למה קשה להנחית את הפיטס
הנה תמצית מתוך מאמר על ה S2C, שהוא הדגם היותר חדש של ה S2B שלי. ההבדלים די שוליים, בפרט מאחר ולשלי מורכב פרופ 3 להבים דומה ל S2C, והנחיתה ב S2C אמורה להיות קצת יותר קלה: Flying a Pitts is a little like riding a tiger-- you have to concentrate on keeping it under precise control every second. If you don´t, it will do whatever the hell it wants in a most immediate and aggressive fashion. I´ve heard for a long time that the Pitts is one hell of a beast to land. The neutral stability that makes it so agile in the air means that it won´t want to fly straight down the runway nice and slow with engine power in-- it´ll want to drift off the runway big time. Pilots have been known to say "Man-- I used every inch of that 150 foot wide runway!" after they land a Pitts. Curt has me follow through with him, talking me through his movements on the controls. In addition to the drifting tendency, you can´t see a damn thing over the nose as you´re about to touch down-- it tilts up to the sky blocking your view. You have to look out to either side instead. Either one of these factors would be enough to make a pilot with my experience level all but destroy the plane on landing. או בקיצור, לנחות איתו על מסלול של 60 פיט רוחב (הרצליה) נחשבת משימה קשה מאד. הראות אפס כל הזמן אלא אם אתה בהחלקה/פניה. כאשר אתה בהחלקה פניה, קל מאד לפספס את אמצע המסלול, ומהר מאד להיות בעפר. כאשר אתה בהחלקה, המהירות בה המסלול מתקרב היא ממש מפחידה. כל זה ב 85 קשר, שקיעה של 1500 ומעלה לדקה. ועל הקרקע מתחילה החגיגה האמיתית - המרחק בין שלושת הגלגלים קטן מאד, והמטוס ממש מת להסתובב ולנשוך אותך. כל GROUND LOOP נגמר ללא יוצא מהכלל בכנף תחתונה פגומה ופרופ שבור. למעשה, קשה מאד למצוא פיטס ללא הסטוריה של תאונות - וגם שלי עבר תאונה מסוג זה (למרות שטס רק 500 שעות). בקיצור אוירון מסוכן. עוד פרטים מאד מענינים על הפיטס, מאותו המאמר, כאן http://www.ilstu.edu/~jlcunni/rrxmas2.htm
