שלישי כאן! הנושא המכוסה: סלילי חוטים מעץ!!!!
כון, אני מודה, נושא מצומצם קמעה. אבל אולי מישהי תוכל להרחיב יותר? אז ככה:
עם פרוץ המהפכה התעשייתית סלילי העץ שמשו את מכונות הטויה והאריגה התעשייתיות כבסיס איתן וקל (יחסית) שאינו נשבר בנפילות
והוא זמין לייצור המוני, כבסיס עליו כורכים חוטים.
תחילת הנוהג נעוץ כמובן ב"מכונת" הטויה הביתית שבה כל החלקים היו עשויים באופן מסורתי מעץ.
בהמשך המהפכה התעשייתית חוטים בכמות קטנה או מאיכות זולה יותר נמכרו כרוכים על קרטון,
וחוטים עדינים ודקים כגון חוטי משי מאיכות טובה נמכרו כרוכים על סלילי עץ קטנים
לשימוש חד פעמי. אך עם תום השימוש, נותרו בידי ידיהם המוכשרות של אלו שקנו אותם לשימוש ממוחזר.
צורתם שובת הלב הציתה את דמיונם של המוכשרים לשימושים ביתיים שונים. אנו מכירים את הטריקוטין - סריגת שרוך על סליל.
ייצור הסלילים נעשה במחרטה - העץ מסתובב ומקבל את צורתו מסכין גילוף שמתרחקת ומתקרבת אליו.
עם חדירת הפולימרים אל התעשייה באמצע המאה הקודמת והאפשרות לייצור המוני של חלקים (שאינם נשברים) ביציקה
הופסק ייצור סלילי העץ.
לכן הסלילים העתיקים שנמצא היום יהיו בני קרוב למאה שנה, עם סטיות לפה ולשם של כמה עשרות שנים. הסלילים הללו יאופיינו
בשאריות של תויות יצרן ופאטינה.
כיום מיוצרים סלילי עץ חדשים במיוחד לעבודות יד, וניתן לקנות במחיר לא עצום גם סלילים ישנים.
אז מה אפשר לעשות איתם? מי עבדה איתם? האם הצורה שלהם "מדליקה"? מה דעתכן?
כון, אני מודה, נושא מצומצם קמעה. אבל אולי מישהי תוכל להרחיב יותר? אז ככה:
עם פרוץ המהפכה התעשייתית סלילי העץ שמשו את מכונות הטויה והאריגה התעשייתיות כבסיס איתן וקל (יחסית) שאינו נשבר בנפילות
והוא זמין לייצור המוני, כבסיס עליו כורכים חוטים.
תחילת הנוהג נעוץ כמובן ב"מכונת" הטויה הביתית שבה כל החלקים היו עשויים באופן מסורתי מעץ.
בהמשך המהפכה התעשייתית חוטים בכמות קטנה או מאיכות זולה יותר נמכרו כרוכים על קרטון,
וחוטים עדינים ודקים כגון חוטי משי מאיכות טובה נמכרו כרוכים על סלילי עץ קטנים
לשימוש חד פעמי. אך עם תום השימוש, נותרו בידי ידיהם המוכשרות של אלו שקנו אותם לשימוש ממוחזר.
צורתם שובת הלב הציתה את דמיונם של המוכשרים לשימושים ביתיים שונים. אנו מכירים את הטריקוטין - סריגת שרוך על סליל.
ייצור הסלילים נעשה במחרטה - העץ מסתובב ומקבל את צורתו מסכין גילוף שמתרחקת ומתקרבת אליו.
עם חדירת הפולימרים אל התעשייה באמצע המאה הקודמת והאפשרות לייצור המוני של חלקים (שאינם נשברים) ביציקה
הופסק ייצור סלילי העץ.
לכן הסלילים העתיקים שנמצא היום יהיו בני קרוב למאה שנה, עם סטיות לפה ולשם של כמה עשרות שנים. הסלילים הללו יאופיינו
בשאריות של תויות יצרן ופאטינה.
כיום מיוצרים סלילי עץ חדשים במיוחד לעבודות יד, וניתן לקנות במחיר לא עצום גם סלילים ישנים.
אז מה אפשר לעשות איתם? מי עבדה איתם? האם הצורה שלהם "מדליקה"? מה דעתכן?
