שלי בריפוי בעיסוק - דיווח שבועי
היי שלי היתה היום בריפוי בעיסוק. המרפאה בעיסוק נדנדה את שלי בנדנדה גדולה כששלי יושבת עם הפנים לצד ומחזיקה בצד אחד של הנדנדה. נדנדה אותה לצדדים של הנדנדה (ימינה ושמאלה במקום אחורה וקדימה). היא אמרה שלמערכת הווסטיבולרית זה טוב. היא אמרה שלשלי היה טוב גם לסובב את הנדנדה כך שהחבל יתלפף למעלה, אבל שלי לא תסכים לזה. אחרי ששלי ירדה היא הראתה לה את הסיבוב ובקשה ממנה לסובב גם כן. אחר כך היא בקשה ממנה לעבור מתחת לנדנדה בלי לגעת בה. אח"כ היא הביאה משחק זיכרון והן ישבו על הנדנדה הצידה אחת מול השניה. היא רצתה לראות איזה הברות וצלילים היא משמיעה , כי היא אמרה שבגיל הזה מתחברים כל המקצועות של פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור. היא נתנה לה לסדר בזוגות כמה תמונות. שלי אומרת אָח (ח´ חלש מאוד, אם בכלל) כצליל בסוף תפוח, פרח. שלי ראתה קורה(כמו באולימפיאדה, שהולכים עליה רק לא גבוהה) ורצתה ללכת על זה. המרפאה שמה את זה בשיפוע על מקום שטוח גבוה שבמהמשכו יש מגלשה והכל מעץ. שלי זחלה על זה ואחרי שהמרפאה בעיסוק הראתה לה היא הלכה על זה כמעט עד למעלה ואז חזרה לזחילה. היא הלכה גם פעם אחת עם כפות רגליים כמו בהליכה אבל אחזה בידיים בקורה(צריך הרבה גמישות לכך). בסוף הטיפול בקשה ממני המרפאה בעיסוק לחשוב ברצינות על דיאטה סנסורית. היא אמרה שזה כרוך בהרבה עבודה אבל זה כדאי מאוד. צריך לעסות את הגוף של שלי עם מברשת כזאת מיוחדת כל שעתיים. המברשת הזאת נראית כמו בית של סבון מהסוג שהיו משתמשים פעם, כשבצד השני יש בליטות כאלה. כמובן הרבה יותר רך. זה מצריך שיתוף פעולה שלי, של בעלי ושל המטפלת שלה במשפחתון. כל זה בגלל ההיפרסנסטיביות. בשבוע הבא אנחנו נקבל פירוט והסבר על כך. אייל הרבה יותר פעמים מנסה להתרומם ופעם אחת אפילו הרים רגל אחת כהתחלה של עמידה. כששלי חזרה הביתה היא פתאום התחילה לזוז בצורה שאף פעם לא זזה בה. כאילו הרגישה יותר בנוח עם הגוף. היא זחלה אבל במהירות. היא הזיזה ידיים אפילו תוך כדי משחק עם כרטיסים איתי. שמה אותם בין הרגליים והוציאה. כאילו קבלה איזו אנרגיה והרגשה טובה לגבי הגוף.
היי שלי היתה היום בריפוי בעיסוק. המרפאה בעיסוק נדנדה את שלי בנדנדה גדולה כששלי יושבת עם הפנים לצד ומחזיקה בצד אחד של הנדנדה. נדנדה אותה לצדדים של הנדנדה (ימינה ושמאלה במקום אחורה וקדימה). היא אמרה שלמערכת הווסטיבולרית זה טוב. היא אמרה שלשלי היה טוב גם לסובב את הנדנדה כך שהחבל יתלפף למעלה, אבל שלי לא תסכים לזה. אחרי ששלי ירדה היא הראתה לה את הסיבוב ובקשה ממנה לסובב גם כן. אחר כך היא בקשה ממנה לעבור מתחת לנדנדה בלי לגעת בה. אח"כ היא הביאה משחק זיכרון והן ישבו על הנדנדה הצידה אחת מול השניה. היא רצתה לראות איזה הברות וצלילים היא משמיעה , כי היא אמרה שבגיל הזה מתחברים כל המקצועות של פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור. היא נתנה לה לסדר בזוגות כמה תמונות. שלי אומרת אָח (ח´ חלש מאוד, אם בכלל) כצליל בסוף תפוח, פרח. שלי ראתה קורה(כמו באולימפיאדה, שהולכים עליה רק לא גבוהה) ורצתה ללכת על זה. המרפאה שמה את זה בשיפוע על מקום שטוח גבוה שבמהמשכו יש מגלשה והכל מעץ. שלי זחלה על זה ואחרי שהמרפאה בעיסוק הראתה לה היא הלכה על זה כמעט עד למעלה ואז חזרה לזחילה. היא הלכה גם פעם אחת עם כפות רגליים כמו בהליכה אבל אחזה בידיים בקורה(צריך הרבה גמישות לכך). בסוף הטיפול בקשה ממני המרפאה בעיסוק לחשוב ברצינות על דיאטה סנסורית. היא אמרה שזה כרוך בהרבה עבודה אבל זה כדאי מאוד. צריך לעסות את הגוף של שלי עם מברשת כזאת מיוחדת כל שעתיים. המברשת הזאת נראית כמו בית של סבון מהסוג שהיו משתמשים פעם, כשבצד השני יש בליטות כאלה. כמובן הרבה יותר רך. זה מצריך שיתוף פעולה שלי, של בעלי ושל המטפלת שלה במשפחתון. כל זה בגלל ההיפרסנסטיביות. בשבוע הבא אנחנו נקבל פירוט והסבר על כך. אייל הרבה יותר פעמים מנסה להתרומם ופעם אחת אפילו הרים רגל אחת כהתחלה של עמידה. כששלי חזרה הביתה היא פתאום התחילה לזוז בצורה שאף פעם לא זזה בה. כאילו הרגישה יותר בנוח עם הגוף. היא זחלה אבל במהירות. היא הזיזה ידיים אפילו תוך כדי משחק עם כרטיסים איתי. שמה אותם בין הרגליים והוציאה. כאילו קבלה איזו אנרגיה והרגשה טובה לגבי הגוף.