שלוש בבוקר

שלוש בבוקר

שלוש בבוקר ואת לא נרדמת מסתכלת מחלון על כוכב לבואו של בוקר מייחלת הלילה הוא אויבך מאז שהוא עזב את בודדה עכשיו לחומו עורגת ומנסה לשקוע לתוך המסך אבל את לא מצליחה אותו לשכוח רוצה אותו לידך כל כך הוא הלך מזמן ואת לא מעכלת איך ממנו נותרה לך רק תמונה את מביטה בה ואת עצמך שואלת האם גם הוא חושב עלייך בלילות ללא שינה ובגופך עובר רעד געגוע ובעינייך נקוות הדמעות ואת שמו בחרש את לוחשת את קורבן של אהבות ואכזבות. שלוש בבוקר פוקח את עיניך אתה משקיף מהחלון לחשיכה אתה לא מסוגל לישון בשקט אתה כל כך כואב והיא כבר לא איתך אתה חושב עליה ולוחש את שמה מעולם לא אמרת לה את האמת למה אותה עזבת ונטשת כדי שלא תראה אותך גוסס ומת בחייך במותך אתה קורבן אהבתך נשכב על המיטה עוצם את שתי עינייך זועק את שמה בנשימתך האחרונה את מרגישה מחנק את לא נושמת שלוש בבוקר תמה האהבה שלוש בבוקר ואת נרדמת עם דימעה
 

עדי0078

New member
קודם כל יפה מאוד

המבנה קצת מקשה על הקריאה הרצופה, יש פעמים שעברת שורה בדיוק במקום וזה מעצים את המשפט, ויש פעמים שעדיף בלי.. אבל היי, זאת רק דעתי :) חוץ מזה, כתיבה נורא חדה וטובה..
 
למעלה