שם האלוהים...

[MrAnderson]

שם האלוהים...

קראתי את עשרת הדיברות וחשבתי לעצמי.... כתוב לא תשא את שם-יהוה לשוא כי האלוהים לא יכול לנקות את מי שאמר את שמו. ויש כל מיני אנשים שמפחדים להגיד :"יהיה" וכל מיני דברים כאלה. אבל לדעתי מתכוונים פה שלם המפורש של האלוהים, שהוא מורכב כפי שידועה מ72 אותיות ורק הכהן הגדול ידעה אותו בימי בית המקדש. והכהן הגדול אמר את השם רק ביום כיפור ואחרי שהוא צם גם. אז חשבתי כתוב הרי שאלוהים לא יכול לנקות והכהן הגדול היה בן אדם צדיק שלא ביצע עבירות והוא גם צם לפני למקרה שיש לו טיפת עבירה שהיא תצטמצם עם הצום. ואחרי שבית המקדש נהרס אז נעלמו איתו כל הדברים שקשורים איתו(כמו לשמשל השמיר-שאיתה היו חותחים את הלבנים לבניית בית המקד)וגם השם נעלם כי אף אחד לא יכול להגיד אותו. אז אין מה לפחד להגיד יהוה וכל מיני שמות "כינויים" של אלוהים. מה אתם חושבים?

 

[אופירA]

לפני שאנחנו חושבים, אנחנו מתקנים

איפה בעשרת הדברות כתוב שהקב"ה לא יכול לנקות את מי שאמר את שמו??? כתוב: "לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא" (שמות כ' פס' ז'). מאימתי "לא ינקה" הפך להיות "לא יכול לנקות"??? רש"י במקור מסביר (וכן שאר המפרשים), שמדובר בשבועת שווא - אסור להישבע לשווא, ללא צורך, ללא תוצאה אמיתית. בלי קשר ובנוסף, אסור להגות את השם המפורש, ואין הכוונה לשם הקדוש בן 72 האותיות בלבד, אלא גם לשאר השמות הקדושים. במפורש אסור להגות את השם י-ק-ו-ק, וכאשר קוראים אותו בתורה, הוגים אותו בשם א-ד-נ-י. ובעל ההרגש הטהור יישמר וייזהר מכך בגדרים נוספים - כגון לא להגות ולא לכתוב גם את השמות: א-דני, א-ל, אל-הים, ש-די, אלו-ה. ורק כאשר שמות אלו הם חלק מפסוק של התורה הקדושה, מותר להגותם כשהם מצורפים למילות הפסוק.

 

[ניצן מאתר חופש]

בהתייחס יותר במדויק לשאלה המקורית

אגדה יהודית ידועה מספרת על רבי יהודה ליווא (המהר"ל), אשר חי בפראג במאה ה-16. על פי האגדה, רבי ליווא יצר את הגולם מאדמה וחומר. הוא השתמש בצירוף מילים סודי כלשהו כדי להפיח חיים בגוף היצור, אשר הפך למשרת של הקהילה. גירסאות שונות של האגדה מספרות כיצד הפך הגולם בהמשך לדמות מפחידה עבור אנשי פראג, והיה על יוצרו להשבית את פעולתו. בקשר לצירוף המילים בו נעשה שימוש כדי להסב את הגולם שלנו לעולם החיים, קיימות גם כמה גירסאות לסיפור. חלקן מספרות אודות ציטוט של צירופי מילים מהמיתולוגיה היהודית, בשעה שאחרות מזכירות את השימוש "בשמו המפורש" של האלוהים. גירסאות אלה סותרות במובן מסוים את סיפור "היעלמות" אותו שם (או שמות) בתקופה עתיקה יותר.

 

[faridi]

נשיאת שם ה' לשווא

נגיד שברכת "המוציא לחם מן הארץ" אך לא אכלת לחם, סתם ברכת. הרי זו ברכה לבטלה! נשבעת בשם ה' לשווא או אפילו בשביל דברים פשוטים- זה לשווא. כמו כן, כשמצטטים פסוק שיש בו שם ה', יש לדאוג שהציטוט יהיה בשלמותו על מנת שלא יהיה שם ה' לשווא. כשמשוחחים, אין להגיד א-ד-נ-י, אלא "השם".

 

[MrAnderson]

איפה כתוב שאסור להגיד אדוני?

 

[ניצן מאתר חופש]

גם פה נעלמו דברים... תקלה או מחיקה חו"ח?

 

[MrAnderson]

נראה לי המנהל עשה סדר בדברים ומחק כמה

ההודעות לא קשורות. כל כבוד.