שלילת ההגשמה, יהדות ומדע

שלילת ההגשמה, יהדות ומדע

בפורום אתאיזם טענתי "שליהודי אדוק אין שום סתירה עם מדע" אבל רציתי לשאול כאן האם הדבר נכון עפ"י הגותם של הרמב"ם וליבוביץ'.

כותב חרדי (כנראה) הפנה אותי למאמר בו מחב"ת בשם דניאל בלס "מוכיח" באקרובטיקה תאולוגית שגיל היקום של כ 15 מיליארד שנים היה ידוע כבר במקורות ואעציב אותי שכך יהודי נוהג:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=570&messageid=175030193
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2903528&forum_id=4142

השאלה שלי היא האם אין בטיעון שכזה משום הגשמה היות ויש ניסיון להיכנס לראש של אלוהים בצורה שמעמידה אותו במבחן ההפרכה (למשל אם יתגלה משהו מדעי חדש על גיל היקום)?
האם שלילת ההגשמה היא זאת שמאפשרת ליהודי אדוק לחיות בשלום עם המדע (כולל למשל קבלת תוקפה המדעי תורת האבולוציה) לעומת נוצרי אדוק שמחויב בהגשמה?
להבנתי שלילת ההגשמה היא זאת ששומרת על האל מלעמוד במבחני הפרכה (או מבחני מציאות שקולה חסרת אל) שיכולים לייתר אותו ולמוטט את האמונה.

דעות?

תודה,
רני
 
בדיוק למה שכיוונתי

(הערת אגב - קצת מפריע לי השימוש בראשי תיבות השי"ת משום דמיון לקללה אנגלית נפוצה בשימוש. אלוהים הוא שי"ת)

אני חושב שמדברי ל' קצת קשה להבין שהטענה המרכזית בקשר לאי נגישות האל היא לא אמת אוניברסלית כי עם בחירה אמונית אישית של יהודי שמקבל את שלילת ההגשמה כאקסיומה כדי להימנע ממבחן הפרכה. נוצרים ואפילו יהודים רבים שעוסקים ביודעין או שלא בהגשמה לכאורה מסכנים את האל במבחן הפרכה אבל בעצם זה לא משנה להם כי הם מוכנים לחיות עם סתירות.

עכשיו אני מבין שדווקא שלילת ההגשמה היא זאת שמונעת מהרמב"ם ול' מלהפוך לאתאיסטים או לעובדי עבודה זרה ולשמור על צביון דתי יחודי. מצד שני הגשמה זה הפאן האמיתי שבאמונה...
 
"הגשמה היא הפן האמיתי ב"אמונה"

"הגשמה", "אמיתי" ו"אמונה" - שלוש מילים המופיעות במשפט אחד - שמשמעותן ריקה באופן כללי, לא כ"ש בהגותו של לייבוביץ'. אפשר שכיוונת לדעה מסויימת והניסוח לא מוצלח, ואפשר, והוא הסביר, שלא הבנת את דבריו.
 
למעלה