היו הייתה זקנה ערירית וגלמודה שגרה
בקצה העיירה ...
יום אחד החליטה לשלוח מכתב לאלוהים...
לקחה דף ועיפרון וכתבה לאלוהים שהיא מבקשת ממנו שישלח לה 100 רובל
וזאת על מנת לעשות את החגים הבאים עלינו לטובה וגם כדי לעשות מסיבת פרידה מחברותיה לפני שהיא הולכת לעולמה...
שילשלה את המכתב לתבת הדואר והמתינה בסבלנות לתשובה מאלוהים...
פקיד האחראי על דברי הדואר בבית הדואר של העיירה רק את המכתב עם הכתובת "עבור אלוהים"...
לא ידע מה לעשות איתו והפנה אותו למנהל הסניף...
מנהל הסניף שהכיר את הזקנה ריחם עליה הקריא את המכתב לכול עובדי הדואר
שגם הם הכירו את הזקנה האומללה והערירית...
החליטו לעשות מעשה למען הזקנה ואספו תרומות בסך 90 רובל מעובדי הדואר
ושלחו לזקנה שתעשה את החגים ואת המסיבה...
אחרי חצי שנה לקראת חג הפסח שלחה הזקנה מכתב נוסף לאלוהים...
ושוב הגיע המכתב למנהל סניף הדואר של העיירה וכך היה כתוב בו:...
שלום רב לך אלוהים היקר...
ראשית אני רוצה להודות לך על הכסף ששלחת לי לפני ראש השנה...
שנית אני מבקשת שתשלח לי לחג הפסח עוד 100 רובל כדי לעשות חג כהילכתו ככול בית ישראל...
ועל כך אני מודה לך מראש...
נ"ב...(כתבה הזקנה)...
יש לי עוד בקשה קטנה ממך...
שאם אתה יכול אז תשלח את 100 הרובלים ישירות אליי ולא באמצעות הדואר
כי בפעם שעברה הם גנבו לי 10 רובל והעבירו לי רק 90 רובל מהמאה ששלחת..
....
נראה לי שבמקרה שלך הם גנבו לך באופן "אוטומטי" את כווול המאה ...
...
אז בפעם הבאה תשלח רק צילום של שטר...
...