שלוש שנים מאז המסע לפולין
- פותח הנושא טיפקסית
- פורסם בתאריך
לפעמים זה מרגיש כמו אתמול
הרי סך הכל המסע הזה הוא בעצם פתיחתו של תהליך מסוים ואישי אצל כל אחד ואחת,אצל מי יותר ואצל מי פחות,מי נוטה להתעניין יותר ולהעמיק. יש אנשים שאחרי המסע מעדיפים להתנתק ממה שעבר עליהם כי הקושי המנטאלי הוא עצום!!. לי לקח כחודש וחצי עד שבכלל הצלחתי לחזור לעצמי מנטאלית,כי כל דבר קטן שחשתי אז הזכיר לי את המסע. היום בדיעבד שלוש שנים אחרי אני יכולה לומר שהמסע היה לי צוהר לעולם שלם ולקטע משפחתי שלא ממש נחשפתי אליהם לפני כן. שלוש שנים אחרי הכל נראה לי שונה,ואני מקפידה להתעניין,לחקור,לשאול,להתבונן בתמונות בני משפחה שנספו. עברתי שני ימי שואה במהלך שירותי הצבאי שאותו סיימתי לפני שלושה חודשים,ואלה היו שני ימי השואה המשמעותיים והשונים כל כך. אני לא אשכח איך ביום השואה לפני שנתיים כשהייתי בבסיס והיה הטקס ביד ושם ואני עומדת עם המדים של הצבא,חושבת על המשפחה שלי שנספתה שם,כשהייתה הצפירה לפתיחת אירועי יום השואה עצמתי עיניים ופתאום כל המסע עבר לי מול העיניים,והבנתי שהמסע הזה הוא רק פתיחתה של דרך חיים. כך אני חשה היום,כאדם בוגר משוחרר מצה"ל,שהמסע הזה עשה לו שינוי בחיים.
הרי סך הכל המסע הזה הוא בעצם פתיחתו של תהליך מסוים ואישי אצל כל אחד ואחת,אצל מי יותר ואצל מי פחות,מי נוטה להתעניין יותר ולהעמיק. יש אנשים שאחרי המסע מעדיפים להתנתק ממה שעבר עליהם כי הקושי המנטאלי הוא עצום!!. לי לקח כחודש וחצי עד שבכלל הצלחתי לחזור לעצמי מנטאלית,כי כל דבר קטן שחשתי אז הזכיר לי את המסע. היום בדיעבד שלוש שנים אחרי אני יכולה לומר שהמסע היה לי צוהר לעולם שלם ולקטע משפחתי שלא ממש נחשפתי אליהם לפני כן. שלוש שנים אחרי הכל נראה לי שונה,ואני מקפידה להתעניין,לחקור,לשאול,להתבונן בתמונות בני משפחה שנספו. עברתי שני ימי שואה במהלך שירותי הצבאי שאותו סיימתי לפני שלושה חודשים,ואלה היו שני ימי השואה המשמעותיים והשונים כל כך. אני לא אשכח איך ביום השואה לפני שנתיים כשהייתי בבסיס והיה הטקס ביד ושם ואני עומדת עם המדים של הצבא,חושבת על המשפחה שלי שנספתה שם,כשהייתה הצפירה לפתיחת אירועי יום השואה עצמתי עיניים ופתאום כל המסע עבר לי מול העיניים,והבנתי שהמסע הזה הוא רק פתיחתה של דרך חיים. כך אני חשה היום,כאדם בוגר משוחרר מצה"ל,שהמסע הזה עשה לו שינוי בחיים.
בהחלט...
זה מן סוג של "לפני המסע" ו"אחרי".... אני באמת מרגישה עכשיו שונה לגמרי. באמת כל דבר קטן מזכיר לי את המסע, ואני חוזרת לשם המון!!! למקומות, למחשבות, להווי. ואני בטוחה שאני בחיים לא אשכח את המסע, כי זה מסע שלא שוכחים! בכלל לעמוד שם במקומות האלה ולחשוב על בני משפחה שנספו. לי אישית היה קשה מאוד במחנה מיידאנק. עמדתי שם, מול ההר אפר והקראתי על שני בני משפחה שנספו, שאחד מהם נספה שם... זה לא נתפס!!! המסע הזה נתן לי המון מוטיבציה להתגייס לצה"ל ולתרום את חלקי למדינה הזו. מדינה שנלחמו עליה המון ונשפך לא מעט דם כדי שהיא תקום. אני כמעט בטוחה, שכל אחד שחזר מהמסע הזה, חזר עם גאווה עצומה להיות יהודי וישראלי, אני חזרתי כך
. אני תמיד הסתקרנתי והתעניינתי... והיום לצערי, אין לי את מי לשאול, אז אני משתדלת לקרוא- לקרוא כמה שיותר ספרים בנושא הזה, ואחרי המסע בכלל לקרוא כמה שיותר! הבנתי עוד יותר כמה חשוב להנציח את הנושא הזה ולא לתת לגיטימציה למכחישי השואה! (סליחה על החפירה)
זה מן סוג של "לפני המסע" ו"אחרי".... אני באמת מרגישה עכשיו שונה לגמרי. באמת כל דבר קטן מזכיר לי את המסע, ואני חוזרת לשם המון!!! למקומות, למחשבות, להווי. ואני בטוחה שאני בחיים לא אשכח את המסע, כי זה מסע שלא שוכחים! בכלל לעמוד שם במקומות האלה ולחשוב על בני משפחה שנספו. לי אישית היה קשה מאוד במחנה מיידאנק. עמדתי שם, מול ההר אפר והקראתי על שני בני משפחה שנספו, שאחד מהם נספה שם... זה לא נתפס!!! המסע הזה נתן לי המון מוטיבציה להתגייס לצה"ל ולתרום את חלקי למדינה הזו. מדינה שנלחמו עליה המון ונשפך לא מעט דם כדי שהיא תקום. אני כמעט בטוחה, שכל אחד שחזר מהמסע הזה, חזר עם גאווה עצומה להיות יהודי וישראלי, אני חזרתי כך
יש לפני ויש אחרי
בהחלט. גם אצלי בעצם אין ממש את מי לשאול,הסבים שלי משני הצדדים נפטרו כשהייתי ילדה [סבתא שלי מצד אמא נהרגה בתאונת דרכים עוד לפני שבכלל נולדתי כך שעל אחת כמה וכמה]. אני משתדלת לקרוא על העיירות מהן הגיעו,על מה שהתרחש. הסבים שלי משני הצדדים בכלל לא ניצולי שואה אלא ברחו מפולין בטרם המלחמה פרצה,כך שהם עצמם לא ממש יודעים מה קרה עם בני המשפחות שלהם אלא מסיפורים ששמעו מאנשים שברחו משם. לסבא רבא שלי בכלל יש סיפור די מעניין [אני יכולה לצרף אותו כקובץ,אני חושבת שהוא יעניין כאן כמה אנשים],הבעיה היא שהקובץ הוא של pdf ואין לי מושג איך אני יכולה להמיר אותו,חיים יש לך מייל שאשלח לך את הסיפור תותוכל להמיר? כתוב לי במסר את המייל שלך בבקשה. בכל אופן-המסע הזה הוא בהחלט נקודת תפנית עבור רבים,כמוני וכמוך ונוספים אחרים. דרך אגב מה שמעניין בכל הסיפור שנושא המחנות לפולין החל רק בסוף שנות השמונים [ליתר דיוק ב-1988 כשיצאה המשלחת הראשונה],לפני כן לא היה מקובל להוציא משלחות לפולין. מאז נושא המסעות עוגן בחוק מדינת ישראל.
בהחלט. גם אצלי בעצם אין ממש את מי לשאול,הסבים שלי משני הצדדים נפטרו כשהייתי ילדה [סבתא שלי מצד אמא נהרגה בתאונת דרכים עוד לפני שבכלל נולדתי כך שעל אחת כמה וכמה]. אני משתדלת לקרוא על העיירות מהן הגיעו,על מה שהתרחש. הסבים שלי משני הצדדים בכלל לא ניצולי שואה אלא ברחו מפולין בטרם המלחמה פרצה,כך שהם עצמם לא ממש יודעים מה קרה עם בני המשפחות שלהם אלא מסיפורים ששמעו מאנשים שברחו משם. לסבא רבא שלי בכלל יש סיפור די מעניין [אני יכולה לצרף אותו כקובץ,אני חושבת שהוא יעניין כאן כמה אנשים],הבעיה היא שהקובץ הוא של pdf ואין לי מושג איך אני יכולה להמיר אותו,חיים יש לך מייל שאשלח לך את הסיפור תותוכל להמיר? כתוב לי במסר את המייל שלך בבקשה. בכל אופן-המסע הזה הוא בהחלט נקודת תפנית עבור רבים,כמוני וכמוך ונוספים אחרים. דרך אגב מה שמעניין בכל הסיפור שנושא המחנות לפולין החל רק בסוף שנות השמונים [ליתר דיוק ב-1988 כשיצאה המשלחת הראשונה],לפני כן לא היה מקובל להוציא משלחות לפולין. מאז נושא המסעות עוגן בחוק מדינת ישראל.
יש לי מסנג'ר
תוסיפי אותי [email protected] מחכה לשמוע ממך אגב הסיפור כולו באנגלית [ארבעה עמודים], כולל תמונות של המשפחה שלי [שחלקה עדיין בחיים וחלקה לא] אשלח לך במסנג'ר אם בא לך כמובן
תוסיפי אותי [email protected] מחכה לשמוע ממך אגב הסיפור כולו באנגלית [ארבעה עמודים], כולל תמונות של המשפחה שלי [שחלקה עדיין בחיים וחלקה לא] אשלח לך במסנג'ר אם בא לך כמובן
משלחות הנוער לפולין
תיקון טעות קלה. המשלחות חודשו ב-1988 ומאז עברו תהליך לא פשוט עד אשר עוגנו בחוזרי המנכל של משרד החינוך. עד ניתוק היחסים של פולין עם מדינת ישראל, כצעד ענישה, לאחר מלחמת יום הכיפורים, היו משלחות לפולין. רובם ככולם היו של תנועות הנוער הציוניות. אז הן נקראו- משלחות הבכי. מאז , עברו המשלחות תהליך של שינוי תפיסה, וכו' וכו.
תיקון טעות קלה. המשלחות חודשו ב-1988 ומאז עברו תהליך לא פשוט עד אשר עוגנו בחוזרי המנכל של משרד החינוך. עד ניתוק היחסים של פולין עם מדינת ישראל, כצעד ענישה, לאחר מלחמת יום הכיפורים, היו משלחות לפולין. רובם ככולם היו של תנועות הנוער הציוניות. אז הן נקראו- משלחות הבכי. מאז , עברו המשלחות תהליך של שינוי תפיסה, וכו' וכו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.