שלי ומסגרת לשנה הבאה - מחשבות
היי שלי תהיה בת 5 בעוד כחודשיים וחצי. היא נמצאת עכשיו בגן מיוחד שבו היא מקבל ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק וכל המסגרת היא תומכת. הקושי שלה לא גדול מבחינה מוטורית ומבחינת דיבור יש קצת פער. מבחינה רגשית (בטחון עצמי) היא מאוד נסגרת כשיש דמות חדשה אפילו באותה מסגרת. נאמר לי בפגישה עם הגננת והיועצת החינוכית : ישנה אפשרות לשלב אותה יום בשבוע לגן רגיל וזה לא נראה טוב בהתחשב בקושי הרגשי של שלי. גן רגיל הוא עדיין לא מספיק טוב בשביל שלי בגלל הריפוי בדיבור וכך אצטרך להתרוצץ לטיפולים בתקווה שאקבל מקופ"ח. חוץ מזה שהמעבר לגן רגיל בשלב הזה לא נראה טוב בגלל הקושי הרגשי. יש עוד עובדה : כיתת הבוגרים לפני כיתה א' היא ברמה יותר גבוהה ובטוח תכין אותה יופי לכיתה א' הרבה יותר מאשר בגן רגיל. המסגרת קטנה וישנה אפשרות לעזור לכל אחד בקשיים שלו. ישנה עבודה בדפי עבודה ובכלל זו הכנה מצויינת. יש אפשרות שאבקר בכיתת הבוגרים ואראה את העבודה שם. הלחץ עליי מהמשפחה הוא להעביר לגן רגיל. אבא שלי חושב שכך היא תוכל לצאת יותר מהר מהחינוך המיוחד (הוא חושב שזו חותמת לכל החיים אח"כ). אחותי שמבינה קצת יותר בעניין חושבת שממילא ילד עם קשיים זה לכל החיים וכך שנה נוספת לא תעזור. היא תצטרך תמיכה בכל שנות לימודיה בביה"ס והבטחון העצמי ובשלות לא תבנה בעוד שנת גן. בגן מוכנים לעזור לי לשכנע את המשפחה על ההחלטה הזאת ומוכנים להזמין אותם לשמוע ולראות את הגן. זהו להפעם.
היי שלי תהיה בת 5 בעוד כחודשיים וחצי. היא נמצאת עכשיו בגן מיוחד שבו היא מקבל ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק וכל המסגרת היא תומכת. הקושי שלה לא גדול מבחינה מוטורית ומבחינת דיבור יש קצת פער. מבחינה רגשית (בטחון עצמי) היא מאוד נסגרת כשיש דמות חדשה אפילו באותה מסגרת. נאמר לי בפגישה עם הגננת והיועצת החינוכית : ישנה אפשרות לשלב אותה יום בשבוע לגן רגיל וזה לא נראה טוב בהתחשב בקושי הרגשי של שלי. גן רגיל הוא עדיין לא מספיק טוב בשביל שלי בגלל הריפוי בדיבור וכך אצטרך להתרוצץ לטיפולים בתקווה שאקבל מקופ"ח. חוץ מזה שהמעבר לגן רגיל בשלב הזה לא נראה טוב בגלל הקושי הרגשי. יש עוד עובדה : כיתת הבוגרים לפני כיתה א' היא ברמה יותר גבוהה ובטוח תכין אותה יופי לכיתה א' הרבה יותר מאשר בגן רגיל. המסגרת קטנה וישנה אפשרות לעזור לכל אחד בקשיים שלו. ישנה עבודה בדפי עבודה ובכלל זו הכנה מצויינת. יש אפשרות שאבקר בכיתת הבוגרים ואראה את העבודה שם. הלחץ עליי מהמשפחה הוא להעביר לגן רגיל. אבא שלי חושב שכך היא תוכל לצאת יותר מהר מהחינוך המיוחד (הוא חושב שזו חותמת לכל החיים אח"כ). אחותי שמבינה קצת יותר בעניין חושבת שממילא ילד עם קשיים זה לכל החיים וכך שנה נוספת לא תעזור. היא תצטרך תמיכה בכל שנות לימודיה בביה"ס והבטחון העצמי ובשלות לא תבנה בעוד שנת גן. בגן מוכנים לעזור לי לשכנע את המשפחה על ההחלטה הזאת ומוכנים להזמין אותם לשמוע ולראות את הגן. זהו להפעם.
מניסיון שלי כמשלבת, כדאי שהשילוב יהיה עם מישהו שאינו בן משפחה, אלא תיראפיסט המתמחה בליקוי כשל שלי. האופטימום הוא להכיר לה אותו בבית, ובגן בנוכחי- מקומות בהם היא מרגישה בטוחה . ציינת שיש לה קושי רגשי, מה שמחזק את טענתי זו. פשוט לא ראיתי שציינת מי ישלב אותה בגן, לכן הגבתי 