שלוש ורבע

[נ ע ה1]

שלוש ורבע

שלום יעל שוב, (עכשיו אני שואלת לגבי הבת הגדולה - שלוש ורבע כמעט) לפני כמה חודשים ניסיתי קצת לעבוד עם הבחורה בחוברות - יוצא דופן, לצבוע צורות בקוים והיא לא התעניינה. סתם קשקשה על כל התמונה. לאחרונה שמתי לב שהיא מבינה את מוצג ה"צביעה בפנים" - האם זה מאוחר מידי? למה עוד אפשר לכוון אותה? האם כדאי לנסות שוב לעבוד איתה על "יוצא דופן"? על מתיחת קו בין עצמים, ציור קו על קוים מקווקוים או שזה עוד מוקדם ל"דפי עבודה"? ואם כן -מאילו סוגי מטלות מומלץ להתחיל? אילו משחקי קופסה מומלצים? יש לנו משחק הזכרון, לוטו, דומינו, הפכים, מתאים לי, אוני' לגן, קרוב רחוק... שאלה נוספת: היא תישאר בגן שלה שנה נוספת אך תהיה הגדולה ביותר (שלוש וחצי בתחילת השנה) אני רוצה להדגיש לגננת אילו מיומנויות התפתחותיות אני רוצה שיעבדו איתה כך שיתאימו לגילה (היא אמורה לעשות את זה לבד, אבל אני רוצה להיות עם היד על הדופק ולבדוק שהיא אכן עושה זאת) - איפה אני יכולה למצוא מה מתאים לגיל שלוש וחצי - ארבע מעבר למה שמתאים לשנתתים-וחצי - שלוש ? למשל, איזה פאזלים היא אמורה לעשות כעת בגיל שלוש + ? אילו משחקים מתאימים לגיל שלוש וחצי - ארבע ? (כך שאבדוק שקיימים משחקים מאתגרים עבורה בגן) המון תודה ! נעה.

 

[יעל כץ]

בת שלוש ורבע

נעה שלום, השאלות שלך מאתגרות, כרגיל, ודורשות ממני לחשוב היטב לפני שאני עונה...כדי לא ליפול למעין מלכודת שיש בשאלות הללו. והמלכודת היא - אכן לספק לך את הנורמות. ואני רוצה להסביר. את מבקשת ממני בעצם מעין צ'ק ליסט - רשימת נורמות התפתחותיות כדי לדעת איך לעבוד עם הבת שלך אבל גם איך לשמור על הגננת. וכאן יש בעיה. כיוון שהנורמות כמו טבלאות ההתפתחות למיניהן, נועדו בעיקר לאנשי מקצוע, להוות מסגרת שתאפשר לקבל תמונה על הילד הספציפי, ובעיקר לאתר חריגות. כשהורים נכנסים לטבלאות האלה - אגב גם כשהורה הוא איש מקצוע, הן יכולות להיות גורם מלחיץ עבורו, וכך הן מאבדות מהמטרה שלהן. ואני אתן לך דוגמה - נניח שיש ילדים שמתחילים להתייחס ל'צביעה בפנים' כבר בגיל שנתיים וחצי או שלוש. אז מה זה אומר על הבת שלך? שההתפתחות שלה נפגעה? שהעתיד שלה נראה פחות ורוד? מה זה משנה בעצם? הרי הילדה שלך, כך אני מתרשמת מהתיאורים הקודמים שלך, היא ילדה מפותחת להפליא. ומה יקרה אם היא תרכיב פאזל של 30 חלקים בעוד יש ילדים בגילה שמצליחים להרכיב 50 חלקים. שוב, אנא תשאלי את עצמך - למה זה חשוב? במילים אחרות, אסור, אבל ממש אסור, לקחת את הילד הפרטי, 'לפרוט אותו לפרוטות' ולבדוק האם הוא עומד בנורמות המקובלות. את יודעת למה? קודם כל, כי הורה שעושה את זה משדר, בהכרח, לחץ לא רלוונטי על הילד. לעמוד בסטנדרטים, ואולי אפילו להשיג אותם. הלחץ הזה לא תורם לבטחון העצמי של הילד. באמת שלא, יותר סביר - שהוא פוגע בו. בנוסף, במצב כזה ההורה עלול לאבד את היכולת שלו להתבונן בילד שלו, בייחודיות שלו, בדרך שבה הוא מתפתח, לומד, מתנסה, חוקר... ההתפעלות הזו של הורה מהילד, היכולת שלו להיות איתו במקום שהילד נמצא וליהנות ממנו כמו שהוא - היא היא העיקר, היא זו שממנה הילד יתפתח בצורה טובה ביותר לבסוף. ועוד דבר, ההתפתחות היא לא אחידה. התפתחות אחידה יש רק בספרים ובטבלאות ההתפתחות, שלא מייצגות, כאמור, ילד אמיתי. הילד הספציפי מתפתח בקצב שונה, בתחומים השונים. לעתים הוא סוגר את הפער בהמשך, ולעתים - פחות. את תראי את זה יותר ויותר אצל הבת הזו שלך. את תגלי שיש תחומים שהיא חזקה אך יש תחומים שבהם היא חלשה יחסית. כשיש פער משמעותי, בוודאי שצריך לעזור, אבל לא להגזים גם בכך. ובאשר לגננת - מציעה לך לסמוך עליה. בחרת בה? תסמכי עליה ותסמכי גם על הבת שלך. תני לילדה להיות ילדה ולמצות את שנות הגן.

 

[reut04]

so how to encourage a child ?

(you can answer in Hebrew) I think the idea that she wants to get is how to encourage her to develope more. IJust like here in the website there are many articles about the baby's developement in the first 2 years and although every baby is a bit different it gives the parent the ability to encourage the baby - to flip, to crawl etc. The "developement encouragements" tips (in Tipat Chalav etc) are mainly for the first two years. and what after that ? Are there anywhere articles/ books like this for older ages ? Or just because children over 3 years old are in kindergardens then all the professional information is kept "secret" for professionals and not for the parents...?

 

[יעל כץ]

תשובה

רעות שלום, אפשר בהחלט לאתגר ולטפח ילדים מעל גיל 3, והכוונה היא לא להשאיר הכל לגננת. הנקודה שחשוב היה לי להדגיש, זה שכיוון שככל שהילדים גדלים, כך ההבדלים הבין אישיים בולטים יותר, והדרך והקצב שבה הילדים רוכשים את הידע ומתפתחים - שונה. למשל, רב התינוקות מתהפכים בין 3-7 חודשים. טווח של 4 חודשים. מאידך יש ילדים שמתעניינים באותיות ואף מתחילים לקרוא בגיל 3.5 שנים ואחרים מתחילים להתעניין באותיות רק לקראת גיל 6 (טווח של 30 חודשים). ובכל זאת, למיטב ידיעתי, אין קשר בין זה לבין הצלחה בלימודים או בחיים. לכן, להערכתי, גם אני ויתכן שגם אחרים לא ממהרים לתת רשימה של נורמות כלליות. אני כאן בשביל לתת תובנות על ההתפתחות, לתת רעיונות לצעצועים, משחקים, הפעלות וכו', אשמח לעזור ברעיונות איך לפתח/לטפח תחום ספציפי. למשל, איך לפתח מוטוריקה עדינה בגיל X. איך לקרב אותו לתחום אחר, אבל לא רשימה של נורמות.

 

[נ ע ה1]

המשך - הבהרה

שלום יעל, קודם כל תודה על כל התשובות. אין כוונתי להשוות את בתי לנורמות ולטבלאות (ברור לי שבסופו של דבר כולם יגיעו לאותה רמה) אבל תסכימי איתי שיש דברים שהיא תתפתח בהם לבד (מוטוריקה גסה למשל) גם בלי עזרה ואז אני רק צריכ לשים לב פתאום שהיא יודעת לקפוץ, לעמוד על רגל אחת וכד', אבל יש תחומים שבהם כן כדאי לחשוף אותה לגירויים - מושגים וכד'. כמו שבגיל שנה וחצי "המלצת" לי להתחיל לדבר עם בתי הקטנה על מושגים של צבע וצורה (גם אם יקח לה עוד שנה ושנתיים "ללמוד" אותם, ואין לי שום בעיה שתעשה את זה בקצב שלה, אבל חשוב שאני אתחיל להכיר לה את המושגים האלו) - אז השאלה היא מה אני יכולה "להכיר" לבת השלוש, גם כדי שאוכל להבחין מה היא אוהבת וכו'. כיון שאני לא יודעת אילו מושגים (למשל) יכולים בכלל להתאים לגילה - אני צריכה עצות, למשל: איך אפשר לפתח אצלה יכולת ריכוז, אילו מושגים מתאימים להכיר לה - האם "יוצא דופן" שייך בכלל עכשיו או שרק בעוד שנתיים, למשל...?. למשל במוטוריקה עדינה - ציור היא יכולה לפתח לבד (אני רואה שהיא מתחילה לצייר עיגולים) אבל אני צריכה הכוונה כדי "להציע" לה לצבוע בתוך צורות. אז זו היתה כוונתי - מה את מציעה לי "להציע" לה - ואז אראה אם זה מעניין אותה בכלל (ובלי להילחץ אם לא) לגבי הגננת - אני סומכת עליה, אבל כיון שיהיו בקבוצה שלה גם ילדים קטנים יותר (שנתיים+) אני חוששת שאולי לא יהיו לה מספיק אתגרים. לכן אני רוצה לספק לה בבית גירויים שאולי בגן לא יסופקו לה. והשאלה היא - איזה? האם באמת קיים איזשהו ספר על התפתחות ילדים בגילאי הגן ? (לגילאי שנה - שנתיים מצאתי הרבה, אבל לא מעבר לגילאים אלו) ושוב - המון תודה מראש! נעה.

 

[נ ע ה1]

ועוד נקודה אחת

יש הרבה מושגים בתחום של התפתחות ילדים שהם מושגים בסיסיים לאנשי מקצוע אבל כהורה אני לא מודעת לכך שהם "תחום התפתחותי", למשל: תיאום עין-יד, הבנת סיבה ותוצאה,השלם וחלקיו וכד'. לכן אני חושבת שיש מקום לתת "רשימת תחומים" שבהם הילד מתפתח (אולי לא לפי גילאים אלא אפילו עד גיל ביה"ס) ולו רק כדי שאנו כהורים נכיר את המושגים האלו ונדע לשים לב כשהילד "מבטא" אותם...

 

[יעל כץ]

תשובות

נעה שלום, יש ספר שנקרא נדמה לי 'התפתחות מ-0 עד 5'. ספר כחול, שבו יש אבני דרך כאמור עד גיל 5 שנים. באתר של טיפת חלב (תכתבי בגוגל: טיפת חלב ברשת) יש מעט נורמות עד גיל 5. לגבי התפתחות - זו ענין של גישה. יש שיגידו שילדים לומדים מושגים 'מהאוויר'. כלומר, מתוך המעורבות בחיי היום-יום. כשאת מדברת אליה ומשתמשת במושגים שונים תוך כדי דיבור. למשל: "תני לי את החולצה האדומה עם השרוולים הארוכים... שמונחת על המיטה שלך. שימי לב כמה מושגים יש כאן (צבע, אורך, מרחב). . אותם אנשי מקצוע, מתנגדים מאד לבודד מושגים בתוך משחקים דידקטיים. והערה אחרונה בנושא - מוטוריקה גסה היא תחום שחשוב מאד לא להזניח אותו. יש לו השפעה גדולה על שאר ההתפתחות. כמה רעיונות לפעילויות שמתאימות לגיל שלה: * לפיתוח שליטה על אצבעות כף היד וחיזוק שרירי הידיים - עבודה עם בצק: בצק בלבד, למשל לעשות נחשים. וגם עם צעצועי הבצק. אפשר להתחיל לתת לה לגזור במספריים בטיחותיות. לצבוע - אפשר לתת חוברות צביעה פשוטות. בדר"כ אפשר לצפות שהיא תתייחס לגבולות אם כי בוודאי שתהיה חריגה. חשוב שהצביעה תהיה מהנה ולא מלחיצה, כמובן. ההתנסות כאן היא החשובה. עם מגוון של כלי כתיבה: טושים עבים ודקים יותר, צבעי שעווה שונים - לא דקים מדי. מדבקות, אפשר לתת להשחיל חרוזים גדולים. לבנות מגדלים או מבנים כלשהם עם קוביות עץ. את יכולה להראות לה איך שני צבעים הופכים לצבע שלישי באמצעות בצק למשל: לתת לה ללוש צבע צהוב, להוסיף אדום וללוש יחד ולראות איך הם הופכים לכתום. * דימוי גוף - את יכולה בהחלט לדבר איתה על חלקי הגוף השונים, לתת לה לשחק במר תפו"א, למצוא חלקי גוף ופנים בבובות, בתמונות שבספרים או כמובן אצלה ואצלך. * מבחינת מושגים, בסביבות הגיל הזה הילדים ממיינים אובייקטים לפי ממדים שונים. למשל, צבע, צורה, גודל. אפשר לשחק איתה במשחקי מיון. למיין חפצים/קוביות וכו' לפי ממדים שונים. המושגים שהיא עשויה להכיר הם מושגים קונקרטיים, למשל: מלא-ריק, קרוב-רחוק, גבוה-נמוך, מושגים שאפשר להמחיש. מושג מופשט הוא למשל: יפה-מכוער, חכם-טיפש. תוך כדי דיבור, כמו שכתבתי למעלה, רצוי לשלב מושגי מרחב: מעל, מתחת, בתוך, בחוץ... אפשר גם לשחק במשחקי התאמה למיניהם: אמא-גור, חיה-בית, פטיש-מסמר, אם כי בכל המשחקים הללו כדאי להתחיל עם הצמדים הפשוטים יותר, שסביר שתדע. לא חייבים לדעת הכל מייד. אפשר לשלב את המשחקים בשאלות של הבנה: מה עושים עם פטיש?

 

[נ ע ה1]

המון המון תודה

על שלל הרעיונות ! אנסה אותם. מה כוונתך בצבעי שעווה שונים - גדלים שונים? או שיש סוגים שונים? (בעבר נתתי לה קריולה ופנדה) ולמה לא דקים? כיון ש"הזהרת" לא להזניח את המוטוריקה הגסה - התוכלי להציע לי רעיונות לפעילות גם בתחום זה?

 

[יעל כץ]

צבעים ועוד

נעה שלום, צבעי שעווה אלה צבעי הקריון, כאלה שצריך ללחוץ כדי שהצבע יצבע, לעומת טוש, שחוזק הצבע קבוע. יש כל מיני צבעי שעווה - עבים יותר ודקים יותר. כדאי לתת מגוון, כי כל סוג מתרגל אחיזה קצת שונה. לגבי צבעים דקים - אני מתכוונת לטושים המאד דקים. לעתים הם לא נוחים לאחיזה לילדים הצעירים. פשוט שימי לב. לגבי מוטוריקה גסה - פשוט שימי לב שהיא מרגישה נוח עם הגוף שלה, שהיא מטפסת, מתגלשת, קופצת.. .ולא נמנעת מפעילות עם הגוף. זה הכל.

 

[נ ע ה1]

הבנתי

דוקא לקטנה חשבתי לתת קצת טושים, כי עדיין קשה לה ללחוץ על הצבע, ואולי עם הטושים - היא תראה ש"זה עושה משהו" ותמשיך. אנסה גם וגם. אין ספק שהיא מרגישה נוח עם הגוף שלה - מטפסת על הספה, מתגלשת על הספה, מטפסת על העגלה של הקטנה, קופצת - הכל בסדר. שוב רציתי להודות לך על שפע הרעיונות שנתת לי !