שלחו את בעלי הביתה

שלחו את בעלי הביתה

עצוב לי מאד , אך הגיע היום בו כמעט סופית בעלי יישב בבית בפנסיה מוקדמת , קודם מיצוי ימי מחלה. אני יודעת שבפורום רוב הכותבים מטפלים בהוריהם , סבתם במסירות אך אנו בני הזוג לא כל כך מתבטאים כאן כי זה קשה מאד לחשוף רגשות כלפי בן/ בת זוג במשך עשורים יחד. בשבועות האחרונים לאחר שהרופא התעסוקתי קבע שעליו לפרוש ולהמציא ימי מחלה עד למועד וועדה רפואית של קרן הפנסיה , משאבי אנוש רודפים אחרי כל הזמן שיפסיק לבוא ויוציא ימי מחלה. הם טוענים שאדם לא יכול לבוא למקום עבודתו לפי החוק בזמן שהוא במחלה. הייתם צריכים לקרוא את המכתב שהוא קיבל לפני 3 שבועות. עליו להחזיר כרטיס עובד והכי ציני , לאחר מיצוי ימי המחלה הם ישמח!!!! לקבל אותו כמתנדב. הם כנראה שכחו שבמחלה הזו בעוד שנה כבר לא יוכל כלל לבוא ורק עכשיו אולי עוד חצי שנה עד שנה יוכל עדיין להנות מחברת האנשים בעבודה. גם זה כבר הולך ופוחת. לאחר ישיבה משותפת אתמול שאני הגעתי בסיומה הם בקשו שיפסיק לבוא ובמקביל המנהלים בקשו ממשאבי אנוש שימצאו דרך משפטית שתאפשר לו לבוא מדי פעם. מה שמעניין שהוא קיבל זאת די בשלווה. יכול להיות שגם נמאס לו להיות שם ולא לעשות דבר. אך הבעייה תהייה שלא ישקע בבית. אנו כרגע מנסים לחשוב על כל מיני דברים שיוכל לעשות עם מתנדבים אחרים , אך המכה קשה וגם לי ולילדים קשה. בני חזר לחופשה מהמילואים ואננו יודע מה יכול לעזור. עוד שבוע כבר כולם חוזרים ללימודים והוא יהיה לבד בבית. אני די מיואשת בזמן האחרון , מתכתבת עם ענתי וזהבה שנותנות לי המון תמיכה ולפעמים רוצה לא להיות כל כך זה קשה. יש לי חברה מהפורום שגם היא תומכת בי כל הזמן ועדיין אני מרגישה שאני מתפוצצת מבפנים וחסרת אונים. הלוואי שיהיו לנו בשורות טובות שיוכל לבוא אפילו רק יומיים בשבוע , שתהיה לו בינתיים מסגרת עד שנתארגן ונמצא לו עיסוקים שיסכים להשתתף בהם. שולחת לכולם בפורום שבת שלום ושתצליחו כל אחד בדרכו והחלטותיו הקשות. ד"ש לענתי וזהבה. תודה לגרשון על הסקר. אני מקווה שיהיו לנו תוצאות משמעותיות. טובה
 

קורנית

New member
חוץ מחיבוק

באמת אין לי מה לתת. אולי חיית מחמד? או שזה כבר עלה ולא רלוונטי? תחזיקי מעמד, טובה. ובבקשה, בבקשה, אל תחשבי אפילו על "לא להיות". כלכך הרבה תלוי בך. ואת - את שווה!!!!
 

ענתי44

New member
אין ברירה חייבים להמציא את הגלגל

אם נחכה עד שנצליח להתארגן ולהקים מרכזי יום עבור חולים צעירים הם כבר יהיו בגיל ובמצב של המרכזים הקיימים. יקירה את צריכה להפשיל שרוולים וליזום. להקים יש מאין. ואני יודעת שזו משימה בלתי אפשרית. כמעט.את צריכה לפנות למקום העבודה של בעלך ולבקש שיתרמו ולעוד גופים. במקביל לדפוק על הדלתות ( ועל השולחן אם צריך) של העיריה, או כל גוף שמטפל בקשישים. למשל עמותת אש"ל. לפנות למתנס המקומי שיתנו אולי מקום אצלהם ששם תתקיים הפעילות.לחפש ולגייס עוד כמה אנשים במצבו שנמקים בבית.לגייס מתנדבים שיעזרו ולצקת תוכן בפעילות של המקום.במרכז יום בו היתה אמא הם החלו לעבוד עם מפעל והקשישים הרגילים עושים עבורם עבודה קלה עבור תמורה כלשהי. ברגע שהמקום יתחיל לקרום עור וגידים תראי שעוד ועוד תומכים יגיעו והעיקר עוד ועוד מקומות כאלו יפתחו למען בעלים ונשים של משפחות אחרות. אני מוכנה לעזור לך במה שתרצי. למשל בנסיונות שכנוע במתנס או כל עזרה אחרת. תהיי בטוחה שאני במקרים כאלה יכולה למכור קרח לאסקימוסים. בינתיים שולחת לך חיבוק חזק
 

zs1957

New member
שולחת לך חיבוק והרבה אהבה

היי טובה, כואב לשמוע שכך בעלך מסיים את עבודתו. יש אמרה שאומרת דלת אחת נסגרת ודלת אחרת נפתחת. יש הרבה ארגוני מתנדבים שישמחו לקבל אותו אליהם צריך לבדוק. נדבר על זה בטלפון. ענתי צודקת עלייך להלחם בשיתוף עם העמותה למען פעילות לצעירים בקהילה. אשמח לסייע בכל עת. שבת שלום לך ולמשפחתך, זהבה שחם
 

ronnyw

New member
טובה, ליבי איתך.

אני פחות או יותר בגילך, בעלי, כנראה , בגיל בעלך. אם אני מנסה לדמיין לי את מצבך, ולהשליך על הבית הפרטי שלי - אני נבהלת. אין לי הרבה מה להוסיף על דברי קודמי, מה גם שאינני יודעת מה מצבו ויכולותיו. אני יכולה להצטרף בחום רב להמלצה על בעל חיים, אם זה מתאים לאורח החיים שלכם. בעיקר, כלב, כמובן. רק שהתועלת בכלב היא ביחס ישר לקשיי הטיפול בו... מעבר לזה, כל נושא ההתנדבות. האם הוא יכול , למשל, ללכת למישהו זקן, לשוחח איתו, להקשיב לו, לקרוא לו ספר או עיתון, לדבר איתו? את יודעת כמה אני חיפשתי מישהו כזה עבור אבא שלי?! או התרגיל שעשינו לאימא שלי (זה כמובן שונה מאדם לאדם, אבל קחי את הרעיון): רציתי שתלך למרכז יום. היתה שם פעם-פעמיים, החליטה שכולם זקנים ולא מתאים לה. למזלנו היתה שם במקרה חולה שהיתה בעבר ידידת משפחה. אז עשינו קומבינה עם הצוות, וביקשנו שתבוא למועדון על מנת לעזור לאותה ידידה. יענו - מתנדבת. אימא הסכימה, והתחילה ללכת. לאט לאט התרגלה, המועדון הפך לחלק מסדר היום (הידידה כבר מזמן איננה...). מפה לשם אימא הולכם למועדון כבר שלוש שנים. האם יש לו תחביבים? אוספים? נגינה? האם אוהב ללמוד? קיימות מסגרות נהדרות ללימודים ללא תעודה בתחומים שונים ("אסכולות" למשל. יש עוד הרבה אחרים). האם קרוב לדת? יש המוני מכונים ללימודי דת או קבלה או נושאים קשורים, שמבקרים בהם פנסיונרים וסתם עמך מכל הסוגים והמינים. ועוד ועוד. זה דורש, כמובן, המום תחכום ומשאבי נפש מימך ומהמשפחה, הסעות, לוגיסטיקה, ויכוחים ומפחי נפש עם כשלונות (ברור שלא כל רעיון מצליח ). אבל אין לנו ברירה. אנחנו בתוך זה... המון המון בהצלחה לכם !!
 
תודה לכולם

חברים יקרים , תודה לכם שאתם כל כך תןמכים. הכל נכון אך צריך למצוא את הכוחות להתחיל להניע את "החיים בפרישה" הנכונים לנו. אני מנסה עכשיו כל מיני דרכים למצוא התנדבויות מתאימות לו , שיסכים להן. בעלי עצמאי , אי אפשר לשכנע או לכפות דברים שהוא לא רוצה. לכן צריך בסבלנות למצוא עיסוקים מתאימים. אני מקווה שנצליח. שוב תודה לכם ואני מעריצה אתכם על הסבלנות שלכם לענות לעודד ולתת עצות והכי חשוב על העובדה שאתם המטפלים האוהבים והאיכפתיים של הוריכם. יישר כח , טובה
 
למעלה