הקוסמת הורודה2
New member
שליליות
חברות שלי מהמכללה בדרך לחתונה אז אחת החברות הזמינה אותי ( טוב האמת לא בדיוק היינו חברות
אבל היא הייתה הצלע השלישית עם חברה אחרת אז אולי? ). אני מחבבת אותה אבל
לא יודעת לא בא לי לפגוש כל כך אנשים אחרים. ונהייתי אחת שלא ממש אוהבת לשתף באישי שלה.
אז אני מספיק חוצפנית לענות לשאלות כגון אילו שאני לא מעוניינת לדבר על דברים אישיים שלי ( נהייתי מספיק חוצפנית
מאז כי לא חושבת שזה עניינם של אנשים רק של אנשים שאני מרגישה קרובה אליהם רגשית מספיק ).
וגם לא יודעת חתונות לרב נערכות מאוחר בלילה ואין לי איך לחזור אז חברה אחרת הציעה לי בזמנו שכאשר יגיע
רגע החתונה אשאר שם ואז אשן אצלה ( היא גרה עם חבר ובגדול אין לי בעיות עם חבר שלה ).
אבל יש בי שני צדדים וקשה לי לקבל החלטה והמעצבן הוא שבמקום לקבל החלטה לכאן ולכאן ולהשלים עם זה התמלאתי שליליות.
בהתחלה התלהבתי ורציתי לבוא ואז החלטתי שאולי עדיף שלא בגלל האנטי חברתיות שלי ואז כתבתי לה שאולי לא אבוא
ובמקום לשמוח על ההחלטה פשוט נהייתי שלילית והרגשתי חלולה וריקה.
חברות שלי מהמכללה בדרך לחתונה אז אחת החברות הזמינה אותי ( טוב האמת לא בדיוק היינו חברות
אבל היא הייתה הצלע השלישית עם חברה אחרת אז אולי? ). אני מחבבת אותה אבל
לא יודעת לא בא לי לפגוש כל כך אנשים אחרים. ונהייתי אחת שלא ממש אוהבת לשתף באישי שלה.
אז אני מספיק חוצפנית לענות לשאלות כגון אילו שאני לא מעוניינת לדבר על דברים אישיים שלי ( נהייתי מספיק חוצפנית
מאז כי לא חושבת שזה עניינם של אנשים רק של אנשים שאני מרגישה קרובה אליהם רגשית מספיק ).
וגם לא יודעת חתונות לרב נערכות מאוחר בלילה ואין לי איך לחזור אז חברה אחרת הציעה לי בזמנו שכאשר יגיע
רגע החתונה אשאר שם ואז אשן אצלה ( היא גרה עם חבר ובגדול אין לי בעיות עם חבר שלה ).
אבל יש בי שני צדדים וקשה לי לקבל החלטה והמעצבן הוא שבמקום לקבל החלטה לכאן ולכאן ולהשלים עם זה התמלאתי שליליות.
בהתחלה התלהבתי ורציתי לבוא ואז החלטתי שאולי עדיף שלא בגלל האנטי חברתיות שלי ואז כתבתי לה שאולי לא אבוא
ובמקום לשמוח על ההחלטה פשוט נהייתי שלילית והרגשתי חלולה וריקה.
