שאותך יחד איתו הוא לקח הסתכלתי ונופפתי לך ביד שתדעי שהשארת כאן ילד לבד אך את שכבת וכלל לא הגבת פחד מוות: אני רק כעסתי להרביץ כלל לא התכוונתי אך את התכנסת בתוך עצמך לא מוציאה הגה מלבך התעטפת באימה מגוננת על עצמך מפני המכה שאולי חשבת שתבוא היתי המומה באותם רגעים כי את רצת לפינת החדר והתחננת שלך לא ארביץ פרצתי לפתע בבכי כי באותם רגעים ראיתי בדיוק את עצמי מלפני שנים. יוניתתתתתתתת
 

לורה..

New member
אוי...יונית,שירים כ``כ מרגשים

שירים כל כך....כל כך נוגעים ברגשות,לקרוא אותם ולהרגיש דמעות מבפנים... אהבתי לקרוא אותם עם כל הרגשות שזזו בי בפנים. שלך לורה
 

lmerav

New member
ווואאאאוווווווו אבל וואוו אחד ענק..

שירים כה מרגשים ועצובים את הלב הורגים מבפנים ילדים עזובים ילדים מוזנחים הם הדבר הכי חשוב בעיני לחשוב שאכן קימיים ילדים כאלה הנשמה יוצאת אליהם והבטן מתהפכת לו רק יכולנו לעזור לכולם ?? באמת שזה היה גורם לי הרגשה טובה ,,, אני זוכרת ב``עובדה`` ריאיינו ילדים בבית יתומים אשר רוצים אבא ואמא הדמעות לא הפסיקו לזלוג מעיני על כל מחשבה רצינו לאמץ אחד או שניים אך העובדה שעדיין הסבתות קונות לבני את כל צרכיו גרמה לנו לרדת מהעינין----- לצערי. מירב לוי מקווה שתמשיכי להראות לנו עוד שירים יפים
 

גרא.

New member
ילד קטן לי...

ילד קטן לי, בן תפנוקים, עיניו כחולות, צחוקו פעמונים.. כשהוא מחייך, נמס לבבי בגופי מתחכך, מחבק,מחמדי.. אך עת,וקורה, מבטו זועף, מתרחק,מתנכר מסתגר,מצטנף.. שותק,וכועס דיבורו מהסס, ואיני מבינה, משתנק לבבי... עולמך מחמדי, כה שונה משלי, מה שטוב בשבילך, לא תמיד בשבילי המציאות,והכורח, מכאיבים,מאלצים שותקת..בוכה, דמעות,געגועים... אל תפחד מחמדי, אמא כועסת, לא עליך,ילדי.. עליו שהלך השאירך עמדי, אתה,שכל כך, את אבא רוצה, אך,אין בידי... ילד עצוב, בוכה בלילות, עיניו הכחולות, רטובות מדמעות, מתגעגע לאבא, לחום,משפחה, מפחד גם מאמא, כועסת,מכה... כל הכעס שיש, טינה,תעוקה, על בן זוג שסרח, שפגע,וברח, מתפוצץ,בלי משים על הכי שקרוב, ופותח פצעים, וקשה להחלים... שתדע מחמדי, גם אם בעצבוני, גופך,נפשך,פגעתי.. אוהבת אותך, מעריצה,מחבקת, ונורא, נורא, מצטערת... סליחה...
 

lmerav

New member
שיר מקסים . אהבתי מאוד. אך עצוב...

חבר`ה , השירים העצובים האלה גורמים לי לבכות ובעלי סובל ממני אז בבקשה , תירגעו.. מירב
 
יאאאאאא איזה יפה....

כן, אני מחמיאה לעצמי ברשותכם, וזאת למה? כי לגמרי לא ציפיתי לקבל תגובות, לא שאני לא חושבת שזה יפה, אלא שכתבתי ככה בשבילכם שתקראו לא היו לי ציפיות, (יאאאאאא איך אני מחמיאה לעצמי , יעני` לתת בלי לקבל תמורה). אבל חברים וחברות הפתעתם אותי בתגובות, בכך שעניתם כמובן, לא בתוכן התגובה, כי תוכן התגובה שלכם מובנית מאוד. אני עצמי מתרגשת בכל מה שקשור לילדים. בוא נעבור קצת לכאב שזה עושה לי, ילדים, סליחה, זה פורום הורים וילדים? יש כניסה לפורום אמא וילדים? טוב מאמינה שכן חחחחחה. אני רגשנית בכל מה שנוגע לילדים אינני יודעת אם זה נורמלי או שמה החיים הובילו אותי לכך. אפרופו התוכנית על היתומים של אילנה דיין, שהוזכרה כאן על ידכם באחד התגובות, גם לי כאב, כאב נורא, הרבה יותר בגלל שילדי היו יכולים להיות בסיטואציה דומה לזו. והיום הם איתי על חבל דק. מי שישמע יגיד, אין דבר כזה שאת לא אשמה, אבל מעדיפה להמנע מלתאר כי אם יתעמתו איתי כאן יהיה לי קשה להתמודד. אבל פעם לקחו לי את הילדים לשבוע, לא עשיתי דבר נורא, והוציאו צו הרחקה ממני יתכן והם לא היו חוזרים לאמא, לא שלא היו מחזירים אותם אלי, אלא מכיון שאני הייתי מתאבדת, בעצם ניסיתי, אבל לא הלך, המחשבה הפשוטה ביותר, כן לקחו לי אותם לשבוע מה שגם לשופטת היה קשה להבין איך עשו לי זאת. השבוע הילד שלי התלונן שהוא מרגיש רע, מגושם כזה, כלומר, הוא נראה טוב, רק שזה מה שאמר, ששאלתי למה אתה מתכוון הוא אמר שהוא לא מועיל בחיים למישהו, שהוא מרגיש שהוא לא יכול לתרום. אני ישבתי ושתקתי, לא בכיתי, כי כבר הוא בכה, לא בכי מפונק, בכי קורע לב. הייתי צריכה להתייעץ דחוף, אבל פחדתי כי כל התייעצות היתה מובילה למצב הקודם בו הייתי, כשהילד אמר פעם שהוא רוצה למות, בתמימות סיפרתי ליועצת בית הספר, כי בעצם רציתי עזרה ממנה וייעוץ והדברים יצאו מהכשרם עד אשר טענו שאולי הילד סובל בבית ומתעוללים בו, רצו להוציא אותו מהבית לפנמיה ואני סרבתי, אמרתי שהילד לא יכול בלעדי, אמרו לי, הוא יכול בלעדייך, זה את שלא יכולה בלעדיו. אז אמרתי משפט אחת, אם אתם תקחו לי את הילד לפנמיה אני מתאבדת באותם שניות תוך שעה הילדים כבר לא היו איתי. אני כבר לא מדברת על כך שהילדים מאז, חיים בתחושה של פחד. שאלו את אחד החברים שלהם (מישהי שמעה והעבירה לי זאת) ``מה היית מרגיש, אם היו מרחיקים אותך מאמא שלך שבוע ימים`` -זה הספיק לי. ועכשיו אחרי מה שהילד אמר, אין לי עם מי להתייעץ אני מפחדת אני חוששת. אחרי ההרחקה, בית המשפט חייב אותי לקחת מטעמם את הילדים לאבחון מקצועי והם אכן הלכו להרבה מאוד פגישות בעקבות זה התוצאות היו שאסור יהיה להרחיק את הילדים מהבית כי אם יעשה כן תגרם לילדים טראומה...הווה אומר שהילדים אכן מטופלים עשר . מה אגיד לכם, אל תזילו דמעות ואל תבכו, אין זמן לזה, הזמן עובר וצריך לשרוד כרגיל אם לא בשבילנו אז בשביל הילדים שבאו לאויר העולם. אם שאלתם את עצמכם איפוא אבא בתמונה, אז אבא אכן בתמונה תומך אוהב ועוזר, ובאותו יום שהרחיקו את הילדים שמעתי איך מנהלים שיחות בניהם להרחיק את הילדים אצל משפחה אומנת שבוע ימים ואז מהר עשיתי שיחת טלפון לאבא שהגיע תוך דקות ומשם סוכם שהילדים ישהו אצלו שבוע, למרות שזה היה השבוע הקשה של ילדי בחייהם עד היום, לא פעם הוזעקתי לשם כי הילד היה חולה , כאבי בטן, כאבי ראש ומה לא, רק שאמא תבוא, והייתי יושבת איתו שם עד שנרדם וחוזרת הביתה בוכה, ואפופה . שלכם יוניתתתתת גרא, אם תרצה לייעץ לי בענין האמירה של בני האחרונה אשמח מאוד, הוא בן 8 . תודה יוניתתתתת
 

לורה..

New member
יוניתתת

אני קוראת ו...קשה לא להשתנק מבפנים,קשה להישאר אדיש למילים הכתובות. לקרוא מה עובר עלייך,על ילדייך ולהיחנק מדמעות.... הבן שלי בגיל של בנך...,בן 8 , יונית...אני לא יכולה לייעץ לך בכלום,אבל יכולה כן לשלוח לך חיבוק ענק..,ליבי עלייך,על ילדייך... שולחת לך מכאן חיבוק מכל הלב ושתראי רק אור בהמשך הדרך,את ומשפחתך. אני מאחלת לך רק רוגע ושלווה שלך לורה30
 

t@gel

New member
יונית מקסימונת שלי

כל כך מצטערת... קוראת אותך עם דמעות בעיניים... כואבת אותך, את כאבך...לא מתיימרת לנסות להבין.. יש לי הרבה דמעות עכשיו...ויש לי עוד דמעה אחת מיוחדת.. זוהי דמעה של אושר...שמחה שאת כבר לא שם...נגאלת והטריגרים האלו...יטושטשו...לאט לאט אוהבת אותך המון...את חזקה ומוחדת... ראיתי בך את רוח הקרב של השורדת... שלך לתמיד...תגל
 
שוב שוב שוב תודה!!!!

לורה תודה תודה מכל הלב. תגל תודה גם לך מכל הלב. אתן מקסימות. יוניתתתתתתתתת
 
למעלה