שלח לך פרשת השבוע מרפאל בהן
שלח – לך " וידבר ה' אל משה לאמור : שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען " מה בפרשה ? עיקר הפרשה : פרשת המרגלים המפורסמת. משה שולח 12 אנשים מובחרים, נשיאי השבטים, כדי לתור את ארץ ישראל ולדווח על טיבה. "וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה...ומה הארץ, הטובה היא אם רעה...היש בה עץ אם אין". המרגלים חוזרים למדבר פארן חזרה כעבור 40 יום ובפיהם בשורות רעות שפוגעות קשה במורל של העם. הם לא מספרים את כל האמת ומגזימים בתיאור השלילי של ארץ ישראל : "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא...ויוציאו דיבת הארץ...ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות" (אנשים גדולים וגבוהים). היחידים מבין המרגלים שנוקטים גישה שונה הם כלב בן יפונה ויהושע בן נון, שדווקא מעודדים את העם וזוכים בהמשך לתגמול נאה : "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה...ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמור, הארץ אשר עברנו בה לתור אותה – טובה הארץ מאד מאד". עשרת המרגלים האחרים נענשים: "וימותו האנשים מוצאי דיבת הארץ רעה במגפה". המרגלים חזרו למדבר בתאריך ט' באב, תאריך בו חרבו מאוחר יותר גם שני בתי המקדש. מה אפשר ללמוד מזה היום ? הבורא מבקש ממשה לשלוח אנשים לתור את הארץ לפני שהעם נכנס אליה. בני ישראל יכלו פשוט להיכנס לארץ, אבל ציווי הבורא מלמד אותנו על חשיבות ההכנה, הלימוד וההתכוננות, במיוחד לפני עשייה חשובה שלנו. חטא המרגלים היה חטא חמור ובני ישראל קיבלו עונש להישאר במדבר 40 שנה. 40 ימים המרגלים תרו את הארץ, וכמספר הימים כך מספר השנים שהעם נאלץ להישאר: "ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותכם...במספר הימים אשר תרתם את הארץ". מדוע חטא עשרת המרגלים הוא כה חמור ומה אנו יכולים ללמוד מכך היום ? תשובה: עשרת המרגלים שחטאו פגעו בשלושה דברים מאד חשובים ומאד רלוונטיים גם לחיינו האישים היום: הוצאת דיבה, איבוד האמונה, ופגיעה במוטיבציה האישית. הוצאת דיבה: בפרשה נאמר כי המרגלים הוציאו דיבה על הארץ. גם היום ישנם אנשים שלא נזהרים בלשונם ומדברים דברים רעים על הזולת ומוצאים את דיבתו רעה. רכילות על הזולת, ובמקרים מסוימים אפילו דברים טובים שנאמרים עליו, נחשבים כ"לשון הרע", ואילו אמירת דברים רעים ולא מדויקים נחשבים כ"הוצאת דיבה". אדם שמוציא דיבה רעה על הזולת עלול לגרום לו נזק חמור, במיוחד לאור העובדה כי הדברים הנאמרים הם לא מדויקים, וכי אנשים אחרים עלולים לפרשם באופן לא נכון ובצורה מוגזמת. לא רק הזולת נפגע. גם האדם שאמר דברים רעים ולא מדויקים עלול להיפגע, משום שהמילים שאנו אומרים אינן נעלמות אלא הן יוצרות סיטואציה (אנרגיה) שחוזרת אל האדם כמו בומרנג ובעוצמה חזקה יותר – בדיוק כפי שמתואר בפרשה על כך שהעם נענש 40 שנה כנגד 40 ימים. איבוד האמונה: עשרת המרגלים תיארו מצבים מפחידים שקשה להתמודד איתם, והם גם מיהרו להסיק מסקנות ונתנו פירוש משלהם למה שעיניהם ראו: "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם". עשרת המרגלים נמצאים במצב של רפיון וחולשה. הם רואים את הקשיים ומיד מחליטים כי הם לא יכולים להתמודד איתם. כאמור עשרת המרגלים היו מראשי העם, אנשים רוחניים ובעלי עמדה בכירה. יתכן כי הם התרגלו לחיי רוח ולחיים קלים ונעימים.( במדבר ירד לעם אוכל מן השמיים, בגדיהם נשתמרו ולא נשחקו, הבורא ומשה רבנו דאגו לכל מחסורם הגשמי). הם לא היו טרודים בבעיות פרנסה או בכל צורך גשמי, ולכן היה להם מאד קשה להתמודד עם כל הבעיות הגשמיות שהם ראו בארץ ישראל. הם הבינו שיש להילחם, שצריך לעבוד את האדמה ולעשות פעולות גשמיות, וחטאם היה גם בכך שהם התנערו מכל היבט גשמי ורצו להישאר רק בעבודה הרוחנית. זהו דבר נעלה כשלעצמו אך שוב אנו נתקלים בעובדה כי הבורא והיהדות לא מעוניינים בהתנזרות רוחנית. התורה לא ניתנה למלאכים, אלא לבני האדם כדי שיוכלו להשתמש בתורה בחיים היום יומיים, וכדי להגיע לאיזון בין הרוח לבין החומר. המרגלים איבדו את ביטחונם ואת האמונה כי הם יצליחו להתגבר על הקשיים, במיוחד לאור העובדה שהבורא בכבודו ובעצמו הבטיח לעם את הארץ הזו. לאן נעלמו הביטחון, הוודאות והאמונה ביכולתם וביכולתו של הבורא ? כלב בן יפונה היה נוכח בדיוק לאותן סיטואציות, אך שימו לב לתגובתו השונה: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר: עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". פגיעה במוטיבציה: עשרת המרגלים פגעו במוטיבציה ובמורל של העם: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא." לעתים אנו נתקלים באנשים ששופטים אחרים לשלילה במקום לזכות, מבחינים במהירות מה לא בסדר, לא מפרגנים ופוגעים במורל הסביבתי. לפעמים אנו עדים לסיטואציה כמו: חבר שמבקש בהתלהבות את חוות דעתנו לגבי רעיון מסוים או יוזמה חדשה שברצונו ליזום. גם אם הרעיון לא נשמע הגיוני או בר ביצוע, מדוע מיד לפסול את הרעיון בביטול ולפגוע במוטיבציה שלו ? למה לא לפרגן ולחזק את רוחו של הזולת ? לא תמיד קל לפרגן ולעודד, אבל אם נצליח לעודד את הזולת ולחזק את רוחו, גם הוא וגם אנחנו נרוויח בגדול. שבת שלום. רפאל כהן. www.raphael-cohen.com
שלח – לך " וידבר ה' אל משה לאמור : שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען " מה בפרשה ? עיקר הפרשה : פרשת המרגלים המפורסמת. משה שולח 12 אנשים מובחרים, נשיאי השבטים, כדי לתור את ארץ ישראל ולדווח על טיבה. "וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה...ומה הארץ, הטובה היא אם רעה...היש בה עץ אם אין". המרגלים חוזרים למדבר פארן חזרה כעבור 40 יום ובפיהם בשורות רעות שפוגעות קשה במורל של העם. הם לא מספרים את כל האמת ומגזימים בתיאור השלילי של ארץ ישראל : "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא...ויוציאו דיבת הארץ...ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות" (אנשים גדולים וגבוהים). היחידים מבין המרגלים שנוקטים גישה שונה הם כלב בן יפונה ויהושע בן נון, שדווקא מעודדים את העם וזוכים בהמשך לתגמול נאה : "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה...ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמור, הארץ אשר עברנו בה לתור אותה – טובה הארץ מאד מאד". עשרת המרגלים האחרים נענשים: "וימותו האנשים מוצאי דיבת הארץ רעה במגפה". המרגלים חזרו למדבר בתאריך ט' באב, תאריך בו חרבו מאוחר יותר גם שני בתי המקדש. מה אפשר ללמוד מזה היום ? הבורא מבקש ממשה לשלוח אנשים לתור את הארץ לפני שהעם נכנס אליה. בני ישראל יכלו פשוט להיכנס לארץ, אבל ציווי הבורא מלמד אותנו על חשיבות ההכנה, הלימוד וההתכוננות, במיוחד לפני עשייה חשובה שלנו. חטא המרגלים היה חטא חמור ובני ישראל קיבלו עונש להישאר במדבר 40 שנה. 40 ימים המרגלים תרו את הארץ, וכמספר הימים כך מספר השנים שהעם נאלץ להישאר: "ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותכם...במספר הימים אשר תרתם את הארץ". מדוע חטא עשרת המרגלים הוא כה חמור ומה אנו יכולים ללמוד מכך היום ? תשובה: עשרת המרגלים שחטאו פגעו בשלושה דברים מאד חשובים ומאד רלוונטיים גם לחיינו האישים היום: הוצאת דיבה, איבוד האמונה, ופגיעה במוטיבציה האישית. הוצאת דיבה: בפרשה נאמר כי המרגלים הוציאו דיבה על הארץ. גם היום ישנם אנשים שלא נזהרים בלשונם ומדברים דברים רעים על הזולת ומוצאים את דיבתו רעה. רכילות על הזולת, ובמקרים מסוימים אפילו דברים טובים שנאמרים עליו, נחשבים כ"לשון הרע", ואילו אמירת דברים רעים ולא מדויקים נחשבים כ"הוצאת דיבה". אדם שמוציא דיבה רעה על הזולת עלול לגרום לו נזק חמור, במיוחד לאור העובדה כי הדברים הנאמרים הם לא מדויקים, וכי אנשים אחרים עלולים לפרשם באופן לא נכון ובצורה מוגזמת. לא רק הזולת נפגע. גם האדם שאמר דברים רעים ולא מדויקים עלול להיפגע, משום שהמילים שאנו אומרים אינן נעלמות אלא הן יוצרות סיטואציה (אנרגיה) שחוזרת אל האדם כמו בומרנג ובעוצמה חזקה יותר – בדיוק כפי שמתואר בפרשה על כך שהעם נענש 40 שנה כנגד 40 ימים. איבוד האמונה: עשרת המרגלים תיארו מצבים מפחידים שקשה להתמודד איתם, והם גם מיהרו להסיק מסקנות ונתנו פירוש משלהם למה שעיניהם ראו: "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם". עשרת המרגלים נמצאים במצב של רפיון וחולשה. הם רואים את הקשיים ומיד מחליטים כי הם לא יכולים להתמודד איתם. כאמור עשרת המרגלים היו מראשי העם, אנשים רוחניים ובעלי עמדה בכירה. יתכן כי הם התרגלו לחיי רוח ולחיים קלים ונעימים.( במדבר ירד לעם אוכל מן השמיים, בגדיהם נשתמרו ולא נשחקו, הבורא ומשה רבנו דאגו לכל מחסורם הגשמי). הם לא היו טרודים בבעיות פרנסה או בכל צורך גשמי, ולכן היה להם מאד קשה להתמודד עם כל הבעיות הגשמיות שהם ראו בארץ ישראל. הם הבינו שיש להילחם, שצריך לעבוד את האדמה ולעשות פעולות גשמיות, וחטאם היה גם בכך שהם התנערו מכל היבט גשמי ורצו להישאר רק בעבודה הרוחנית. זהו דבר נעלה כשלעצמו אך שוב אנו נתקלים בעובדה כי הבורא והיהדות לא מעוניינים בהתנזרות רוחנית. התורה לא ניתנה למלאכים, אלא לבני האדם כדי שיוכלו להשתמש בתורה בחיים היום יומיים, וכדי להגיע לאיזון בין הרוח לבין החומר. המרגלים איבדו את ביטחונם ואת האמונה כי הם יצליחו להתגבר על הקשיים, במיוחד לאור העובדה שהבורא בכבודו ובעצמו הבטיח לעם את הארץ הזו. לאן נעלמו הביטחון, הוודאות והאמונה ביכולתם וביכולתו של הבורא ? כלב בן יפונה היה נוכח בדיוק לאותן סיטואציות, אך שימו לב לתגובתו השונה: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר: עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". פגיעה במוטיבציה: עשרת המרגלים פגעו במוטיבציה ובמורל של העם: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא." לעתים אנו נתקלים באנשים ששופטים אחרים לשלילה במקום לזכות, מבחינים במהירות מה לא בסדר, לא מפרגנים ופוגעים במורל הסביבתי. לפעמים אנו עדים לסיטואציה כמו: חבר שמבקש בהתלהבות את חוות דעתנו לגבי רעיון מסוים או יוזמה חדשה שברצונו ליזום. גם אם הרעיון לא נשמע הגיוני או בר ביצוע, מדוע מיד לפסול את הרעיון בביטול ולפגוע במוטיבציה שלו ? למה לא לפרגן ולחזק את רוחו של הזולת ? לא תמיד קל לפרגן ולעודד, אבל אם נצליח לעודד את הזולת ולחזק את רוחו, גם הוא וגם אנחנו נרוויח בגדול. שבת שלום. רפאל כהן. www.raphael-cohen.com