שלללללום

שלללללום ../images/Emo24.gif

שלום לכם אנשים! לא יודעת אם התגעגעתם או לא... או שבכלל מישהו שם לב לחסרוני (נו באמת, כבר קרוב לחודש אני לא פה!) אבל אני התגעגעתי מאוד מאוד
הייתי צריכה קצת זמן מחוץ למחשב, מחוץ לחיים הוירטואלים.. קצת זמן לעצמי.. אבל שום דבר לא ממש עוזר... החיים נשארו ח-י-י-ם... קצת יותר יפים, קצת פחות יפים... אולי פחות משעממים... אבל אותם חיים שגרתיים. וכן, יש לי בעיה... בעצם אני לא יודעת אם זאת כ"כ בעיה כי אין לי ממש מה לעשות בנידון, אבל זה משהו שגורם לי למצב רוח מלנכולי משהו.. יש מישהו, שבחודשיים שלושה האחרונים נהיה ביננו קליק רציני.. אנחנו לא יוצאים ביחד או משהו, פשוט נפגשים כשיוצא... (אחת לשבועיים-שלוש) עם שאר החברים המשותפים.. ולא יצא לנו ממש לדבר על מה שהולך ביננו.. כאילו זה משהו באויר... הבחור חייל משוחרר מדבר כבר קרוב לשנה על טיול אחרי צבא.. ביום שישי האחרון הוא סיפר לי שהוא מיישם את ההחלטה ועוד חודש הוא נוסע לחו"ל לחצי שנה! ואני ממש ממש בדיכאון מזה.. אני לא ממש יודעת מה להגיד.. או איך להגיב... שיחקתי אותה הכי קולית שיש "תהנה, תבלה" וזהו.. מה גם שתמיד אנחנו נפגשים שיוצאים למועדונים.. ובמועדון אף פעם אי אפשר לנהל שיחה כמו שצריך. בקיצור - אני לא יודעת מה קורה עכשיו, מה שאני כן יודעת, שחבל לי על הקשר הזה ביננו שהוא אפילו לא התחיל ): אני ממש ממש עצובה... אני חושבת על זה שעכשיו יש לי חצי שנה לחכות לראות מה יכול לצאת ביננו... אבל יחד עם זאת אני אומרת לעצמי שהרבה דברים יכולים לקרות בחצי שנה... רק הזמן יגיד, אם הוא יחזור ושנינו נהיה פנויים אולי נוכל לראות ביחד מה יכול לקרות.. אבל בינתיים אני בדיכאון רציני! איך לצאת מהדיכאון הזה? (ואל תגידו - תכירי בנים אחרים.. כי מאז שנדלקתי עליו אין לי רצון להכיר אחרים)
 
מניסיון אישי ..

זה אפשרי להיות בקשר עם מישהו גם כשהוא בחו"ל:) מה שכן ..את צריכה לדבר איתו! אגב חצי שנה זה מעט:) זה עובר מהר! במקרה שלי הכרנו חודש ואז הוא נסע לכמעט שנתיים:) והיום הוא כבר בארץ..אנחנו בקשר הכי טוב שיכול להיות:) ובמשך כל הזמן שהוא היה בחו"ל..למדנו להכיר אחד את השניה הרבה יותר טוב ואין אדם שמכיר אותי יותר טוב ממנו..ולהפך:) בהצלחה!
 
למעלה