שלוש ישועות
הברית החדשה היא ברית של ישועה גדולה שאלוהים נותן לנו בני האדם. ישועה ממה? מעצמנו בעיקר. אנחנו בני האדם כל-כך עסוקים בעצמנו, מחפשים תשומת לב שלא אנשים בכל מיני דרכים, מחפשים הכרה במי שאנחנו, דואגים לעצמנו שיהיה לנו ולמשפחתנו הקרובה(במקרה הטוב) נוח ונעים. אנחנו מחפשים להשתעשע, בכל מיני דברים, אם באמצעי בידור, כגון טלוויזיה, קולנוע, תאטרון, קריאת ספר(במקרה הטוב), מבקשים להיות מוגנים בבתים שלנו, דואגים שתהייה לנו ולילדנו פרנסה, מחפשים דרכים לפתח את שכלנו, בוחנים דרכים להתפתחות וצמיחה רוחנית, האדרה והעצמה אישית, ומחפשים כל הזמן דברים חדשים, ריגושים חדשים, חוויות חדשות, צעצועים חדשים. זה הטבע של כולנו. אנחנו אוהבים את חיי הנוחות, ומחפשים אחרי החיים האלה, וכשמשהו חסר, או לא עובד כמו שצריך, אם אנחנו לא מוצאים את הדרך שלנו להתפתחות ולצמיחה רוחנית, אם אנחנו לא מוצאים דרכים לפתח את שכלנו, אם אין לנו מספיק פרנסה עבורנו ומשפחתנו, אם אין לנו מקום מוגן להיות בו, או שאנו חרדים שמא לא יהיה לנו מקום כזה, אם אמצעי הבידור אינם מספקים אותנו, אם יש משהו או מישהו שמונע מאיתנו את הנוחיות, אנו מתמלאים במרירות, כעס פחדים ודאגות שמניעים את חיינו. למעשה הפחדים והדאגות הם השולטים על המחשבות שלנו, ויוצרים בנו מערכת מחשבות שלילית למדי. אלוהים רוצה שנצא מכל זה, מהמעגל הרדיפה אחרי חיי עושר, עונג נוחיות והכרה(שבמידה ואינם אנו נלחצים, מתמלאים בפחד ובדאגה) ורדיפה מתמדת אחרי הדבר שימלא את החלל הריק שנפער בתוכנו. אלוהים רוצה שנתרכז בו, בכדי שנוכל להשתחרר מעצמנו, שנוכל לחיות חיים מלאים באהבה ואושר שרק אלוהים יכול לתת לנו. בדבר ה', אנו מוצאים שלושה סוגי ישועה. 1.ישועת הרוח - היא הלידה החדשה. "וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים -- תִּוָּשַׁע. הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע." (רומים י': 9,10) 2. ישועת הנפש - היא ההליכה עם האדון ונשיאת הצלב. (שאול אומר באחת מאיגרותיו, שעלינו לפעול למימוש ישועתנו). 3. ישועת הגוף - היא בואו בפעם השניה של האדון ישוע המשיח שלא לעניין החטא, כי אם לישועה(כפי שכתוב באל העברים). ישועת הרוח אלוהים ברא אותנו מושלמים, מלאי חיים מלאים בדעת אלוהים ובשלום ושמחה שמימיים. כפי שאלוהים הוא אחד הוא עשה אותנו אחד(כל אדם בפני עצמו הוא אחד). וכפי שאלוהים הוא שילוש - אב, בן ורוח הקודש, הוא ברא אותנו שילוש - גוף, נפש ורוח. אלוהים הציב את האדם בגן עדן שם היה עץ הדעת טוב ורע, אשר אלוהים אסר על האדם לאכול ממנו, כיוון שביום אכלו ממנו האדם מות ימות. האדם התפתה לשטן ואכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, באותו הרגע האדם מת מוות רוחני, הרוח שלו מתה, הוא נפרד כליל מאלוהים, הפחד חדר אל תוך ליבו ונפשו ונפער בתוכו חלל עמוק, שרק אלוהים יכול למלא. ובהמשך יותר מאוחר הוא גם מת מוות פיזי. הרוח של האדם מתה. וכפי שדרך האדם הראשון, הומתה רוח האדם, כך דרך האדם השני(המשיח), רוח האדם מקבלת חיים - חיים חדשים. המשיח מעיר את רוחנו שמתה, כשאנחנו נושעים, כשאנחנו נולדים מחדש, כשאנחנו מאמינים ומקבלים ומתוודים על כך שישוע מנצרת הוא המשיח בן-האלוהים, אנו מקבלים ישועה ורוחנו קמה לתחייה מן המתים. אנחנו נושעים מהחטא - מהאנוכיות, מהאגוצנטריות, מהפחד מהגאווה ומהתאווה. אלוהים תופס את מקומו בלבנו באמצעות רוח הקודש, הרוח שלנו מתעוררת לעולם הרוחני האמיתי, האדם הפנימי שלנו נולד, הנפש שלנו מתחילה במסע של טיהור והתקדשות והגוף שלנו מתמלא בחיות שלא ידענו כמותה. ישועת הנפש לאחר שהאדם נולד מחדש- מהרוח, מתחיל תהליך בחייו - תהליך של התקדשות, האדם נושע - שמו נכתב בספר החיים, אך עתה עליו לפעול למימוש ישועתו, להליכה עם האדון. המשמעות של הליכה עם האדון, היא מודעות בכל רגע ושלב בחייו לנוכחותו בחיינו, היא אוזניים קרויות, לב כמהה אליו, כניעה למרותו וציות לדברו. הליכה עם האדון, היא התכחשות טוטלית ל'אני' - לאגו. היא יציאה מתוך הכורסה הנוחה, היא כנסיה לתוך השלום של אלוהים לתוך השמחה והאהבה שלו, והפסקה של כל פעילות "אנושית" - רדיפה אחרי תענוגות, אחרי הכסף, אחרי הנוחיות, אחרי תשומת הלב וההכרה והערכה מצד החברה. הליכה עם האדון היא הפסקה בהתעסקות בעצמנו, והתחלה בהתעסקות בו - במשיח באלוהים ובמלכותו. ישועת הגוף ישוע המשיח עתיד לחזור באותה הדרך שהוא הלך אל ימינו של האב - בענני השמים. דבר ה' אומר לנו שבפעם השנייה שהוא יבוא הוא לא יבוא לשם החטא אלא לשם הישועה. הישועה הסופית של אלו אשר האמינו, שקיבלו אותו והתוודו שהוא האדון, שנטבלו במים וברוח, שהלכו אחריו ונשאו את הצלב וביקשו את הקדושה והטוב והיטיבו עם כל אדם, וקיוו וציפו ליום ה' הגדול והנורא בכיליון עיניים לבוא האדון ישוע המשיח. במקום נוסף באחת האגרות כתוב, שהציפייה לבואו בפעם השנייה מטהרת אותנו. אנו המאמינים בשמו ומקווים לבואו בענני השמים בפעם השניה, נקבל גם את ישועת הגוף, כשנלקח אליו לאחר תקיעת השופר השביעי, לאחר תקומת המתים הראשונה. ואז נחגוג את משתה חתונת השה, ונקבל גוף חדש כמו גופו שלו שלאחר תקומתו מבין המתים.
הברית החדשה היא ברית של ישועה גדולה שאלוהים נותן לנו בני האדם. ישועה ממה? מעצמנו בעיקר. אנחנו בני האדם כל-כך עסוקים בעצמנו, מחפשים תשומת לב שלא אנשים בכל מיני דרכים, מחפשים הכרה במי שאנחנו, דואגים לעצמנו שיהיה לנו ולמשפחתנו הקרובה(במקרה הטוב) נוח ונעים. אנחנו מחפשים להשתעשע, בכל מיני דברים, אם באמצעי בידור, כגון טלוויזיה, קולנוע, תאטרון, קריאת ספר(במקרה הטוב), מבקשים להיות מוגנים בבתים שלנו, דואגים שתהייה לנו ולילדנו פרנסה, מחפשים דרכים לפתח את שכלנו, בוחנים דרכים להתפתחות וצמיחה רוחנית, האדרה והעצמה אישית, ומחפשים כל הזמן דברים חדשים, ריגושים חדשים, חוויות חדשות, צעצועים חדשים. זה הטבע של כולנו. אנחנו אוהבים את חיי הנוחות, ומחפשים אחרי החיים האלה, וכשמשהו חסר, או לא עובד כמו שצריך, אם אנחנו לא מוצאים את הדרך שלנו להתפתחות ולצמיחה רוחנית, אם אנחנו לא מוצאים דרכים לפתח את שכלנו, אם אין לנו מספיק פרנסה עבורנו ומשפחתנו, אם אין לנו מקום מוגן להיות בו, או שאנו חרדים שמא לא יהיה לנו מקום כזה, אם אמצעי הבידור אינם מספקים אותנו, אם יש משהו או מישהו שמונע מאיתנו את הנוחיות, אנו מתמלאים במרירות, כעס פחדים ודאגות שמניעים את חיינו. למעשה הפחדים והדאגות הם השולטים על המחשבות שלנו, ויוצרים בנו מערכת מחשבות שלילית למדי. אלוהים רוצה שנצא מכל זה, מהמעגל הרדיפה אחרי חיי עושר, עונג נוחיות והכרה(שבמידה ואינם אנו נלחצים, מתמלאים בפחד ובדאגה) ורדיפה מתמדת אחרי הדבר שימלא את החלל הריק שנפער בתוכנו. אלוהים רוצה שנתרכז בו, בכדי שנוכל להשתחרר מעצמנו, שנוכל לחיות חיים מלאים באהבה ואושר שרק אלוהים יכול לתת לנו. בדבר ה', אנו מוצאים שלושה סוגי ישועה. 1.ישועת הרוח - היא הלידה החדשה. "וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים -- תִּוָּשַׁע. הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע." (רומים י': 9,10) 2. ישועת הנפש - היא ההליכה עם האדון ונשיאת הצלב. (שאול אומר באחת מאיגרותיו, שעלינו לפעול למימוש ישועתנו). 3. ישועת הגוף - היא בואו בפעם השניה של האדון ישוע המשיח שלא לעניין החטא, כי אם לישועה(כפי שכתוב באל העברים). ישועת הרוח אלוהים ברא אותנו מושלמים, מלאי חיים מלאים בדעת אלוהים ובשלום ושמחה שמימיים. כפי שאלוהים הוא אחד הוא עשה אותנו אחד(כל אדם בפני עצמו הוא אחד). וכפי שאלוהים הוא שילוש - אב, בן ורוח הקודש, הוא ברא אותנו שילוש - גוף, נפש ורוח. אלוהים הציב את האדם בגן עדן שם היה עץ הדעת טוב ורע, אשר אלוהים אסר על האדם לאכול ממנו, כיוון שביום אכלו ממנו האדם מות ימות. האדם התפתה לשטן ואכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, באותו הרגע האדם מת מוות רוחני, הרוח שלו מתה, הוא נפרד כליל מאלוהים, הפחד חדר אל תוך ליבו ונפשו ונפער בתוכו חלל עמוק, שרק אלוהים יכול למלא. ובהמשך יותר מאוחר הוא גם מת מוות פיזי. הרוח של האדם מתה. וכפי שדרך האדם הראשון, הומתה רוח האדם, כך דרך האדם השני(המשיח), רוח האדם מקבלת חיים - חיים חדשים. המשיח מעיר את רוחנו שמתה, כשאנחנו נושעים, כשאנחנו נולדים מחדש, כשאנחנו מאמינים ומקבלים ומתוודים על כך שישוע מנצרת הוא המשיח בן-האלוהים, אנו מקבלים ישועה ורוחנו קמה לתחייה מן המתים. אנחנו נושעים מהחטא - מהאנוכיות, מהאגוצנטריות, מהפחד מהגאווה ומהתאווה. אלוהים תופס את מקומו בלבנו באמצעות רוח הקודש, הרוח שלנו מתעוררת לעולם הרוחני האמיתי, האדם הפנימי שלנו נולד, הנפש שלנו מתחילה במסע של טיהור והתקדשות והגוף שלנו מתמלא בחיות שלא ידענו כמותה. ישועת הנפש לאחר שהאדם נולד מחדש- מהרוח, מתחיל תהליך בחייו - תהליך של התקדשות, האדם נושע - שמו נכתב בספר החיים, אך עתה עליו לפעול למימוש ישועתו, להליכה עם האדון. המשמעות של הליכה עם האדון, היא מודעות בכל רגע ושלב בחייו לנוכחותו בחיינו, היא אוזניים קרויות, לב כמהה אליו, כניעה למרותו וציות לדברו. הליכה עם האדון, היא התכחשות טוטלית ל'אני' - לאגו. היא יציאה מתוך הכורסה הנוחה, היא כנסיה לתוך השלום של אלוהים לתוך השמחה והאהבה שלו, והפסקה של כל פעילות "אנושית" - רדיפה אחרי תענוגות, אחרי הכסף, אחרי הנוחיות, אחרי תשומת הלב וההכרה והערכה מצד החברה. הליכה עם האדון היא הפסקה בהתעסקות בעצמנו, והתחלה בהתעסקות בו - במשיח באלוהים ובמלכותו. ישועת הגוף ישוע המשיח עתיד לחזור באותה הדרך שהוא הלך אל ימינו של האב - בענני השמים. דבר ה' אומר לנו שבפעם השנייה שהוא יבוא הוא לא יבוא לשם החטא אלא לשם הישועה. הישועה הסופית של אלו אשר האמינו, שקיבלו אותו והתוודו שהוא האדון, שנטבלו במים וברוח, שהלכו אחריו ונשאו את הצלב וביקשו את הקדושה והטוב והיטיבו עם כל אדם, וקיוו וציפו ליום ה' הגדול והנורא בכיליון עיניים לבוא האדון ישוע המשיח. במקום נוסף באחת האגרות כתוב, שהציפייה לבואו בפעם השנייה מטהרת אותנו. אנו המאמינים בשמו ומקווים לבואו בענני השמים בפעם השניה, נקבל גם את ישועת הגוף, כשנלקח אליו לאחר תקיעת השופר השביעי, לאחר תקומת המתים הראשונה. ואז נחגוג את משתה חתונת השה, ונקבל גוף חדש כמו גופו שלו שלאחר תקומתו מבין המתים.