שמואל עצמון על שלמה [צ'יץ'] להט ז"ל
דברים שכתב שמואל עצמון -וירצר היום בפייסבוק לזכרו של שלמה להט :
==
שמואל עצמון-וירצר, מייסד ונשיא של כבוד של תיאטרון יידישפיל מספר על שלמה להט (צ'יץ') ז"ל:
עם פטירתו של המייסד והיו"ר של התיאטרון שלנו החלטתי לספר את מעשה הקמת תיאטרון יידישפיל.
מעשה שהיה כך היה:
ב-1986 הוזמנו שלושת השמוליקים (שמואל רודנסקי ז"ל, שמואל סגל ז"ל ואנוכי) להשתתף עם הצגת "די קליינע מענטשעלעך" מאת שלום עליכם בפסטיבל יוקרתי בווייסבאדן (גרמניה). בתום ההצגה נערכה קבלת פנים חגיגית בה לקחו חלק נשיא מדינת הסן, שרים, שגריר מדינת ישראל ונכבדי הקהילה היהודית.
אני התבקשתי לשאת דברי תודה למארחים ולמנהלי הפסטיבל ובין הברכות הצלחתי גם לשבץ כמה משפטים ורעיונות על חשיבות תרבות היידיש ושפתה. לצידי ישבה שרת התרבות של מדינת הסן ד"ר ורה רודיגר, שרשמה לי על מפית בגרמנית שהיא מוכנה להקציב מאה אלף מארק לתיאטרון הרפרטוארי ביידיש היא לא ידעה אז שאין דבר כזה בארץ.
בשובי ארצה נפגשתי באקראי עם ראש העיר שלמה להט (צ'יץ) באחת מהצגות הבכורה בעיר. מסרתי לו את סיפור התרומה שעומדת לזכות תיאטרון יידיש בישראל. בו במקום הוא אמר לי: "שמוליק מחר ב-8:00 בבוקר אתה אצלי במשרד". עניתי: "כן המפקד". ואכן התייצבתי בזמן. כשנכנסתי לחדרו מצאתי לצדו את גזבר העירייה דאז יצחק אלרון. "שב" ציווה עלי צ'יץ. ישבתי. "אני אידיוט" הכריז ציץ. "כדי לשמוע זאת הייתי צריך לקום כל כך מוקדם?" עניתי.
"לא" הוא ענה, "אני אידיוט שלא חשבתי על כך לפני הגויים. לא ניקח כסף גרמני, העירייה תקים תיאטרון ואתה תהיה מנהלו". הוא פנה לגזבר ואמר "סדר לו חדר, מזכירה ומחשב. שיתחיל לעבוד ולהקים תיאטרון ביידיש".
ניסיתי להתגונן שאינני יכול, שאני מחויב בחוזה להבימה. תשובתו הייתה חדה והחלטית, ומלאת להט, כרגיל: "נאה דורש נאה מקיים" ובו במקום הוא קיבל טלפונית את הסכמתו של יו"ר הבימה דאז מר משה זנבר.
עדיין ניסיתי להתחמק ושאלתי: "אחרי כל מה שנעשה בארץ ליידיש ולתרבות שלה אתה מאמין שיש עתיד? ולמה לך כל זה?" וזו הייתה תשובתו שלא אשכח לעולם: "בעתיד לא מאמינים, אלא קודם כל בונים ויוצרים אותו. ובאשר לשאלה השנייה שלך - למה? אז תדע לך שאת תל אביב בנו פועלים דוברי יידיש ואת המסחר והתעשייה הזעירה יצרו יהודי אירופה שיידיש ותרבותה היו חלק מחייהם הציוניים וזהותם היהודית ולזכרם של יהודי אשכנז חייב להיות תיאטרון בשפת היידיש". ואז הוא התוודה בפניי כמה הוא אוהב את שיריו של אברהם סוצקובר ואיציק מאנגר ואת ההומור של שלום עליכם. ובין היתר אמר לי כך: "תקים את התיאטרון ותדאג מהר לדור המשך".
במהלך 25 שנותיו של תיאטרון יידישפיל השתדלתי והשתדלנו כולנו למלא את בקשתו, ועדיין הדרך רחוקה וקשה אבל אנחנו לא מוותרים.
ולזכרו אצטט מאחד משיריו של סוצקובר:
איך ליג אין אַן אָרון
-------------------------
איך ליג אין אַן אָרון,
ווי אין הילצערנע קליידער,
איך ליג.
זאָל זיין, ס'איז אַ שיפל
אויף שטורמישע כוואַליעס,
זאָל זיין, ס'איז אַ וויג.
אַזוי איז אַ פנים דער סדר:
היינט דאָ,
מאָרגן דאַרט,
און איצט אין אַן אָרון,
ווי אין הילצערנע קליידער,
זינגט אלין נאָך מייו וואָרא.
ארון מתים
--------------
בארון המתים,
כבבגד של עץ,
אשכב.
אולי זו סירה
על גלים סוערים
אולי ערש לטף.
כנראה, כך סדרו של עולם
היום פה,
מחר שם.
בארון המתים,
כבבגד של עץ,
שירי עוד נשם.
תרגום לעברית: בנימין הרשב
Shmuel Atzmon Wircer
