שליחות לחו"ל....

[רויטל ולירון]

שליחות לחו"ל....

יש לנו זוג חברים שביום שני הקרוב טסים לטקסס בעקבות שליחות מהחברה שהבעל עובד בה. ביום שישי הם ארגנו מסיבת פרידה, וזה נתן לי חומר למחשבה.לירון שאל אותי מה היינו עושים אם היו מחר מודיעים לו על עבודה בחו"ל . מה דעתכן? האם הייתן עוזבות הכל ונוסעות עם הבעל לשנתיים ? האם הייתם מוותרים על העניין , ואומרים לא לשליחות?

 

[הילית*]

אני הייתי נוסעת בכייף עם הסתייגות

קלה. לא הייתי נוסעת לכל מדינה- לא לדרום אפריקה וכד´ נראה לי סה"כ שמדובר בחוויה נחמדה ואני מכירה לא מעט אנשים שעשו את זה. בעבודה שלי למשל יש מישהי שחזרה לאחרונה מנסיעה של שנתיים לארה"ב. בכל התקופה הזאת היא עבדה בחברה בעזרת הטלפון והאי מיילים ונהלה פאוייקטים רב לאומיים בהצלחה מרובה.

 

[יעלי2]

כרגע הייתי נוסעת ללא היסוס!!!!!!!!

 

[gmgy]

בדיוק ב"חברים" היה עניין כזה

שולחים את צ´נדלר לאוקלהומה לשנה. אז בהתחלה מוניקה אומרת שהיא תבוא איתו, אבל אחרי כן היא מחליטה שאפשר בעצם להיפגש רק בסופי שבוע. וחוץ מזה, אני תמיד חושבת שזו אפשרות לחווייה מאוד מעניינת. יכול להיות שיהיה קשה, אבל לומדים המון. גם על כל אחד בנפרד, גם על זוגיות. אני מכירה מישהי שנסעה עם בעלה לשליחות בהונג קונג. לא הכירה אף אחד ולא היה לה מה לעשות כי גם לא היה לה אישור עבודה (הממ... מצב מוכר). בקיצור, היא ניצלה את הזמן הזה לשפר את כישורי הבישול שלה ולקרוא ספרים. נכון שהיא השתעממה, אבל בטווח הארוך זה מאוד השתלם כי עכשיו הם חזרה פה, בעלה התקדם מאוד בעבודה והיא מצאה עבודה שהיא מאוד אוהבת וכמעט ושכחה כבר את הונג קונג. זהו

 

[gmgy]

תגובה 2

(כיון שהנושא קרוב לליבי) אני חושבת שלנו, כזוגות צעירים הרבה יותר קל לעשות את המעבר הזה מאשר משפחה עם ילדים. אני למשל חושבת שצריך להעביר ילדים כמה שפחות והכי טוב אם אפשר להישאר איתם באותו מקום. אז הזמן לחוות ולהנות הוא עכשיו! לפני ההתחייבויות! אחר-כך זה באמת הופך למעמסה, שלא לדבר על הטראומות שזה יכול לעשות לילדים...

 

[שביב שני]

סה"כ נראה לי חיובי. אבל באמת לפני

ילדים. גם לא הייתי כל כך רוצה להיות בהריון וללדת בלי אמא שלי וחברות וכו´. נראה לי חשוב שלשני בני הזוג יהיה מה לעשות בחו"ל ושזה קשה להיות שם רק על תקן "בן הזוג של", כי זה גורם הרבה תסכולים, וזה די בודד. לבן הזוג הלומד/ת/עובד/ת יש חברים, ואילו הבן/בת זוג השני הוא יותר בודד, וכל החברים שלו הם בעצם רק החברים של הבן זוג. אנחנו חשבנו לנסוע, אבל הגענו למסקנה שלנסוע ל-4 שנים לפחות בשביל דוקטורט זה יותר מדי בשבילנו. אולי לשנה לפוסט-דוקטורט.

 

[הילית*]

תלוי באיזה גילאים הילדים

אם הם בגיל גן ותחילת בית ספר יסודי נסיעה כזאת היא מאוד חיובית. ילדים חוזרים משליחות כזאת עם שפה נוספת וזה נכס לכל החיים. אני יודעת שקשה לילדים יותר גדולים להסתגל לחברה חדשה במדינה זרה אבל זה נורא תלוי בילד. החברה לעבודה אצלנו נסעה עם שני הילדים וחבל על הזמן איך שהם מדברים עכשו אנגלית ואיך הם למדו נימוסים בחו"ל. (ילדים בני 7 ו- 9)

 

[shelycat]

תלוי......

הכל תלוי בכל כך הרבה גורמים...... בהנחה שזה לא מצב בו האחד "מקריב" מקום עבודה/לימודים ואת התקדמותו המקצועית לטובת השני (כלומר אפשר למצוא עבודה חלופית בהנחה שבאמת הוא עבד בארץ או להמשיך את הלימודים שם), ובהנחה שזאת הדרך היחידה או הטובה ביותר לאותו בן זוג להמשיך ולהתקדם מקצועית. אזי הדבר לא נראה לי רע, הורי עשו זאת כשהייתי תינוקת וכך יצאנו לנו לכמה שנים של "שליחות" בדרום אמריקה שתרמו גם לאבי מבחינה מיקצועית וגם לאימי ולי מבחינת החוויה והחשיפה לדברים חדשים ושונים. כך שמבחינתנו אם מציעים לעמית או לי הצעה שכזאת וזה לא דורש הקרבה שלא מתקבלת על דעת השני (כמו ויתור על השאיפות האישיות כי אין אפשרות להשיגן בחו"ל) אז אני מניחה שבהחלט היינו נוסעים.

 

[נופר30]

נוסעת בלי לחשוב פעמיים

 

[danonit]

אנחנו מאוד רוצים לנסוע...

באופן עקרוני יש לנו הצעה עומדת על הפרק לנסוע לעבוד ביפן, אבל אני נגד - היינו שם כבר תקופה קצרה - החוויה מוצתה ואני לא רוצה לגור שם תקופה ארוכה. אם תהיה לנו אפשרות לנסוע לארה"ב/קנדה אנחנו ניסע בלי לחשוב פעמיים. לגבי לקחת ילדים לחו"ל אני חושבת שזה מצוין - כמעט בכל גיל (חוץ מלתינוק זה לא נותן כלום ורק מקשה על ההורים) אני הייתי עם ההורים תכופות ארוכות בגילאי 3, 8-9 ו14-15 ותמיד זה נתן לי (ולאחי) המון - גם עדי חי תקופה ארוכה בחו"ל ויצא מאוד נשכר. גם שפות חדשות ואת היכולת ללמוד שפות אחרות מהר, גם את היכולת להשתלב מהר בחברה חדשה, גם את ההסתכלות הטבעית על העולם כמקום שיש בו כל מיני אנשים. זה תורם המון! חוצמזה הייתי גם כמעט כל שנה תקופה קצרה (שבועיים-חודש) בכל מיני ארצות בדרך כלל בנסיעות עבודה של אבא שלי וגם הנסיעות האלה היו חויה מדהימה ותמיד שולבו בהם גם טיולים בכל מיני מקומות לצד העבודה. ככה שאני ממש לא חושבת שזה רע להעביר ילדים ממקום למקום - להיפך. אגב - מאוד חורה לי הניסוח של "לנסוע בעקבות הבעל"...

 

[שמופית]

אני בכיף הייתי נוסעת אם

היו שולחים את תמיר לחו"ל. זה לא שיש לי כאן קריירה ולימודים, ואם זה היה כרוך בתוספת למשכורת וקידום עבורו, לא היינו מהססים

ארצות מועדפות (מופנה לאלוהי הקידומים): קנדה, ארה"ב, אוסטרליה... (אמן !)

 

[היידי אור]

נוסעת בלי לחשוב פעמיים!

גם ככה אנחנו רוצים להגר לקנדה- אז אם יצא תפקיד במקום שווה עם שכר טוב- למה לא???? האמת היא שהציעו לנו לפני שנה עבודה טובה במיאמי- אבל אני שמתי וטו בגלל מזג האוויר- חם ולח- ואני ממש לא טובה עם חום- ובטח לא כשהייתי בהריון... אז כנראה שזה כן תלוי במיקום... בואו נגיד מקום עם אוויר טוב... אירופה, צפון אמריקה, אפילו חלק מאסיה... ואוסטרליה. כבר מתכננת... נשכיר כאן את הבית, נאכסן את הארגזים במחסנים - נארגן חיסונים לכלבה.... יאללה... מוכנים????

 

[Ronnie*]

הייתי נוסעת בשמחה...

בטוח שיש לזה גם חסרונות, אבל לזמן מוגבל (ולמדינה שאני רוצה לחיות בה - ארה"ב, אנגליה, קנדה) הייתי נוסעת בשמחה. אין ספק שזה יכול להיות קשה יותר מבחינת ילדים (הריון, לידה, תינוק בלי עזרה מההורים), אבל נראה לי שזה שווה את זה.

 

[תוכי]

נוסעת בלי אפילו שום היסוס ../images/Emo45.gif